על מה ויכוח? אני גרה בשכונת בורלא ורואה את אנשים האלה- זה שכנים שלי, ילדיהם. אתם רוצים להגיד שהם לא קיימים? או אין להם זכות הקיום? אפשר 100 פעם לספר על ניקיון, שיפור, הישגים - אבל אי אפשר להתעלם מהמציות.
כן, הם לא בעלי ממון והשכלה, כן מדברים עברית שבורה, כן לא מכוכבים במכוניות פאר, כן קשי יום - אבל הם תושבי עכו, בוחרים, סטטיסטיקה של העיר.
ביום הראשון של מלחמה נהרג ילד מקסים, חייל ז''ל. עד היום משפחתו לא זכתה לשיפוץ מינימאלי בכנסה לבלוק, גינה צנוע ליד הבלוק במקום לכלוך ואבק סביב הבית ( אני לא מדברת בשמם, רק כי שכנה ותושבת השכונה) . כמה ימים אחרי היום הזה השחור לאותו הבלוק הגיעו אנשים לנחם את המשפחה. גם היה נשיא המדינה דאז. ממש בזמן הביקור - הזעקה. כולם יורדים למקלט. ובמקלט - מים על הרצפה מעל הנעליים. על ביקורו של נשיא היה ידועה, חצר צחצחו מהבוקר, אפילו הורידו גדר חלוד ולא סימפטי, אבל לא לקחו בחשבון הזעקה.
במקלט היום קצת יותר מסודר, אבל אין חשמל. כבר חודשיים דיירת הבלוק - חברה שלי מנסה להזמין מר צביקה. גם אני דיברתי עמו לפני חודש. עד היום הזה הוא לא בא ולא מתכוון לבוא.
נכון, סרט היה קשה, לא כוכב פסטיבל '' עכו- מרכז ים התיכון ותרבות העולמית''. אפילו משעמם . כל אומן יש לא זווית ראה משלו. אם נתחיל לצנזר- לא נדעה את האמת. צריך לשנות גישה לבעיות התושבים, אלא רחוב הצילום. לא יעזור אימוץ של בעלי הון ושלטון - כבר אימצו את העיר פעמיים. מה יצאה מהאימוץ? מעבר ליד כיכר מסילת רכבת - חפרות לצמיתות? מי יאמץ את שכונות המצוקה ומצב סוצי-אקונומי של תושבים רבים, אלא ככרות ליד העירייה?
ברוסית יש פתגם – על תאשים את מראה בפרצוף עקום.
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
