הייתי הילד הכי קטן בכיתה – עכשיו כבר לא
השיר של עוזי חיטמן ז"ל "הייתי הילד הכי קטן בכיתה" כבר לא אקטואלי. כיום ניתן לתת הורמון גדילה לילדים נמוכים גם אם לא נמצאה מחלה שדורשת מתן הורמון זה. ד"ר לאה אבן מנהלת מחלקת ילדים ואנדוקרינולוגית ילדים בבית החולים לגליל המערבי מסבירה.
שיעור קומה נמוך מוגדר כגובה של מתחת ל-3% מכלל האוכלוסייה הבריאה. ביותר מ-95% מהאנשים הנמוכים אין איזושהי בעיה בריאותית או מחלה. לרוב זה תורשה גנטית. "משחר ההיסטוריה החברה התייחסה יותר לגובהו של האדם. לאנשים גבוהים תמיד היה יתרון וקומתם נקשרה לתכונות של מנהיגות, הצלחה ועושר" מספרת ד"ר אבן מבית החולים נהריה ומוסיפה "הורים רבים פונים אליי בבקשה לקבל הורמון גדילה לילדם בכדי שיהיה לו קל יותר להשתלב בחברה."
הפיתרון של מתן הורמון גדילה לילדים שאינם זקוקים לו באופן בריאותי, אושר בארצות הברית ומקובל גם בישראל. כיום עם אישור מיוחד ועם הוזלת מחירי הורמונים אלו על ידי קופות החולים, ילדים יכולים להתגבר על מכשול הגובה, גם אם הוא גנטי.
מחקרים רבים לא הצליחו להוכיח מהי הסיבה הברורה לקומה נמוכה. בדרך כלל לילדים נמוכים יהיו הורים נמוכים כיוון ששיעור קומה קשורה לגנטיקה. אך יחד עם זאת מחקרים מוכיחים שגם ילדים עם קומה נמוכה יגיבו היטב לטיפול בהורמון גדילה גם אם לא הוכח חוסר בהורמון זה בגוף. "את הורמון הגדילה ניתן לתת רק בין הגילאים 4-8. לאחר מכן לא ניתן לספק את ההורמון כיוון שהגוף לא נעזר יותר בהורמון זה. " לפי ד"ר אבן.
ישנו קושי להגדיר מהי רמת ההורמון הגדילה התקינה לגדילה תקינה. נמצא כי בילדים גבוהים רמת הורמון הגדילה גבוה בהרבה מזה שאצל ילדים נמוכים.
אז בפעם הבאה שנגיד לילדנו "אם לא תאכל, לא תגדל" נצטרך לחשוב פעמיים כיוון שכיום ניתן לגדול גם בלי לאכול....
ד"ר לאה אבן מנהלת מחלקת ילדים ואנדוקרינולוגיה בבית החולים לגליל מערבי
בטעינה