הדיונים על דו קיום יימשכו בליגת העל
יום ראשון, 19 באוקטובר 2008, 9:10 מאת: אביעד סגל, הארץ
המכוניות המפויחות והשלטים הגזעניים נותרו מאחור, ואוהדי הפועל עכו פעלו כאיש אחד. כשכולם חוגגים, מה משנה אם שכנך יהודי או ערבי?
"הכל רגוע עכשיו", אומר מפקד כוח המשטרה באיצטדיון בקרית אתא, רגע לפני הכניסה למשחק בין הפועל עכו להפועל ירושלים. "הכוחות פרוסים ושני הצדדים הבינו שיש להם רק מה להפסיד". גם אם כדורגל מבריק לא היה שם ביום שישי, נושאי שיחה לא חסרו. ביציעים כ-50 אוהדים; העסקנים מאחורי השער הדרומי נשבעים כי אם המשחק היה נערך בעכו האיצטדיון היה מפוצץ, ואף מלה על ריבוי האטרקציות בעיר - סוכות שלום, מפגשי פיוס בהנחיית שמעון פרס ופגישות עבודה עם שמאים וקבלני שיפוצים.
על המגרש, שהולם בגודלו טורנירי קט-רגל לכל היותר, מתרוצצת חבורה מוכשרת של שחקנים שמאמן עכו, ירון הוכנבוים, "אסף מפה ומשם", לדבריו. רק שלושה מבני העיר בהרכב; השאר מתעקשים להתגורר צפונית לעכו, בגלל שיקולי מס. זו אולי הסיבה לכך שיו"ר הקבוצה, ציון ויצמן, יכול לספר כי "המהומות בעיר לא חדרו לחדר ההלבשה. בקבוצה הזו משחקים ערבים ויהודים. מעולם לא היתה בעיה ולא תהיה בעיה. אמנם ביטלו מספר משחקי ילדים ונוער, אבל אך ורק בגלל דרישת המשטרה".
על אף התעקשות המעורבים כי המהומות בעכו, שפרצו בערב כיפור, לא הגיעו למגרשים, משהו בשגרת יומם של שחקני הקבוצה מספר אחרת. בכל בוקר מגיעים שחקני עכו לאיצטדיון הישן בגבעת נפוליאון. במקום בו נהגו להחנות את רכביהם עומדת היום מפלצת כחולה - מיפקדת משטרה, על סוסיה, ניידותיה ואנשיה. משם, אחרי שעשו את ההכנות המתבקשות לאימון, יוצאים השחקנים לנסיעה קצרה למגרש האימונים.
העיר התרבותית, מלאת האפשרויות הקולינריות, מתמודדת היום עם חיים בשכונות המאוכלסות גדודי יס"מ קפוצים וטעונים בכבדות, מחכים לקריאה. שלטים נוסח "יהודי קונה רק מיהודי" או "יהודי הוא בן של מלך, ערבי הוא בן של כלב" מפארים את רחובות מזרח העיר. בין אימון אחד לאחר, יכולים השחקנים לצפות בעדות חיה: רכבים מפויחים ומפורקים, שעומדים נייחים מאז אותם לילות אומללים. "הביטוח לא מכסה", מסביר אחד מהאוהדים, שתיקון רכבו המושבת יעלה כ-30 אלף שקל. הלשון מחלקת את האנשים ל"אנחנו" ו"הם" ("הם הבינו מהר מאוד שהבלגן הזה לא שווה להם", "הם הכינו מראש את הברזלים והדוקרנים", היו למשפטים השגורים ביציע).
אסף שחקנים מפה ומשם. הוכנבוים (הראל אלימלך)
המהומות הפרו את שגרת יומם של השחקנים (רויטרס)
היס"מ באמצע והתושבים מדברים ב"אנחנו" ו"הם" (אדריאן הרבשטיין)
רצים כדבוקה אחת
המהומות תפסו את עכו בפגרת הנבחרות. לפי צמד הניצחונות בגביע הטוטו בתחילת השבוע, נראה שהקונפליקט בעיר באמת לא חילחל אל רגלי השחקנים. "חשבתי שאולי יגיעו אנשים ויעשו רעש באימונים, אבל אפילו זה לא קרה", מדגיש הוכנבוים. ממרומי המקום השלישי בטבלה, ממנו העלייה לליגת העל מובטחת, עכו יכולה להציץ בקבוצות הגדולות והעשירות של הליגה מתקשות לחבר ניצחונות. "השנה זה יכול לקרות", אומר המאמן, אולי כפרפראזה להצהרות החרקירי של שאר המועמדות.
עם תקציב של כשבעה מיליון שקל וליווי צמוד מצד העירייה, מקווה עכו להשיב את מסורת הכדורגל לעיר, אל האיצטדיון החדש שעומד להיבנות באזור הכניסה הדרומית. נמאס להם לשמוע על "חומות העיר עכו" מהמערכון של הגשש ונשבר להם מאזכור שמו של זוהיר בהלול, שבמשיכת עט הפך לאיש השנוא על יהודי העיר. "מעולם לא היה דו קיום בעכו", כתב במאמר שפורסם באחד העיתונים במוצאי כיפור ועורר את חמת חלק מהעכואים, שעד אז ראו בו אחד מסמלי העיר.
לא ממש פופולרי בעכו. זוהיר בהלול (בוצ'צ'ו)
השחקנים הקפידו לרוץ בדבוקה. חמודי בריק במדי מכבי נתניה (ברני ארדוב)
"אולי קבוצה בליגת העל תחזיר את השמחה ואת דו הקיום לעכו", אומר אוהד, כשלצדו אחד מחבריו, צעיר שעל גופו מקועקעות כל הווריאציות למגן דוד. כמה מטרים משם, מעודדים בני משפחתו של המגן חמודי בריק. בשלושת השערים (צמד לתומר תייר ובריאן גרזיץ') הקפידה החבורה כולה לקפוץ כדבוקה. כך גם בכל הזדמנות בה ניתן היה לעלוב בשופט אלון יפת. ברגעים חשובים כל כך, אין ממש זמן לחשב את זהות שכנך. כל עוד תמשיך הקבוצה להתעלם מהטיפשות והבורות מסביב, הפסטיבל עוד יתקיים בסיום השנה בעכו.
http://sports.walla.co.il/?w=//1362539