הודעה חלק א :



הודעה חלק ב :

צריך לעשות פה {בעכונט} כפתור כמו בפייסבוק "like"

בכל מקרה > like

תזכורת לכל המעוניינים ההפגנה מחר בכניסה לעיר העתיקה בעכו - תומכים מוזמנים להגיע.

ג'וליאנו מר מחרים דיון על חרם תרבותי

השחקן הודיע שלא ישתתף בדיון שייערך במסגרת פסטיבל עכו, לאחר שלפאנל צורפו אנשי ימין שלטענתו יהפכו את האירוע ל"קרקס פוליטי". מנהל הפסטיבל: "מה הטעם להביא דוברים
שכולם מסכימים ביניהם?"


השחקן ג'וליאנו מר חמיס הודיע היום (א') למנהלי פסטיבל עכו לתיאטרון אחר על ביטול השתתפותו בסימפוזיון המרכזי שיעסוק השנה בחרם התרבותי על ישראל. הסיבה: צירופם של אנשי ימין לפאנל הדוברים.

יום העיון לזכרה של ד"ר שוש אביגל מהווה זירת מפגש של אמני תיאטרון אופוזיציוניים הנדרשים בין היתר גם לסדר הפוליטי, החברתי והתרבותי, ובפסטיבל החליטו לגעת השנה בשאלת החומה ההולכת וגובהת בין יוצרים ואמנים ישראלים לבין קולגות בעולם על רקע הכיבוש המתמשך.

בעקבות פרשיית סירובם של אמנים ישראלים להופיע באריאל, יעסוק הפאנל גם בסוגיה זו. הנושא הטעון עורר לדברי מר חמיס לחצים על הנהלת הפסטיבל, שבעקבותיהם החליטה לצרף לפאנל דוברים שלטענתו יהפכו את האירוע ל"קרקס פוליטי" שייעקר את הדיון המרכזי.

במכתב שנשלח הערב להנהלת הפסטיבל כותב מר-חמיס: "כשהוזמנתי להשתתף בסימפוזיון על החרם נגד ישראל, נעניתי ברצון כי חברי הפאנל היו אנשים שידועים בדעותיהם נגד הכיבוש. היה לי ברור שהדיון יהיה על הדרכים לסיימו. היה לי ברור כי חלק מהמשתתפים מתנגדים לחרם ולא רואים בו כאמצעי מועיל או מוסרי במאבק נגד הכיבוש. עכב לחצים על מארגני הסימפוזיון הם נאלצו לצרף לפאנל אנשי ימין ובכך להפוך את הסימפוזיון לקרקס של התנגחות פוליטית.

"מטבע המצורפים החדשים יהפוך הדיון לוויכוח עקר בין משתתפים שרואים במעשה ההתנחלות מפעל ציוני ובהתנגדות לכיבוש למעשה טרור. אני מחרים את הפאנל כיוון שאני מסרב להיות חיית מחמד פלסטינית בשיח עקר שמתיימר להיות שיח אחר".

בפאנל המקורי אמורים היו להשתתף בין היתר המחזאי יהושע סובול, העיתונאי והסופר עלא חליחל, השחקן פירס רובי, הבמאי דודי מעיין, המוזיקאית אלה שריף והבמאי והשחקן עודד קוטלר. בימים האחרונים צורפו אל הפאנל גם העיתונאי בן דרור ימיני ואיש התקשורת יאיר שטרן.

מנהל פסטיבל עכו, מוני יוסף, מכחיש את טענותיו של מר חמיס בכל הנוגע ללחצים לכאורה שהופעלו עליו לאזן את הפאנל ואומר בתגובה: "ההודעה של ג'וליאנו מר מפתיעה אותי מאוד. אני מכבד ומעריך אותו, אבל עם כל הכבוד, אף אחד לא הפעיל עלי לחצים מכל סוג שהוא. אנחנו מבקשים לקיים דיון
מעניין וממצה שבו יישמעו כל מיני דעות בנושא החרם, על מנת שיעורר מחשבה ויפתח פתח להקשבה סביב העניין שנוגע לכולנו. מה הטעם להביא דוברים שכולם מסכימים ביניהם?".

עודד קוטלר, ממארגני הפאנל ובין הדוברים המרכזיים בו, אמר בתגובה: "נושא הפאנל היה ויהיה חרם תרבותי - כן או לא. בעקבות כל מיני התפתחויות שלא כל כך ברורות לי אך קשורות ככל הנראה לסיפור, החלו לחצים בעיר עכו עצמה להרחיב את הפורום ולאזן אותו. אני מכבד ומחבב את ג'וליאנו ורואה בו איש מעניין, מוכשר ובעל מצפון, ומה שהוא עושה בג'נין זו דוגמה למישהו שמקדיש חלק גדול מחייו לעבודה שאינה מפרנסת אותו וזאת בשל צו מצפונו. בפורום שכזה דווקא מעניין לשמוע מה הוא חושב וחבל לי שהוא החליט לא להשתתף בדיון.

"זו שאלה מעניינת, האם יש מקום לדבר עם אנשים שמצהירים על מחשבה הפוכה משלך. אני מודה שלי קשה עם זה, אבל אני לא מתנגד לזה. בעיני כדאי לעשות עוד מאמצים בכיוון. זה יותר טוב ממלחמה. פחות מעניין לשכנע את המשוכנעים ויש בזה תועלת מוגבלת".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3960280,00.html

סובול: "החרם טוב למדינת ישראל"


יהושע סובול, עודד קוטלר, אילנה המרמן ואחרים השתתפו בסימפוזיון המרכזי של פסטיבל עכו בנושא החרם התרבותי על אריאל, בו נשמעו דעות לכאן ולכאן. המרמן: "לא מעניין אותי דיאלוג עם מתנחלים"


"אנשי תרבות צריכים להיות זהירים בחרמות, כיוון שתרבות אינה מצרך חיוני. אנשי תרבות לוקים ביוהרה אם הם חושבים שנקיטה בחרם שכזה משמעותית", כך אמר המחזאי יהושע סובול בסימפוזיון המרכזי שנערך היום (ב') בפסטיבל עכו בנושא החרם התרבותי על אריאל.

כזכור, כבר אתמול הודיע ג'וליאנו מר חמיס, שאמור היה להיות בין דוברי הפאנל, כי הוא מסרב לקחת בו חלק בעקבות שינויים בצביונו בשם "האיזון הקדוש" ולחצים שהופעלו על הנהלת הפסטיבל. מיד אחריו פרש מהשתתפות בדיון גם העיתונאי, הסופר והמחזאי, עלא חליחל, מאותם הטעמים. במקומם היו יו"ר ההנהלה הציבורית של התזמורת הסימפונית ירושלים, יאיר שטרן והפובליציסט בן דרור ימיני.

מיד עם פתיחת הסימפוזיון שהנחה השחקן והבמאי עודד קוטלר, טען ימיני כי בעוד שחרם הוא אמצעי לגיטימי במצבי קיצון מסוימים, הקריאה לחרם על ישראל אינה קשורה להתנגדות לכיבוש, אלא לשלילת הלגיטימיות של קיומה של מדינת ישראל.

"חרם לגיטימי מנקודה מסוימת של שלילת זכויות אדם", טען ימיני והדגיש, "האם הפרות זכויות אדם בישראל גדולות יותר מקונפליקטים אחרים בעולם כמו רוסיה וצ'צ'ניה או טורקיה והמיעוט הכורדי שבתוכה? יהודים תמיד הוצאו אל מחוץ כלל כדי להכיל עליהם חוקים מיוחדים. גם פה העולם נוהג בנו בצביעות".

המחזאי יהושע סובול, שהיה בין החותמים על מכתב האמנים שסירבו להציג באריאל, הדגיש כי למרות הפרדוקס לכאורה הוא עצמו למעשה מתנגד לחרם תרבותי. "השתתפתי במכתב שמבקש להימנע מלחצות את הקו הירוק ואני עומד מאחוריו למרות שהדבר נשמע כסתירה", הוסיף סובול.

סובול הדגיש: "צריך להבין שאין כאן עניין של חרם, לא על היישוב ולא על תושביו. אם נופיע שם, אנחנו בעצמנו נפגע בלגיטימיות שלנו. החוק הבינלאומי אוסר על התנחלות של הכובש בצד הנכבש. לאורך כל ההיסטוריה זה תמיד נגמר רע. התנועה הציונית נאבקה במשך שנים ארוכות על בית לאומי ועצמאות במטרה לקבל הכרה כבת במשפחת העמים.

"תנועת ההתנחלויות מסכנת את הלגיטימציה שניתנה לנו. אני אומר שאם מחפשים אותך - הישמר שבעתיים, ובטח שבטח אל תעבור על החוק הבינלאומי. כשישראל מצפצפת על העולם, מה שנותר לו הוא להחרים אותה. ישראל חייבת להסיק מתופעת החרם שהולך ומתגבר שעליה לשבור כיוון ולהפסיק לעשות מעשים שנוגדים את החוק הבינלאומי ובכך מחזקים פעולות שכיוונן דה לגיטימציה שלה כמדינה".

חרם תרבותי? הזוי שבעתיים

יאיר שטרן, שמתנגד גם הוא לחרם והוא כידוע כבנו של אברהם "יאיר" שטרן, מפקד הלח"י, אמר: "גדלתי במשפחה ששילמה בגופה את מחיר החרם. אבא שלי היה מנודה ומוחרם על ידי רוב הישוב בארץ וכמו יוצאי מחתרות אחרים סבל מהתעלמות ומחיקה גם על ידי מוסדות המדינה. גדלתי עם הרגשה שחרם אישי או כללי הוא רע. כשמדברים על חרם תרבותי, זה נשמע לי הזוי שבעתיים.

יכול להיות שכמו שסובול אומר, מדינת ישראל שוגה בכל הנוגע לכיבוש או למפעל ההתנחלויות, אבל אם יש לך טענות נגד ממשלת ישראל, הצבא או הממשל הצבאי, תפעל בכל דרך דמוקרטית. לערב את התרבות ולהחרים מקום או ציבור מסוים, זה לא לכוון למטרה, מה גם שאריאל, לצורך העניין, אינה התנחלות".

מבקרת הספרות, הפובליציסטית ופעילת השמאל, אילנה המרמן, שהתפרסמה לאחרונה כשהבריחה נשים פלסטיניות לתוך שטחה של ישראל כדי לאפשר להן לבלות יום בתל אביב ועל כך עומד ותלוי נגדה כתב תביעה, יצאה חוצץ נגד קביעותיהם של שטרן וימיני, אך גם נגד ניקוי המצפון של אמנים בשמאל ובהם סובול. "המחלוקות בינינו משמעותיות וחריפות ולא צריך לכסות עליהן", אמרה המרמן.

המרמן הוסיפה כי אין דבר דומה בינה לבין המתנחלים והיא אינה רוצה לקיים איתם דיאלוג. "לא מעניינים אותי המחרימים את ישראל בחו"ל, מעניינים אותי אנשים כמו יהושע סובול, שממשיך להציג בתיאטרון כרגיל בזמן ש-3.5 מיליון בני אדם חיים בתנאים בלתי נסבלים כמה קילומטר מביתו.

"אנחנו אחראים למה שהמדינה שלנו עושה, ואנשי התרבות שחיים פה אינם יכולים להמשיך וליהנות מכל טוב הארץ ולדבר על מוסר. אין מוסר במדינת ישראל ואין בה שמירת חוק, אז אל תאמרו שהאנשים האלה שחיים בשטחים ראויים לתרבות".

זעקת האמנים מחזקת את ישראל

מי שהפתיעה בדיון היתה דווקא עפרה בן יעקב, מנהלת מחלקת האמנויות בקשתו"ם, מחלקה במשרד החוץ הישראלי שאחראית על הפצת התרבות הישראלית בעולם. "אני עובדת במשרד החוץ ואחראית על יצוא התרבות הישראלית. המזל שלנו הוא שיש לנו את 'בת שבע', התזמורת הפילהרמונית ויסמין גודר שהם חזקים מספיק בעיני מנהלי פסטיבלים כדי להתגבר על ההתנגדות לנוכחות ישראלית", אמרה בן יעקב.

"ההתנגדות הזו, גם אם היא אינה רשמית, קיימת. זעקת האמנים פועלת במובן זה לטובת ישראל ומחזקת אותה כיוון שהיא מראה את המקום הזה על מורכבותו. דרכה העולם מבין שלא כולם מדברים פה בקול אחד. יש הרבה אנשים שכשהם קמים בבוקר הם לא שואלים את עצמם למה הכיבוש רע? ובכל זאת, כשהקול הזה נשמע בחוץ הוא מהדהד".

אורח נוסף היה יוריאן קרוימן, מפיק בלגי שייסד ומנהל מזה שמונה שנים את פסטיבל Culture Escape לאמנויות הבמה שמתקיים ברחבי שוויץ. הפסטיבל בהנהלתו, יתמקד בשנת 2011 בישראל. ההחלטה לתת מקום לתרבות הישראלית לוותה, לדבריו, בלבטים רבים.

"שגרירות ישראל פנתה אלינו בבקשה שהפוקוס הבא יהיה על התרבות הישראלית. בתחילה נרתענו, כי אחרי הכל מדובר בנושא רגיש. אני מודה שכיום אני תחת אש צולבת, כשמצד אחד אני רוצה לקיים את הפוקוס על ישראל ומצד שני שואלים אותי כל הזמן, בעיקר מאז המתקפה על המרמרה והמכתב, איך אפשר לעשות את זה כשתיאטרוני ישראל הצהירו בעצמם שהם ימשיכו להופיע באריאל?"


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3960785,00.html