מגלים במעריב שהארגון החרדי הקיצוני בשם "אתרא קדישא" הוא שנותן את הטון גם במחלף הרכבת בעכו .
זה אותו ארגון שהגיע עם אוטובוסים של חרדים צעירים שלא משרתים בצה"ל ואיימו על ראש העיר שמעון לנקרי בהפגנה ליד הבית שלו בעכו ומאז מנסים לספק את הצרכים שלהם , פקחים חרדים , הריסה ובנייה מחדש , הוספת משטח ביטון וצינורות להוצאת הטומאה ומה ולא נעשה בסבלנות ובכל זאת השבוע צילמתי במקום שלא עובדים בכלל והכול עומד במקום לסירוגין מזה 6 שנים .
לדעתי הגיע הזמן להפסיק עם הסבלנות שהייתה להפעיל את שרי הממשלה וזה הזמן .
כך נכתב בכתבה בNRG על הקיצוניים ועל המקומות בהם יש הפרעה :====================================
אלא שגם ליצמן הוא לא היחיד ש"אשם" בפרשת בית החולים באשקלון. מי שנתן את הטון במאבק הזה, הוא ארגון חרדי קיצוני בשם "אתרא קדישא" שבראשו עומד הרב דוד שמידל. ארגון "אתרא קדישא" נולד לאחר שב-1950 החלו עבודות הפיתוח סביב קברו של הרמב"ם בטבריה.
במהלך העבודות פונו מהמקום עצמות וארונות קבורה ואז החליט הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, מבכירי הרבנים החרדים דאז, לפנות דווקא לרבנים הקיצוניים של העדה החרדית ונטורי קרתא בבקשה להתגייס למאבק. בנטורי קרתא החליטו "להתלבש" על הנושא ושלחו את צעירים חרדים לקיים משמרות מחאה שבחלק מהמקרים אף גלשו לפסים אלימים.
ב-1959 הוקם ארגון אתרא קדישא ("אתר קדוש", בארמית), כאשר פטרונו הרוחני היה האדמו"ר מסאטמר, הרב יואל טייטלבוים,
אשר נשא את הדגל נגד הציונות והתנגד להקמת מדינת ישראל. זמן קצר לאחר הקמת הארגון מונה הרב דוד שמידל לעמוד בראשו ומאז הוא מנהיג את המאבקים החרדיים נגד פגיעה ב"כבוד המתים".
בין המאבקים הבולטים של אתרא קדישא ניתן למנות את הקרב על "שטח ג'י" בעיר דוד (1981), ומלון "גני חמת" בטבריה (1984), גבעת אנדרומדה ביפו (1995)
ומחלף הרכבת בעכו וקטע מספר 18 בכביש 6 (2004). ברוב המקרים הרבנים החרדים תמכו מי בגלוי ומי בשתיקה ב"אתרא קדישא".
רבים בציבור החרדי לא מבינים מדוע המאבק שלהם למנוע חילול קברים לא מתקבל בהבנה בציבור החילוני. בין השאר טוען ליצמן כי אם בחו"ל היו מבקשים להזיז בית עלמין יהודי עתיק, היתה קמה סערה ציבורית וטענות על אנטישמיות.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/086/614.html