(ב) רק בשלושה מקרים השתמש השר בסמכותו על פי פקודת העתיקות להכריז על מבנה שהוקם לאחר שנת 1700 כאתר היסטורי: גימנסיה הרצליה, שנהרסה למרות ההכרזה, בית חרושת נור בעכו, שהוא הרוס ומוזנח, ו"בית אנטון-איוב" הידוע כ"בית הביל"ויים" שהוכרז כאתר היסטורי בשנת 1964. הבית שוכן סמוך לגבול בין תל אביב-יפו ובין חולון, בקצה הדרומי של שכונת תל כביר. חשיבותו ההיסטורית נובעת מכך שביולי 1882 הגיעו אליו ראשוני הביל"ויים. אף שבית הביל"ויים הוכרז כאתר היסטורי בשנות השישים של המאה הקודמת, מאז ועד יוני 2005 לא עשו משרד החינוך והמועצה לשימור או רשות העתיקות פעולות של ממש לשימורו או לשיקומו.

כדי להבטיח את שימור המבנה עבדו המועצה לשימור ורשות העתיקות בשיתוף פעולה, ורשות העתיקות הכינה תיק תיעוד שלו. לפי נתונים מאוגוסט 2002, המבנה מוזנח והוא לא טופל בצורה נכונה. במסגרת פיתוח דרך יגאל אלון כחלק מפרויקט "נתיבי איילון" נדון הטיפול בו. רשות העתיקות הציעה כי יגובש פתרון טכני-הנדסי אשר יאפשר את השארתו במקום ואת חפירת הדרך מתחתיו.