http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1133017.html

משרד התמ"ת שכר חברת יח"צ לתוכנית ויסקונסין לקראת ההכרעה על גורלה

מאת דנה ויילר-פולק

התוכנית פועלת בחמש ערים והכנסת תחליט אם תורחב לכל הארץ

משרד התמ"ת שכר משרד יחסי ציבור לניהול קמפיין בעבור תוכנית אורות התעסוקה (ויסקונסין), חודש לפני שעתידה הכנסת להכריע אם תורחב התוכנית לכלל הארץ. "אורות התעסוקה" הוא פרויקט שמנהל משרד התמ"ת במטרה להחזיר למעגל העבודה אזרחים המקבלים הבטחת הכנסה. היום פועלת התוכנית בחמש ערים - ירושלים, נצרת, חדרה, אשקלון ונתניה.

הדיון על הרחבת התוכנית מתנהל בימים אלו בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. לאחר מכן יובא הנושא לדיון בכנסת. כדי לשפר את תדמית התוכנית, בתקווה כי הדבר ישפיע על הכנסת, שכר משרד התמ"ת משרד יחסי ציבור לתקופה של כחודש וחצי תמורת 50 אלף שקל, על פי הוראות החשב הכללי. העלות מכסה את שירותי שני יועצים במשרה מלאה ועובדת נוספת במשרה חלקית.
"מדובר במהלך חמור ותמוה. משרד התמ"ת אינו עסק פרטי של מישהו שלוקח יחצנים", אמרה ח"כ שלי יחימוביץ', "אם המשרד מאמין בתכנית המפוקפקת הזו מוטב שבכיריו שמקבלים שכר יסבירו אותה לציבור ולא יחצנים פרטיים שמייחצנים כל מי שמשלם להם. בהקשר זה יש להוסיף כי גם החברות הפרטיות שמתמודדות על מכרזי 'אורות לתעסוקה' מחזיקות צי יח"צנים בכנסת, שמצטרף לכלל כוח לא מוסרי ולא הגון שמולו רק נפגעי התכנית שהם חלשים ביותר בחברה ובוודאי אין להם כסף ליחצנים".

התוכנית, שנקראה תחילה מהל"ב (מהבטחת הכנסה לעבודה בטוחה), הופעלה בשנת 2005 ונחקקה שנה קודם לכן במסגרת חוק ההסדרים ל-2004. זאת, על רקע כמה שנים בהן מספר מקבלי הבטחת ההכנסה במדינת ישראל הגיע ללמעלה מ-100 אלף משפחות.

ב-2007 שינה אלי ישי, שר התמ"ת דאז, את התוכנית והפכה ל"אורות התעסוקה". ישי ביטל את הבונוסים שנהג משרד האוצר להעניק לחברות בגין שלילות גמלה וקבע כי יקבלו בונוסים רק בגין השמות איכותיות. תוכנית זו פעלה עד יוני 2009. בחוק ההסדרים 2009-2010 היה אמור להיכלל סעיף להרחבת התוכנית, אך חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, קבע כי יש להוציא את הסעיף מחוק ההסדרים, לקיים דיונים בנושא ולהחליט בתום 2009 על עתיד התוכנית.

שר התמ"ת הנוכחי, בנימין בן אליעזר הספיק אף הוא להכניס שינויים בתוכנית, בהם קבלת השלמת הכנסה, הפחתת שעות התוכנית וקבלת מענק התמדה. כן קבע כי שלילת גמלה תיעשה רק על ידי אנשי שירות התעסוקה או ביטוח לאומי.

"יחסי הציבור בתחילת דרכה של התכנית היו בין הגורמים שכמעט וחיסלו אותה", אמר רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד שתומך בהרחבת התכנית, "הפעם לא יחסי הציבור יהיו אלה שיהפכו אותה לטובה יותר אלא בעיקר משרד האוצר שלא השכיל לסגור הסכם ששומר על זכויות עובדי שרות התעסוקה שחוששים שהרחבת התכנית תוביל לסגירתם, כאן נעוץ הפיתרון".

ראש העיר עכו וראשי ערים אחרות יכולים לשמוח. הם והסתדרות בכבודה ובעצמה עוזרים לשר להלביש תכנית ויסקונסין על האזרחים. הכול ''תפור'' ו''סודר'' לפי המידות ודרישות. קונים "שקט התעשייתי''

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/980/269.html


דמי השתיקה שיאפשרו את "תוכנית ויסקונסין"

באוצר ובהסתדרות חוששים מהפגנות של עובדי שירות התעסוקה אשר יופרט לקראת התוכנית. הפיתרון: מענקים לעובדים בסך 8.5 מיליון שקל
מיכל גרינברג | 18/12/2009 8:45

כך משיגים שקט תעשייתי כדי לאפשר פריסה ארצית של התוכנית "אורות לתעסוקה" (תוכנית ויסקונסין): במסמך טיוטת הסכם מציע משרד האוצר לוועד עובדי שירות התעסוקה מענקים בשווי 8.5 מיליון שקלים בתמורה לשמירה על שקט תעשייתי, שיאפשר את הרחבת התוכנית - שעתידה לפגוע בעובדי שירות התעסוקה.
יו"ר ההסתדרות עופר עיני צילום ארכיון: יוסי אלוני
התוכנית "אורות לתעסוקה", לשעבר "תוכנית ויסקונסין", מופעלת על ידי חברות פרטיות במטרה לשלב במעגל העבודה מקבלי הבטחת הכנסה.

בעקבות הרחבת התוכנית בשנים האחרונות הולכת ומצטמצמת פעילות שירות התעסוקה, שכן כיום מטפל שירות התעסוקה במקבלי דמי אבטלה ובמקבלי הבטחת הכנסה, אך התוכנית גוזלת מעובדי השירות את הטיפול במקבלי הבטחת הכנסה ומותירה בידיהם את הטיפול במקבלי דמי אבטלה בלבד.

ואכן, בעבר כבר השביתו העובדים את כל הלשכות בארץ בשל התנגדותם למהלך ההפרטה הזה.
לפני מספר חודשים ניהל יו"ר ההסתדרות עופר עיני משא ומתן על חוק ההסדרים, שכלל הרחבה ארצית של התוכנית, ובמסגרתו הוחלט כי הרחבת "אורות לתעסוקה" תידחה עד שייחתם הסכם בין העובדים לאוצר.

בסוף החודש מסתיימים החוזים בין המדינה לחברות המפעילות את התוכנית, ויש צורך לאשר את ההרחבה כבר בשבועיים הקרובים, אחרת לא יתאפשר להמשיך ולהפעיל את התוכנית. ביום שלישי הקרוב עתידה התוכנית לעלות להצבעה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ובימים אלו נערך המשא ומתן בנושא מול עובדי שירות התעסוקה.

ההסכם מותנה בתיקוני חקיקה
ממסמך טיוטת ההסכם שהציע האוצר באמצעות מנכ"ל שירות התעסוקה לוועד העובדים, ואשר הגיע לידי מעריב, עולה כי הדרישה העיקרית של האוצר מעובדי שירות התעסוקה היא לתמוך בהרחבת התוכנית ולא להתנגד לה. במסמך מפורט כי אם התוכנית לא תזכה לתמיכה עד סוף החודש, לא יקיים האוצר את פרטי ההסכם.

"הסכם זה", כך נפתחת הטיוטה המוצעת, "למעט הוראת השקט התעשייתי, ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2010, ובלבד שעד למועד זה יאושרו תיקוני החקיקה המתחייבים והמסדירים את פריסתה הארצית של תכנית 'אורות לתעסוקה'. הוראת השקט התעשייתי תיכנס לתוקפה ביום חתימת הסכם זה. מובהר

כי ככל שלא יושלמו תיקוני החקיקה האמורים עד ה-1 בינואר 2010, וזאת מכל סיבה שהיא, לא ינהגו על פי האמור בהסכם זה ולא יהיה לו תוקף".

בתמורה ל"שקט התעשייתי" מתחייב האוצר להעניק ל-600 עובדי שירות התעסוקה מענקים בסך 8.5 מיליון שקלים, שיחולקו לאורך כחמש שנים. במקביל, ברגע שהתוכנית תיכנס לפריסה ארצית, יעבירו עובדי שירות התעסוקה את כל תיקי מקבלי הבטחת הכנסה ואת פרטיהם לחברות הפרטיות, כפי שנעשה בתוכנית הניסיונית.

ממידע שהגיע לידי מעריב עולה כי גורמים בוועד זעמו על ההצעה, ונכון לעכשיו המגעים בין האוצר לבין ועד עובדי שירות התעסוקה מוקפאים.

http://beytenu.org.il/83/5540/article.html

לקראת הדיון שיתקיים ביום רביעי בועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הרחבת תוכנית ויסקונסין, פנתה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס ליועמ"ש, נוכח פסיקת בג"צ בעניין הפרטת בתי הכלא, על מנת לבחון את ביטולה של תוכנית "אורות לתעסוקה" הידועה כ"תוכנית ויסקונסין".

במכתב ליועמ"ש מני מזוז כתבה ח"כ לוי-אבקסיס כי משמעות הפעלת תוכנית "אורות לתעסוקה" בצורותיה השונות, הינה הפרטת שירות ממלכתי וזכות אדם יסודית בסיסית – הזכות לקיום ולהתפרנס בכבוד. בהפרטת שירות זה מתנערת למעשה המדינה מאחריותה כלפי המשתתפים בתוכנית ומעבירה את הסמכות לגורם פרטי ועסקי.

בפסק הדין שניתן בעניין הפרטת בית הכלא פסקה כבוד נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש: "אין חולק בדבר הצורך לפעול לרווחתם ולשיפור תנאיהם של האסירים בישראל אולם טשטוש הגבולות בין התכלית הראויה הזו לבין כליאה המבטאת גם את התכלית של חיסכון כספי המאפשר לזכיין פרטי לממש רווחים כספיים, פוגע באופן בלתי פרופורציונאלי בזכויות האדם ובעקרונות המתחייבים מאופיו הדמוקרטי של המשטר."

לאור האמור בפסיקת השופטת ביניש, כותבת ח"כ לוי-אבקסיס ליועמ"ש, כי מן הראוי להתייחס ביתר שאת למקרה תוכנית "אורות לתעסוקה" ובמיוחד לאור העובדה שהסמכויות הניתנות למפעילי התוכנית הנן מרחיקות לכת. בחלק מן המקרים נותני השירות הם גם קובעי הסטאטוס של משתתפי התוכנית. הדבר בולט במיוחד במקרי שלילת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. זכויות היסוד של משתתפי התוכנית שהם דורשי עבודה, תלויות בתאגיד פרטי בעל מטרות רווח, זאת בשונה מהחברה הפרטית שהיתה אמורה להפעיל את בית הכלא, שם הסמכות להחליט אם אדם יכנס לכלא או יצא ממנו נותרה, גם לאחר הפרטת השירות, בידי בית המשפט או ועדת השחרורים.

ח"כ לוי-אבקסיס מבקשת מהיועמ"ש לבחון, טרם החלת התוכנית בכל הארץ, האם תוכנית ויסקונסין על כל כשליה תעמוד במבחן בג"צ, לאור תקדים בית הכלא הפרטי.

"בדיוק בחודש שעבר נפסק בבג"צ תקדים חשוב שעניינו הפרטת שירות לאזרח. אני חוששת שהמדינה עלולה למצוא עצמה בעתיד כנתבעת על הפרת זכויות יסוד בסיסיות ובדיוק כמו במקרה בית הסוהר הפרטי לשלם מיליוני ₪ כפיצוי על הפרת חוזים לזכייניות שמפעילות את מרכזי התעסוקה", דברי ח"כ לוי-אבקסיס.