עדכון - שידור TV : גיבוש מטה מאבק - מפעל הגז יוקם בים ולא בעכו
עשרות הגיעו למועדון בכפר מסריק, למפגש, במטרה לגבש מטה מאבק. הדיון בישיבה היה ער. הייתה תמימות דעים בעניין האיוולת להקים מפעל גז בחוף. המסקנה הייתה שיש להקים מטה-מאבק נמרץ, במגמה שמפעל הגז יוקם בים. הגורמים השונים נרשמו ומטה-המאבק יצא לדרך.
http://www.akkonet.co.il/news_files/gaz ... 011-tv.htm
=================================================עשרות הגיעו למועדון החבר בכפר מסריק, למפגש, במטרה לגבש מטה מאבק.
בין הנוכחים היו: יהודה שביט ראש מ.א. מטה אשר, ראש עיריית קריית ביאליק, תומר רונא מעין המפרץ, איציק בקיש ראש מטה מאבק ב"חוף דור", צביקה אולשביצקי בעל מלון "חוף התמרים", תעשיינים מהאזור, חברי מועצת העיר עכו – אביבה גלעד, סלים נאג'אמי, שלמה פדידה, אחמד עודה וישראל
בן-עזרא יועץ רה"ע. בנוסף, נציגים של גופים "ירוקים" שונים, לרבות אילן סויסה גרין העכואי ותושבים מהאזור.
ראשי מטה המאבק מ"חוף דור" ומועצה אזורית "חוף כרמל" שהצליחו במאבקם נגד הקמת מפעל גז, הציגו עבודתם בנושא. הבג"צים ויתר הפעיליות, עלו להם כ-1 מיליון ₪.
למרות שנמסר ש"הטייקון כבר קנה השטח, יש כבר תכניות ואישורים ושהגורמים הממשלתיים שאמורים להגן התושבים , בעצם משתפים פעולה עם הטייקון וכו'" למרות כל ההצהרות האלה, הם לא הרפו וסופו שהצליחו במאבק.
איציק בקיש ראש מטה מאבק ב"חוף דור", הראה מצגת, מקצועית מפורטת, על כל ההיבטים והמאפיינים של האופציות השונות של מפעל גז. הובאו חלופות שונות: מפעל ענק ביבשה, שילוב של מפעל ביבשה ובים במינונים שונים ומפעל על אסדה בים.
המסקנות, בעקבות כל הסכנות הקטסטרופליות, הנובעות מבעיית ביטחון וסכנה של ממש לסביבה, ברדיוס של 6 ק"מ – שהאופציה היחידה היא אסדה בים, במרחק בטוח מהחוף. משם, הולכת צינורות, בלחץ נמוך, לרשת הארצית.
ראש עירית קריית ביאליק ואחרים, תמהו על כך שראש העיר עכו שבעירו מתכוונים לקבוע את מפעל הגז הגדול, אינו נוכח, כדי להוביל המאבק.
על כך, אביבה וישראל טענו שהם באו, כדי להביע את התנגדות ראש העיר ועכו כולה, לכל ניסיון להקים מפעל גז, כלשהו, בחופה של העיר.
אביבה גלעד: "התרשמתי שהמאבק נחוש. גורמים שונים, מהמגזרים השונים, חברו יחדיו, במטרה אחת ברורה – שבעכו לא תקום חוות-גז!
ייעודה של עכו היה ונשאר לנצח: עיר תרבות, תיירות, מורשת עולם.
אני מקווה שתושבי עכו, מקטן ועד גדול, יירתמו למאבק יחד, כדי להצליח.
תפקידנו כחברי מועצה, נציגי הציבור, לא לאפשר את הקמת החווה ולחשוף את תושבי עכו, לסיכונים בריאותיים וביטחוניים.
אנו, חייבים לשמר את תדמיתה של עכו, אשר השתפר לאין שעור בתקופה האחרונה."
ישראל אף טען: "מפרץ עכו, עם החול הלבן והזך, עיר עתיקה מימין, הכרמל משמאל, ים עם שקיעות ממול וגליל ירוק מאחור – אינו שייך ל"תשובה" או לאחר, אלא לעם כולו ולדורות הבאים אחרינו. על כן, אין לאיש את הרשות, לפגוע בנכס לאומי מדהים זה וודאי לא למנוע זאת מהבאים אחרינו.
חוף זה, הינו קלאסי לריוויירה שתהפוך את עכו לעיר תיירות/נשארת בינלאומית.
כעת, אנו בצומת גורלית: בין סכנת מוות תרתי משמע או חיים תוססים ובטוחים, בין עיר אטרקטיבית לעיר דוחה, בין דימוי עצמי ובינלאומי חיובי לדימוי נמוך ושלילי.
ומעל לכל, מדובר בסכנה של ממש. די לה לקטיושה אחת שתיפגע, כדי לגרום לאסון רבתי ובריחת תושבים ומפעלים – וטרם דיברנו על "רפאל" עם כל המשמעויות החשובות, מפעל "טמבור" ויתר המפעלים.
יש לי הרגשה שכל העניין הזה כל כך הזוי שנדמה לי שאני נמצא בסיוט שעוד מעט אתעורר ממנו.
כל מי שיצביע בעד ורסיה כלשהי של מפעל גז, צריך להוקיעו בראש חוצות, כאוייב העיר והציבור.
צריך להתלכד בנחישות ובדמוקרטיה. לכמויות יש משמעות קריטית."
הדיון בישיבה היה ער. הייתה תמימות דעים בעניין האיוולת להקים מפעל גז בחוף. המסקנה הייתה שיש להקים מטה-מאבק נמרץ, במגמה שמפעל הגז יוקם בים.
הגורמים השונים נרשמו ומטה-המאבק יצא לדרך
בקרוב תמונה ואחרי כן גם שידור
