בחיים הציבוריים נתקלים בטיפוסים שונים של אנשים, טיפוסים רבים.
יש שלושה טיפוסים בולטים שכדאי לדעת להכיר ולזהות

הבכיינים/פחדנים- כאלה שיתלוננו, יאשימו ויוציאו דברים רעים תוך ניפוח כל עניין קטן וירוצו להאשים גם את כל הסביבה. טיפוס זה מאופיין בכך שכאשר יקשיבו להם ויבקשו לצרף אותם לפעילות עשייה לשיפור וקידום - תמיד יברחו ויגידו שאין מה לעשות.
הם גם יצהירו בכל פעם שהם יברחו / ינטשו חלקם באמת יעשה את זה, אך טיפוס הבכיין/ פחדן המקצועי - יאיים בלי כל כוונה אמיתית לביצוע, אחרי הכל, אם יטפל במה שמפריע לו עוד חס וחלילה לא יהיה לו על מה לבכות או ממה לפחד- ומזה הוא חושש יותר מכל.

הפטפטנים- בדומה לבכיינים/ פחדנים גם אצל הפטפטנים יראה הרבה מאוד ניפוח. הפטפטנים מתאפיינים באגו עצום, בחשיבה על עצמו, ובהתגאות ואימוץ דברים שבד"כ חלקם בהם הוא קטנטן. הפטפטן יהיה בורג במערכת בד"כ אך ינפח וידבר כאילו המערכת כולה על כתפיו ואם יעזוב, כל המערכת תתמוטט. בד"כ בשלב מסויים כאשר מוחלף פטפטן מתגלה כמו עם ברגים, כאשר מחליפים בורג בבורג - המערכת ממשיכה לפעול, כאשר מחליפים פטפטן לעיתים המערכת פועלת אפילו טוב יותר.

אנשי עשייה- בניגוד לבכיינים ולפטפטנים אנשי עשייה אוהבים להיות מאוד תכליתיים. כאשר מעלים בפניהם בעייה או משימה הם מיד יחפשו כיצד לפעול, איך לבצע את המשימה עד תום ואיך לפתור את הבעיה. אנשי עשייה יחפשו תמיד בסיום עשייה אחת, את המקום והאפשרות לעשייה נוספת.

כל אחד מהטיפוסים מתקשה מאוד לעבוד עם אנשים מהטיפוס האחר.
הבכיינים מתקשים לעבוד עם אנשי העשייה - כי אנשי העשייה דורשים הצטרפות, עשייה פעילה ויעילות, הבכיינים מתקשים גם לעבוד עם הפטפטנים - מאחר והפטפטנים מנסים למצוא אשמים לחוסר ההתקדמויות ולפעילות עם יעילות נמוכה ולכך שמאחוריי המילים מסתבר שיש רק מעט מאוד מעשים, הבכיינים מאשימים את הפטפטנים והעושים בכל הצרות, כך שחיבור בניהם הוא מאוד בעייתי.
אנשי העשייה האמיתיים גם מאוד לא אוהבים את הפטפטנים- פטפטן יספר במשך חודשים על מה שאיש עשייה יקדיש לו פחות מיום ולעיתים רק שעה.

אני מקווה מאוד שכולנו נלמד להיות באמת אנשי עשייה, לא פטפטנים ולא בכיינים.
כולנו נפנה ונכוון לעשייה ופעילות ולא לפטפטנות , להגדלת האגו או לבכיינות.

ערן,

נדהמתי מחדות אבחנותיך...

למה שלא תבקש להכניסן ל DSM הרביעי?

(תוכל לגגל את זה...)