חברי לפורום
ע"פ הראיון עם אלון והכתבות
בנושא הביטחון לתושבי עכו הוצגו נתונים שמראים שישנו שינוי לטובה

אין ספק מי שאמור לתת לנו את השירות היא המשטרה ועל כך אין ויכוח
אך כפי שאנו רואים זה שנים שאנו חשופים לארועים שרק הולכים ומתרבים
אז מה עדיף להמשיך לצעוק למה אין בטחון ולשמוע על עוד הכאת זקן/זקנה וואנדאליזם
כפי שאמרתי אין ואקום כאשר גוף אחראי אינו מסוגל לתת מענה מייד נכנסים גורמים אחרים שממלאים אותו

חשוב באמת לראות מי לא מסוגל לשלם ולתת את האפשרות להנחות
ישנם זקנים ונזקקים שכל שקל עלולה ליפגוע באיכות חייהםוהייתי רוצה שיתחשבו בהם

מדבריוו של אלון וכפי שהוצגו הדברים בכינוס המועצה מדובר במאבטחים ולא פקחים (אלון אישית ידאג לבחור אותם )

כמה צריך לשלם על -כך אפשר להתווכח אך לדעתי טעות תהיה להסתמך רק על עבודת המשטרה

אכן אלברט עושה ימים כלילות ע"מ להביא את התוצר שכולנו נהנים ממנו ...

בצילומים האחרונים ... בניגוד לעבר הופתעתי שרק אילן ואלברט היו בצלומים ...

ניכר כי אנשים מתעייפים ... וזה בסדר ...

רק את המתעייפים חייבים להחליף חדשים ...

אמרתי ... ואני חוזר ... כל מי שעכו יקרה לו יכול לצלם ... לכתוב ...

כולנו חלק מהרעיון הנפלא הזה ...

לכן כל מי שנושא כזה או אחר מעניינים ... יקרים לו יכול לעזור ולהעלותו ...

כל מי שמתפנה .. יש לו זמן צריך להתנדב ולעזור ...

אני אישיית אשתדל בחופש הגדול לעזור .. לצלם .. לכתוב .. לערוך .. ולעזור ככל האפשר לאלברט

מעבר להפועל עכו שיקרה ללבי ..........

אהוד היקר שבוע טוב ...

התכוונתי שחייבים להיות יותר שותפים ...

לכולנו יש מחוייבויות כאלה ואחרות המונעות ממנו לא פעם לעזור ...

אך בשביל זה צריך שיהיו כמה שיותר שותפים בעשיה ...

אני אישיית מנסה תמיד שיהיו כמה שיותר אנשים שיוכלו לעזור ולהחליף ...

כולנו צריכים לעזור ולתמוך ...

בהזדמנות זאת גם אודה לך על פעולותיך התורמות ...

באיחור מרטין אזולאי שלחה לנו את הפרטים על :
בס"ד
טקס יום השואה בבית הספר קהילה חינוכית אמי"ת עכו

שימור זיכרון השואה דרך סיפור אישי –סיפורה של ניצולת השואה עדות חיה בתוכנו
הטקס השנה עמד בסימן-"גבורה ושמירת הרוח היהודית בשואה" משתתפי הטקס היו שותפים למצגות לשירים ולעריכת הקטעים ועיבודם.
אלה הפכו את התהליך וההכנות לטקס לשיעור חינוכי המחבר ופותח בפניהם רצון לחקור וללמוד על השואה .במרכזו של הטקס עמד סיפורה האישי של ניצולת השואה בשם תרצה גרוטרוד לבית משפחת אוירבך -אימה של ספרנית ביה"ס –ורדה. סיפורה האישי חיבר את התלמידים לאותנטיות של מאורעות השואה דרך סיפור קרוב עם שם ופנים , כאן ועכשיו .
התלמידים הנרגשים שרו בגאווה את שירת התקווה ואני מאמין המבטאים את הניצחון על הצורר הגרמני שלמרות הכל "עם ישראל חי" .בסוף פנו להתבונן בספרים ובתמונות שהונחו על שולחן " למדתי שיש לנו חובה ללמוד ולספר לדורות הבאים את מאורעות השואה כי רבים מהניצולים לא נשארים עדים...."כתבו התלמידים הנרגשים במשוב שסיכם את הטקס

תמונות בטעינה :