|
מן החכמה היא ש"עת לכל דבר" ולכל דבר מקום וכו' – אך זה לא תופס לגבי כולם.
הובא כאן, תחת הכותרת "הגיע דואר לעכונט של מטיילים בעכו", מכתב יפה ומעניין שנכתב ע"י אנשים שהם בהחלט "מלח הארץ". הם הגיעו ללון בעכו, ל-3 ימים, במלון "עכו-טל" בע"ע, עם אקורדיון, שירי אלטרמן ויתר שירי ארץ ישראל. לא מקרה הוא שבראשם עומד כץ עוז, שר חקלאות לשעבר ויו"ר המועצה "לארץ ישראל יפה".הם שלחו מכתב מרגש שאלברט פירסם כאן. ומיד, יש קופצים ומתלוננים: "ומה עם מקומות בילוי?" וכו'. ריבונו של עולם! אי אפשר רגע אחת של נחת? והרי, עת לכל דבר! ולמה לערבב שמחה בחומצות? הסיבה היא – תרבות! העם היהודי, אחרי 2000 שנות גלות ויבבות "אוי וי", שהפכה להיות מנטרה בעצמותינו, הפכנו לקוטרים, צרי-עין, איבדנו את הגנים של הפירגון.זה לא שהכל מושלם, אך יש לנו צורך אובססיבי לתלונות. על דרך המשל: הבעל נותן לאשתו ה"שוויצרית" טבעת והיא קורנת מאושר, מתחבקים, מרימים גביע יין ו..... ואילו, הבעל שנותן טבעת לאשתו ה"פולניה" (לא ארץ מוצא – אלא "מקצוע") היא זועפת ושואלת את בעלה: לא יכולת להביא גם שרשרת ולא ראית באיזה מצב השמלה והנעליים שלי נראים? אין איתה "רגע דל" ולבטח לא רגע של נחת.מקובל אצלנו שגם שאומרים איזה משפט חיובי ואז בא המילה "אבל..." ואז מתחילה שרשרת הטענות. יש שלא רוצים לזכור אצלנו שעד לא מזמן 1/4 מעכו הייתה למכירה. כל העיר הייתה מוצפת בשלטים "למכירה". וכנגד כל הסיכויים, בתנאים קשים, מכל הבחינות, בעבודה קשה בימים ובלילות נעשתה מהפכה - צריך שתיאמר האמת, הבודדים שהיו חדורי אמונה, היו רה"ע ואנוכי - כיום, השינויים שקרו בעיר בכל הנושאים: הגירה חיובית, תעשייה חדשה ונקייה, תיירות נשארת במקום חולפת, אין סוף פארקים, פיתוח כל התשתיות ברחבי העיר, בניית בתי מלון, מרכז טניס מפואר, מגרשי ספורט בכל השכונות, קונסרבטוריום – וכך אפשר להמשיך – אלא ש"פולניה" היא "פולניה" (אין הכוונה רק לנשים). תיתן לה שרשרת, תרצה אוטו חדש וכך הלאה, כל עוד נשמה באפה.
מותר וצריך להעיר, באופן פוזיטיבי, כביקורת בונה. ובעיקר – עת לכל דבר!.... הדברים שטרם הסתיימו, הם בעשייה. גם בורא עולם, על אף יכולתו, לא ברא את העולם ביום אחד.......
_________________ ישראל בן-עזרא
|