|
הוא אשר אמרתי: אל לנו להזכיר את שמו של אותו גזען שבגזענים, עוכר ישראל, שביקש להוריד את "מגיני הדוד".
למרות הסברי שאנחנו מתדלקים אותו, מעלים אותו חינם אין כסף על גלי המדיה השונים, הנה שוב, רבים ממהרים לכתוב עליו – לרבות אלברט.
הדברים המזעזעים שאלברט מביא,(בשירשור: לאן נעלמו מגיני הדוד?) מוכיחים, בדיוק את שאמרתי ושעלינו להפסיק להתייחס אליו. לזכור שהוא רק חדל אישים שבלעדי הפמפומים שלנו, הוא בעצם כלום ואינו מועיל – גם לא לעמו.
אני מקווה שלפחות כאן, אלברט לא ייתן במה, לכל הפרובוקציות וההסתה שהגזען מודה שהוא מתכנן – (ראה הציטוטים שאלברט מביא).
.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.
דברים שכאלה, מזכירים לי שאנו נמצאים עם רגלנו במזרח הלוונטיני וראשנו מפנטז במערב.
אלא שבעוד, אנו שואפים לשלום ודמוקרטיה, במערב המתקדם, יש תרבות ראויה לדמוקרטיה. כאן, במציאות שלנו במזרח התיכון – יש תרבות לוונטינית. לא בכדי ארצות ערב, הן בעלות משטר דיקטטורי שאם לא כן, הייתה שם אנרכיה טוטאלית.
אנו מפנטזים "ללכת עם ולהרגיש בלי". בעובדה, ארצנו נעשית יותר ויותר לוונטינית. לא מקרית היא ההרגשה שהחוק מגן, יותר ויותר, על העבריינים למיניהם – יותר מאשר על תמימי הדרך. גם לא מקרה הוא שמדברים על דמוקרטיה "מתאבדת".
מציאות זו ומגמתה – חייבת לנער ולהעיר אותנו !
_________________ ישראל בן-עזרא
|