אני זוכר ששמעתי לפני שנים שג'ורג' הריסון שהלך בינתיים לעולמו פחד לצאת מפתח ביתו,
רבים "צחקו" עליו שאחרי רצח לנון הוא הפך לפראנויד, וכשנה לפני מותו פרץ באמת מישהו
לביתו בכוונה לרצוח אותו, אבל כפי שכמה מכם אולי יודעים הריסון רק נחבל במספר דקירות.
כל ההקדמה הזו שלי היא בכדי לומר לכם שאם פעם לא הבנתי מה הפחד שלו, הרי שהיום
אני חווה על עצמי את הפחד לצאת מהבית בגלל כל הפיגועים שקורים. כל פעם שאני נוסע
לתל-אביב (כמו היום) אני לא יודע אם אחזור בכלל בשלום. אז אני רוצה לומר לכם שאני
לפני הוצאת ספר שירים שני ואני לא יודע איך זה ישמע לכם אבל אני מקדיש אותו כמו את
כל הניסיון שלי בכלל להיות משורר (וזה כולל גם את האתר שהקמתי) לכם, עם יקר !!
לא הפסקתי כל ימי לחשוב על מה שחסר לכם, וחשבתי עם כל היומרה שזה מה שאני
יכול לנסות לפחות להשלים. מגיל צעיר אני קורא על כל מה שאנחנו עוברים כעם ובאמת,
עם היד על הלב כואב לי. כך שעם כל הפחד למות חלילה מאיזה פיגוע למרות שזה מפחיד
אותי וכמו שכבר כתבתי גם משתק, אני מנסה למרות הקושי לשדר שיגרת חיים נורמלית
וזה אומר כאמור גם נסיעה לתל-אביב. שיהיה לנו יום טוב ורק חדשות טובות.

שלום אב"פ,
שמחתי לקרוא את ההודעה שלך, שמתחילה בג'ורג' הריסון הזכור לטוב, ממשיכה בנסיעה
"מסוכנת" לתל-אביב, במחשבות עלינו (העם), ומסתיימת בפחד ובתקווה. וגם, ואולי בעיקר,
שמצאת תרופה כלשהי לכל זה, גם לעצמך וגם לנו - שירה. ומכל התרופות שמציעים לנו
מדי יום, זו נשמעת מרעננת באופן מיוחד.