|
יש הוגי דעות ואנשי חזון ויש אנשי מעשה – ויש כאלה שזכו בזה ובזה.
יש נותנים ויש לקחנים ויש כאלה שרק מתלוננים - ומחטטים בפצעים עד זוב דם.
עפ"י הסתכלות רצופה, פה בשרשורים, אפשר לראות מה הם דפוסי ההתנהגות האופייניים לזה או לאחר.
אכפתניקים - קמים ועושים, או לפחות מבקרים בצינורות המקובלים (להתקשר למוקד,לכתוב מכתב או להתקשר אלי) אך מי שכותב כאן, באופן שיטתי, תוך שהוא מאיר בעקשנות על "פצע" זה או אחר ומעצים אותו – משחרר לחץ וזה נותן לו הרגשה טובה, על דרך השלילה. כמו עיתונאים ואנשי מדיא רבים שאנחנו מכירים שמתיימרים כאילו להועיל.
לא מקרה הוא ולא זמני שמישהו, באופן שיטתי, רואה רק רע והחסר.האובססיביות הזו – לא מקרית – גם אם יעבור לרעננה, ימשיך שם, להצביע על השלילה.צריך להיות אמיתי, לא ליפות ולא לכער, אלא להתייחס לאמת ובכל מקרה, להיות בעל תקווה ולעודד.
אם באמת רוצים לשפר, הקפידו להעביר הביקורת אלינו. בכל מקרה, הפרסום פה, ספק אם יביא לפתרון. ואחרי הכל, מי יכול לקרוא את כל השרשורים שכאן וכל הזמן?
כך קורה שיוצא שכרנו בהפסדנו וגם מי שלא התכוון – מוציא דיבת העיר רעה..
יש כאלה ששינו דרכם והפסיקו להשמיץ ויבורכו על כך.
בכל מקרה, יש לזכור שקל להשמיץ וקל להרוס – אך קשה לבנות ולשפר.במשטר כמו שלנו, זה כמו הריון שהינו תהליך מתמשך וכואב. המסקנות צריכות להיבדק בפרקי זמן ממושכים.
כבר רואים אין ספור תוצאות ועוד הרבה בקנה.
כפי שנאמר: אם אתה מרוצה – ספר לחבריך אם יש לך הערה לטיפול – ספר לנו
_________________ ישראל בן-עזרא
|