|
כשהייתי ילד בן 9 , 10 , 11 היינו שוברים ענפים בצורת קשת ולפעמים ענף גמיש ושטוח של כפות תמרים , מנקים מעלים ומקוצים , מותחים חוט דייג עבה מקצה לקצה מה שהיה שומר על קשתיות והנה- הקשת
ואת החצים היינו מייצרים מגבעולים ייבשים וקשיחים של קוץ הדרדר היינו מחליקים אותו מעליו , ומסובבים את קצהו בזפת חמה ליצירת ראש חץ לפעמים היינו מעיזים ותוקעים מסמר הפוך בתוך הזפת שהייתה מתקררת ויוצרת ראש חץ קטלני שהיה עם מעופו נתקע בגזעי עצים...
היינו מניחים קצה אחד של החץ המאולתר על החוט המתוח ואת גוף החץ מצמידים לענף המכופף - הקשת מותחים את החוט ביחד עם החץ מכוונים ,משחררים והאמינו לי ...בול למטרה...!
היום לא ראיתי ילדים שעושים קשתות , זכר לקשתות חייליו של בר כוכבא שמרד ברומאים ואולי טוב שכך... זה מונע הרבה אסונות
המדורות הן זכר להדלקת משואות צבאו של בר כוכבא שבישרו על מפנה לטובה אנחנו עם השנים לקחנו את עמידתו האיתנה של בר כוכבא מול הרומאים כנצחון על אף נפילתו ודיכוי המרד על ידי הרומאים הקרבות והמלחמות היו עקובים מדם ואכזריים ביותר, הרומאים ספגו אבידות רבות וגם היהודים... ישראל נפלה ....וכמה מחדש ב - 1948 .
ז ' ו ב י נ ו
_________________ שלום פעיל ומשגשג בינינו לבין עצמינו בינינו לבין שכנינו - בארץ ובעולם בינינו לבין המקום - סביבתנו
|