|
אומרים לי: "אל תדאג, זה כל כך לא הגיוני שיקימו מפעל גז במפרץ המיוחד הזה! זה לא יקרה!" זאת אמירה נאיבית עד מטומטמת שהרי, מה שקובע בחיינו, זה לא ההיגיון אלא האינטרסים והאינטרסים בלבד! למדינה, חשוב היה לסלק את המאגר מ"פי-גלילות" במרכז הארץ שהיה מאגר תמים, בהשוואה למפעל שרוצים להקים כאן. כעת, למדינה יש אינטרס, להפוך אותנו למדמנה של המדינה ושהמפעל הנפיץ והקטסטרופלי – יהיה אצלנו! הם אומרים: "אז איפה לשים את זה? צריך באיזשהו מקום!" על זה, אני אומר להם אינסטקטיבית: "אצלכם בבית!" ובמחשבה שנייה אומר להם: "בים – כפי שעושים בכל מקום שפוי ואחראי!"
הפתרון של בניית אסדה בים, הוא ישים ונכון, אלא שיותר זול, לתאווי הבצע, לחסוך על בשרנו, על עתידנו, עתיד ילדינו ואפילו סכנה של ממש לחיינו. בעיניהם, חיינו לא שווים מספיק ואפילו לא המפרץ הזה – שהינו אינטרס לאומי. משקרים לנו וקוראים למפעל הנוראי: "חווה"! ולגז וכל הפסולת המזוהמת להחריד, קוראים: "ירוק"!. החוצפה והשקרים שלהם, הם ביחס ישר לחולשה והטמטום שלנו!.....
ההיסטוריה היהודית מוכיחה שאנחנו, מתעוררים לאחר אסונות ואז מקימים ועדות חקירה. זה לא מקרי, כי העם היהודי, במשך 2000 שנות גלות – בעל כורחו ובגלל תלות באחרים – למד להדחיק ולהתכחש לבעיות. וכך, גם בארצנו, אנחנו ממשיכים זאת. מה הפלא שהפכנו לאלופי העולם בהקמת ועדות חקירה – לאחר מעשה. שום ועדה שתקום לאחר הקמת המפעל הקטסטרופלי הזה, חלילה, לא תשנה את המצב ולא תחזיר את עכו למצבה הנוכחי, של עיר משגשגת וממריאה – בכל התחומים. היא גם לא תחזיר לחיים חללים, בנפול קטיושה.
נכון, אלה שיתנו ידם, אם במישרין או בעקיפין, או בחידלון וחוסר התנגדות להקמת המפעל, יירדפו כל ימי חייהם – אך, הגלגל לא יחזור לאחור!...
הסיכוי שהממשלה/המדינה, תיאבק את מאבק המפרץ המקסים, עכו המיוחדת ותושבי האזור – הוא בערך כמו הסיכוי שהסורים והירדנים יבואו לעזרתנו.
הישועה היחידה היא, אך ורק במאבק של כולנו, תושבי האזור, כפי שעשו ב"חוף-הכרמל"/"חוף-דור".
הפתרון היחידי – היא אסדה בים!
שאלוהים יעזור ולא אצטרך להגיד: "אמרתי לכם!"
|
|