הצטרף: 04 מרץ 2005, 01:00
הודעות: 18780
מיקום: אתר אישי ציבורי של אלברט לוי
|
אנו מביאים כאן מחדש את הדרשה של כבוד הרב יוסף ישר משנת 2004 בעכונט, על חזון הגאולה וזה תמיד נכון ומתאים .
ח ז ו ן ה ג א ו ל ה -מאת :כבוד הרב יוסף ישר
"שבת חזון", ע"ש ההפטרה שקוראים מתוך תחילת ספר "ישעיהו", המתחילה בפסוק: "חזון ישעיהו בן אמוץ...".
הנביא ישעיהו מוכיח את עם ישראל בתוכחה נוקבת. הוא בא אל העם בטענות קשות וחמורות: "שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה' דבר. בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי. ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע עמי לא יתבונן. הוי גוי חוטא עם כבד עוון זרע מרעים בנים משחיתים, עזבו את ה' נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור...".
דברי התוכחה של הנביא באים דווקא בימים אלה לידי ביטוי, כדי לשלבם באווירת האבלות והצער על חורבן בית המקדש.
ואכן מוקדשים ימים אלה לעשיית חשבון נוקב עם עצמנו, עם חברתנו, עם עמנו.
"על מה אבדה הארץ"? שואל הנביא ירמיהו! והשאלה הזאת חוזרת ונשנית מידי שנה בשנה, ביתר שאת וביתר עוז. והתשובה החד משמעית היא, ידועה וברורה – על "שנאת חנם"!!!
הבה וניזכר בספור התלמודי המפורסם המובא במסכת "גיטין" (דף נ"ה ע"ב). "אמר ר' יוחנן:... אקמצא ובר קמצא חרבה ירושלים...".
וכך מספרת הגמרא: מעשה באדם אחד שהיה לו חבר אהוב ושמו "קמצא".והיה לו שונא בשם "בר קמצא". פעם ערך אותו אדם סעודה ומשתה גדול לרגל אירוע משפחתי. לשמחה זו הוזמנו אנשים רבים ובראשם גדולי ישראל, החכמים והמנהיגים שבישראל. בין רשימת המוזמנים היה גם "קמצא" חברו וידידו. השליח ששלח את ההזמנות מסר את ההזמנה, בטעות ל"בר קמצא".
"בר קמצא" קבל את ההזמנה וחשב כי הזמנה זו נועדה כדי לפייסו והוא נענה להזמנה והגיע לסעודה. באמצע הסעודה הבחין בעל השמחה ב"בר קמצא" שונאו, שהוא יושב בין המוזמנים ואוכל מסעודתו. פנה אליו בפני כל הנוכחים ואמר לו, הרי אתה שונא שלי, מה אתה עושה בשמחתי? אני מבקשך לעזוב את המקום וללכת מכאן! אמר לו בר קמצא, אנא ממך אל תביישני בפני כולם. הנח לי להישאר ואני אשלם לך את דמי האוכל שאני אוכל. סרב בעל השמחה ובקשו ללכת...
המשיך בר קמצא ובקשו, אנא אל תביישני, הנח לי ואשלם לך את דמי מחצית הסעודה ובלבד שלא תוציאני. סרב בעל הסעודה ובקשו לצאת החוצה. המשיך בר קמצא להתחנן בפניו והציע לו לשלם את דמי כל הסעודה ובעל השמחה התעקש ובקשו לצאת החוצה... אחזו בידו, העמידו על רגליו והוציאו בכוח החוצה.
אמר בר קמצא: הואיל וחכמי ישראל היו נוכחים במקום וראו את המעשה המביש ולא הגיבו, סימן הוא שדעתם נוחה מהמעשה ומצדיקים הם את בעל הסעודה, אלך ואלשין עליהם בבית המלך. הלך למלכות ואמר לו לקיסר: מרדו בך היהודים! ובהמשך הוא התאמץ להוכיח את דבר מרידתם כביכול, של היהודים.
וכך בעצם החל תהליך החורבן שבסופו נפלה ירושלים...
"שנאת חנם". חוסר סבלנות. ביוש והלבנת פנים. חוסר רגישות לכבודו של הזולת, הם המה הרעות החולות שבגינם חרבה ירושלים אז, והם המה הרעות החולות שבגינם ממשיכים אנו את הסבל הקשה הבלתי פוסק שרודף את עמנו עד עצם היום הזה.
ביום שני בלילה , ליל "תשעה באב", נשב על הארץ כאבלים ונבכה על בית המקדש שחרב. נבכה על בית המקדש שצריך להיבנות בכל רגע ואולי אני או אתה או כל אחד מאתנו, בעצם מעכבים ומונעים את בנייתו. בידנו הדבר. הגאולה המיוחלת נמצאת בהישג ידנו.
רק להושיט יד של "אהבת חינם". רק להושיט יד של סבלנות איש לאחיו. רק להעריף אהבה ואחדות ואז הגאולה תתפרץ אל תוכנו. ואז עולמנו יהיה עולם של התגשמות כל המשאלות והמאווים המובטחים. עולם של התגשמות "חזון הגאולה", במהרה בימנו.כתבה משנת 2004 בעכונט http://www.akkonet.co.il/newsPictures/r ... a-23-7.htm
_________________
עכו_נט לכל אחד וכל אחד בעכו_נט,
שלכם, אלברט לוי , עורך עכונט Akkonet
AkkONEt- מקור ראשון לחדשות עכו
akkonet@gmail.com
קבוצת עכונט בפייסבוק : http://www.facebook.com/akkonet
|
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
