ראיון עם אם ותלמיד ביה"ס דרסקי המעורב בעימות פיזי עם מורהו לכיתה .
אחים שלי , שלום .
אמש נפגשתי עם התלמיד .ש. (שם שמור במערכת ) לבקשתו ,
לאחר שראה את תגובתי בפורום , פנה אליי .ש. טלפונית וביקש להיפגש עימי בכדי להעביר את איך נראה הסיפור מהצד שלו כתלמיד .
אחד התנאים שלי לקיום המפגש היה להביע קודם כל חרטה על מעשהו – שבוצע !
אני כמנהל פורום באתר עכו_נט רואה קודם כל בגינוי בכל תוקף לכל תופעת אלימות באשר היא.
זהו בהחלט לא מתן במה לאלימות - גם על דברים כואבים צריך לדבר
לשם איזון נכון וסקירה שווה ואנני תומך באף צד אלים משני צידי המיתרס .
"אלימות לא בבית מדרשינו "
אני מציין כי הפרטים המצויינים הם עפ"י גירסת התלמיד ומשפחתו .
במקום המפגש מחכים לי התלמיד ש. , אימו , חברתו , ושכנה קרובה שאותה אני מכיר מפעילויות התנדבותיות בעכו .
יושבים ומחכים , להפתעתי אנשים מבית טוב, לא אותם האנשים התוקפניים שתארתי , האם עייפה , התלמיד מבולבל ואני שואל את עצמי ,
איך מגיע תלמיד שהוא 'אנטיתזה' לעבריין הפוטנציאלי לסיטואציה זו ?
ועונה לעצמי שאין כל ספק שזו דוגמא חיה לילד טוב שכשל ונגרר למעשה בהשפעה חברתית שלילית .
ואני שואל במה טעינו , במה כשלנו והאם זו הדרך לה ייחלנו במחוזותינו ?
ש. החל לספר לי את מהלך העניינים שהחל כבר במסכת ארוכה של עימותים מילולים והתגרויות משני הצדדים במהלך תקופה ארוכה עוד משנה קודמת ,
" הוא כינה אותי כ"אפס" והלבין פניי בפני חבריי"
.ש. הוסיף כי 'סומן' ע"י המורה שדאג להוציא אותו משיעוריו וסיומו היתה בדחיפה הדדית מכוערת
שגרמה גם למורה להגיב באיגרוף ולתלמיד כתגובה ב-"כאפה" כנגד
אני מביט בתלמיד ורואה איך הסיפור יכל להיגמר אחרת לו רק היו מטפלים בעניין בצעירותו.
אני חייב לציין שהדור הנוכחי מצריך התייחסות שונה בדרכי חינוכו – היום קשה יותר ללמד את הנוער
שהוא מפוקח יותר ומושפע מאלף מולטי מדייה ומדייה.... ופחות תמים - בל נדבר על משמעת .
במידה וישנם בעיות מציפים אותם ויש להתמודד איתם מיידית ועכשיו ללא חיסכון במשאבים.
הסיפור לא נגמר ומתחיל בסילוקו לאלתר של התלמיד משטח ביה"ס בשנתו האחרונה ללימודים.
נפתח נגדו תיק פלילי – "התייחסו אליי כאל רוצח סידרתי –חקרו אותי ולקחו ממני טביעות אצבעות "
עוד לטענתו מסרבים כאן במשטרת עכו לאפשר לו להגיש תלונה כנגד המורה .
"בני הובל למשטרה לחקירה ללא מלווה מהמשפחה – דבר חמור לכשעצמו" –טוענת אימו
ומוסיפה "מה יהיה על הילד" – (ברור שילד תמיד נשאר ילד בפני אמו) .
"מדוע לא זימנו אותנו כהורים ליידע אותנו בכך בביה"ס סיפרו לי שזהו סיפור לא ישן – מדוע לא שיתפו אותנו בכך".
"מודעים לי ביום שבת-טלפונית, ללא מפגש בביה"ס כי- בני מסולק!!! – האם זו הדרך ? "
ש. – אני מודע לחומרת העניין ומביע הסתייגות ממעשיי , אשר להתנצלות קשה לי עדיין עם זה
אימו מבצירה בו – "המורה הוא מבוגר ממך לכן זה חייב להגיע ממך ....במילא תצטרך לעשות זאת בפני השופט"
ילד צעיר חייל לעתיד וכבר צריך ליהיות מעורה בנושאים של תביעה ,ערכאות ,משפט עורכי דין וכוי
ועל מה ? – היסח דעת של שנייה ומתן תשובה ב'ידיים' ולא מן השכל הישר , פרץ ותערובת של אמוציות .
למה לקחת את בני כדוגמא "למען יראו וירעו " בכל מקום כותבים "תקף"
האם זו צריכה ליהיות ברכת החג לשנה החדשה ?
"אתם צריכים לראות איך הוא עוזר לחבריו בתיקון מחשבים –יש לו פוטנציאל "
( בדבריה כאן כבר ניתן להבחין בעיניים ולדעת מה אומר ליבה כאם . )
מדוע נציג וועד ההורים מסרב לדון איתנו ההורים ? – לנו לא עוזרים כהורים להתמודד ?
למה רבים מחבריו לא רוצים להעיד ? – הפחד מובן.
אין לי כל ספק כי בני ראוי לעונש – אבל עונש חינוכי לא לרמוס אותו " כשהמשפט בפתח.
"להורים אני קוראת מעל במה זו לפקח על ילדכם גם שהם עוברים אתכם בגובה "
סיכום שלי ואני מוסיף כי עונש חינוכי כדברי האם משיג אפקט גדול יותר :
1. הודעה באשמה , חרטה ומודעות לחומרת העניין .
2. התלמיד יצטרך בשיטה מסויימת להעביר את המקרה שלו בקרב חבריו כדוגמא שלילית .
3. במקום שביתה שלא משיגה שום מטרות- יום עיון בית סיפרי קבוע נגד האלימות.
עכשיו ששמעתם גם את הצד השני של המטבע ...לשיפוטכם !
הגיבו בכדי שנלמד מכך ושלא ישנו מקרים אלו בעכו.
אכן דברים שרואים מכאן לא רואים משם....
אילן . 11/09/2005
