|
אבא,
במלאת 30 יום לפטירתך, אין יום שבו אנו המשפחה לא נזכרים בחיים בצל דמותך ומזכירים את שמך! מתקשים להאמין על מה הלכת, אך יודעים אנו בני הבית עד כמה קשה סבלת! לעיתים היה נראה כי כל הכתובות היו על הקיר, אך מי חשב שעל המוות מאיתנו ניסית עם כל הקושי להסתיר. אספנות אצלך זו פשוט הייתה מחלה, שכן אספת לאורך השנים דברים עתיקים של עשרות ומאות שנה, וביום בהיר אחד נפטרת מהכל בחוסר מחשבה! מה שלאנשים היה נראה כסתם חפצים בשבילך זה היה כל החיים. אבא, אם רק היית יודע כמה אנשים הגיעו הביתה לנחם, היית מבין איזה בנאדם אתה ולא בגלל שאתה כבר לא בן- החיים. נאמר לנו בשבעה שעכו מוכה תדהמה וכעת אני מבינה גם על מה כל המהומה. לכל בנאדם שביקש עזרה סייעת, ולכל בעיה פיתרון מצאת! תמיד שדיברת על משפחתך היו בורקות עינך, על איזה אישה מדהימה לך מצאת, את בתך לקורס קצינים דחפת ובנך בלימודי שימור וארכיאולוגיה כעת זה שממשיך בדרכך. המוזיאון שבו עבדת "אוצרות בחומה" היה מפעל חייך, והשם שניתן לך "הקמה ונשמה" כעת הולך לפנייך. בעיתון "ידיעות הצפון" כותרת ראשית ו2 עמודים שלמים קיבלת, וב"עכונט" החברים לא שוכחים את עשייתך ובפועלך בעיר עכו שכה אהבת. אבא, חבל לנו שלא נזכה לראות אותך עוד, אך מקווה שאתה מסתכל עלינו שם למעלה ושולח לנו כוחות להמשיך הלאה. אני בשם המשפחה והחברים מאחלים שתנוח על משכבך בשלום, ושמנוחתך תהיה בגן עדן בין מלאכים. הלך לנו אוצר ועימו אוצרות. אוהבים ומתגעגעים...
לימור מנדלר
|
|