|
אני לא יודע מה עובר על החברה של ימינו, אני מתכוון לחברה באופן כללי ולא רק שלנו. למרות שפה אני אולי אפתיע אתכם, גם אנחנו לא יחידי סגולה, במשך שנים ניסו למכור לנו את זה שאנחנו העם הנבחר ואם נבחרנו למשהו ככל הנראה שלמשהו לא טוב במיוחד. צר לי לומר את זה, אבל אני לא אנסה ליפות את המצב. העתיד רחוק מלהיות טוב ואם נתייחס לבזילות בחיי אדם התופעה הזו רק מקצינה.
הבוקר קיבלתי מכתב המדבר על כך שבאנגליה נעשה עוול לעם שלנו, בכך שמחשש לפגיעה בעולם המוסלמי החליטו להוריד את נושא השואה מתוכנית הלימודים שלהם. כן, כן קראתם נכון. במשך שנים ניסתה מערכת החינוך לעשות לנו שטיפת מוח ולהקנות לנו את היכולת לקבל את האחר (לא בהכרח שזה הצליח), נראה לי שדי אם אזכיר את מה שלי באופן אישי זכור כאחד האבסורדים הכי גדולים. לפני שנים כשיוסי שריד שפרש בינתיים מהעולם הפוליטי היה שר החינוך והתרבות הוא ניסה (ונדמה לי שאף הצליח) להכניס לתכנית הלימודים בארץ את שירתו של לא אחר מאשר מחמוד דרוויש. נכון שהוא ומשפחתו הפכו לפיטים אחרי שהכפר שלהם הוחרב במלחמת העצמאות והם נאלצו להגלות ללבנון, אבל מישהו מהצד השני קורא על אותם ילידי מדינות ערב שנאלצו בעל כורחם להפוך ליהודים נודדים? לנו בניגוד להם יש רק מדינה אחת, והם רוצים שגם כאן תימשך הגלות שלנו.
אני לא ארחיב יותר מדי רק אומר שאין זה סוד שהעולם המוסלמי כובש את העולם, מדברים על זה שברק אובמה אחד מהמתמודדים לנשיאות ארה"ב בימים אלה הוא גם אחד נציגם, אז מי יודע למה אנחנו צפויים? אבל בואו לא נרתום את העגלה לפני הסוס בינתיים אנחנו מקבלים את הסטירה הזאת גם מכאלה שהם אולי לא החברים הכי קרובים שלנו אבל גם לא האוייבים. אני מקווה שהנושא הרגיש הזה יטופל, כי אין לי ספק שזה גם משחק לטובת מכחישי השואה.
עכשיו, לקראת הצהריים. רק כמה שעות אחרי שקבלתי את אותו מכתב, כשמצאתי כבר זמן לעלות את הנושא החשוב הזה אני קורא על צעיר שנרצח בנתניה, שוב רק בגלל ויכוח על מקום חניה. נכון שלכאורה הנושאים הללו לא קשורים זה לזה, אבל אני חושב שצריכים למצוא דרך להכניס יותר מודעות לכמה חשובים הם החיים, וכמה שלכל אחד יש את הזכות להיות שונה ובכל זאת חלק מאיתנו. זה יהיה שקר אם אומר שאני לא חרד מעתידנו. כפי שנאמר בשיר "על הגבול הדק" של נורית גלרון, "המחר לא ברור, והיום לא פשוט ואין פינה לנוח (...) ועכשיו מה יהיה בסופנו?"
|
|