גדעון מדמון חבר האצ"ל קם ממיטת חוליו והגיע לראות במו עיניו איך הפכו את הכלא למוזיאון ומרכז מורשת אסירי המחתרות .
לשמוע את גדעון שמסביר כל פרט ופרט ולא מפספס אף נקודה ואם ניסיתי לערער על זכרונו עמד והיתעקש שטעות בידי .זו היתה חוויה שאין דומה לה .לדוגמה כאשר הצבעתי על חלון הפריצה מהכלא תיקן אותי בתוקף ואמר לא, הפריצה היתה פה (מחלון סמוך) כלומר לא היהתה פינה שלא עלו בהזכרונות מאיש יקר זה .
להלן מספר תמונות של האיש במוזיאון אסירי המחתרות
גדעון עומד בשפיפה ליד חבריו לפריצה
(אני נשבע בהן צדק אין בימוי לצילום גדעון לבד הישתופף ליד התמונה )
גדעון בין הדמויות בחצר הטיולים לש האסירים
גדעון עם הבן דורון חבר פעיל בעכונט
מול חלון הפריצה מהכלא
בפתח הצינוק
גדעון מצביע לנו על הדרך לגרדום
אך שדרכה רגלינו בשער הגרדום בקעה שירה רמה מפיו של גדעון ששר את הימנון האצ"ל .(תימני או לא? אך טבעי שישיר וירקוד)
גדעון מראה בידו את פעולת מנוף הדלת הנפתחת של התליין
גדעון מצביע אל עבר בור התליה וזכרונות מציפים אותו .
בתוך תא הנידונים נחרט בציפורניים של אחד הנדונים לתליה סמל של האצ"ל
גדעון אומר שהחריטה זכורה לו כשמש ביום בהיר .
בסיום הסיור דקה לפני הפרידה הוענק למר גדעון מדמון איש האצ"ל סיכת הכלא למזכרת
שנינעצה על כיס חולצתו
תודות ,
למוזיאון אסירי המחתרות כלא עכו למתן האפשרות לסיור חופשי ובהעלאת זכרונות מקורויות.
תודה מיוחדת למדריכה הראשית ברכה גנץ על מתן ההתר ומתן הסמל למזכרת למר גדעון מדמון
שאו ברכות .
בקצרה על האיש
בגיל 10 עלה גדעון מתימן ונחת בזכרון יעקב בגיל 16 עבר לגור בקריות .
בעקבות נערה חיננית ששיכנעה אותו להיצטרף לתנועת בית"ר .
ואך טבעי הדבר שאם ביתר"י זה אצ"ל .
בגלל ממדיו הקטנים יחסית שעזרו לו לחמוק מהחיילים האנגלים בארץ תפקידו היה
להדביק הודעות ומודעות דבר שלעצמו שיגע את האנגלים שלא הבינו איך כל בוקר הם קמים ורואים מדבקות ממש מתחת לאפם .
כידוע אלו לא היו מודעות תמימות כי אם הוראות לביצוע מטעם המפקדה.
המשך על האיש שיבלח"א ובריאים יעשה טוב הבן דורון מדמון שיחד עם אחיו שהם לגאוות גדעון אנשי צבא מובהקים וכיום גימלאי צה"ל .
תודה גדעון שנעמת לי
עזרא
