נראה הסדר טוב
בימי עכו הראשונים זכור לי תחנת עגלונים בויצמן פינת בן-עמי וכן בבן עמי מתחת לבייתי
היו כאלה שטיפחו את סוסם באופן יוצא דופן עד כדי כך שהמלעיזים אמרו שאותו עגלון דאג לסוסתו טוב יותר מלאישתו
בהקשר לזה יש להזכיר את התקנות בעניין העבדת בעלי-חיים:
לא יעביד אדם סוס, חמור, פרד, גמל או בעל-חיים אחר המשמש להעבדה
כשהוא חולה או חשוד כחולה;
נקבה המטופלת בצאצא שגילו פחות משלושים ימים; גילו פחות משלוש שנים;
נקבה שצאצאה נלווה אליה, למעט לרכיבה שלא במסגרת מסחרית." לגבי נקבות עם גורים מבוגרים יותר, נקבעו הגבלות חלקיות.
העונש המרבי על עבירות אלה הוא שלוש שנות מאסר או קנס בסך 202,000 שקלים. בנוסף לכך, קובע החוק גם איסורים אלה:
משקל מרבי: קיימות מספר הוראות כלליות לגבי החובה להתאים את העגלה, הרתמות ומשקל העגלה לבעל-החיים;
על העגלה או הכרכרה חייב להיות רשום משקלה, והמשקל הכולל שלה (משקל הכרכרה או העגלה בתוספת משקל המטען והנוסעים שעליה)
לא יעלה על 1,000 ק"ג לכל סוס או פרד, ו-500 ק"ג לכל חמור.
"לא יענה אדם בעל-חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי."
לא יעביד אדם בעל-חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני.
לא יעביד אדם בעל-חיים עד כדי אפיסת כוחות.
לא יומת בעל-חיים בסטריכנין או ברעל אחר שקבע המנהל בהודעה ברשומות,
אלא אם כן נתן המנהל [של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות] היתר לכך.
לא ייטוש בעלים של בעל-חיים, או אדם שבעל-חיים נמצא ברשותו [...] את בעל-החיים.
נמצא בעל-חיים עזוב, על בעליו ועל מי שהחזיק בו באחרונה, נטל ההוכחה כי לא נטשו.
