שידור TV : :ראש העיר לנקרי בביקור בחפירות בתל עכו

אלברט לוי

שידור TV : :ראש העיר לנקרי בביקור בחפירות בתל עכו

ראש העיר לנקרי , העניק לנוער של עכו תעודות הוקרה על עבודתם בחפירות בתל עכו , יחד עם קבוצת סטודנטים וארכיאולוגים מאוניברסיטאות שונות בארה"ב . מטרת החפירות לחשוף ממצאים חדישים מתקופות שונות של עכו הקדומה ולפרסמם בציבור. "הממצאים ההיסטוריים הנוגעים לאוכלוסייתה של העיר עכו הקדומה מעניינים מאוד את העולם וצריך לעניין את תושבי עכו.

http://www.youtube.com/watch?v=h9AgmBIp ... e=youtu.be

NISIM

נפלא יפה וטוב שגם עכואים משתתפים בחפירות בתל-אשר המקום בו שכנה עכו עד לתקופה הפרסית לפחות

לא לשכוח שבמשך מאות בשנים חיו בני שבט אשר על תל-עכו תחת שלטון הפניקים שהם יורדי ים כנענים

אלברט לוי

פרטים נוספים :על החפירות ארכיאולוגיות בתל נפוליאון בעכו

כ-50 סטודנטים מכמה אוניברסיטאות בארה"ב משתתפים בימים אלה בחפירות ארכיאולוגיות בתל נפוליאון בעכו. את החפירות מלוות פרופ' אן קילבר מארה"ב ופרופ' מיכל ארצי מאוניברסיטת חיפה.

כחלק מפרויקט החפירות מתקיימים שלוש תוכניות בשיתוף מרכז השימור הבינלאומי בעכו במטרה להגביר את הקשר של תושבי העיר עם התל, ואת החופרים עצמם עם העיר ותושביה.

לצד החפירות מתקיימים בשעות אחר הצהריים ובימים החופשיים של החופרים סדרה של הרצאות וסיורים על עכו, על תהליכי השימור והפיתוח בעיר, חושפים להם את פניני עכו, ואת אתריה הקסומים. עם סיום החפירות ייערך יום פתוח לתושבי העיר במטרה להציג את הנעשה על התל, את הממצאים מן העונה הנוכחית ולהגביר את המודעות של תושבי העיר על התל.

כמו כן, במסגרת תוכנית קהילתית, בחפירות על התל משתתפת קבוצה של 12 בני נוער תושבי עכו, יהודים וערבים אשר נחשפים גם לפעילות מרכז השימור בעיר. המימון לפעילות הזאת מארגון אמריקאי SHARE. בסיום פעילות החפירה – בני הנוער 'ידריכו' את הוריהם ומבקרים נוספים בתל ויציגו להם את עבודתם.

במקביל, מתקיימת בימים אלה סדנת שימור בינלאומי בהשתתפות צעירים מצרפת, בלגיה, קנדה וארה"ב. הסדנה היא פרי יוזמה של עיריית עכו ובמימונה ובשיתוף מרכז השימור הבינלאומי עכו, רשות העתיקות והערים התאומות של עכו בצרפת – לה רושל, סן מנדה ומחוז סן סן דני.

השבוע ביקרו נציגי העירייה על התל ושמעו מהחופרים הצעירים אודות הפעילות הארכיאולוגית שמתבצעת במקום. מנהלת מרכז השימור הבינלאומי שלי אן פלג סקרה את הפעילות, ונציגי העירייה הבטיחו להמשיך להיות שותפים למיזמי השימור בעיר, כיאה לעיר עם עבר היסטורי עשיר.

larisa miro

כמה תמונות מתל-עכו

כך היה לפני כמה שנים

תמונה

וכך- השנה

אלברט לוי

העיור המואץ והקדום של עכו באזור שסביב ראשיתה של העיר בתל-עכו ,
תהליכי עיור מואץ תוך פגיעה בסביבה החלו כבר לפני 4000 שנים. כך מגלה מחקר בינלאומי חדש.

אחרי עבודות החפירות בתל עכו , ולאחר חשיפת ממצאים חדישים מתקופות שונות , יצא מחקר חדש בינלאומי .
שידור לפני מספר חודשים :

http://www.youtube.com/watch?v=h9AgmBIp ... e=youtu.be

ההשפעות הסביבתיות של תהליכי העיור אינן משהו שאופייני רק לאדם המודרני ולעידן התעשייתי ואפשר למצוא השפעות דרסטיות של ההתפתחות העירונית על הסביבה האקולוגית כבר לפני כ-4000 שנים, כך עולה ממחקר בינלאומי חדש, בו שותפים גם חוקרים מאוניברסיטת חיפה, ופורסם בכתב העת היוקרתי Nature Scientific Report, מקבוצת NATURE ובדק את ההתפתחות העירונית סביב העיר עכו.

"התפישה על 'תור זהב' שבו אבותינו חיו בהרמוניה עם הטבע, שעה שההתפתחות העירונית התרחשה על פי היכולת של המערכת האקולוגית להגיב, מופרכת במקרה שלנו. המחקר שלנו מראה שאותם תהליכים שקורים כיום וגורמים להזנחה או לניצול יתר של הסביבה התרחשו כבר לפני 4000 שנים, גם אם הטכנולוגיה הייתה שונה", ציינו פרופ' מיכל ארצי וד"ר דב צביאלי מהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקאנטי באוניברסיטת חיפה, השותפים למחקר.

תהליכי העיור שעוברת החברה האנושית ממשיכים להיות אחד התהליכים המשמעותיים של ימינו ובעל ההשפעות המהותיות ביותר על הסביבה, כשעל פי ההערכות, בתוך 30 שנים 50% מתושבי כדור הארץ יהיו מכונסים בערים. התפיסה המקובלת היא שבעוד שכיום תהליכי העיור נעשים תוך השתלטות ופגיעה במערכות האקולוגיות, אבותינו שלפני אלפי שנים חיו בהרמוניה עם הטבע, ותהליכי העיור הקדומים נעשו על פי שינויי האקלים ועל פי היכולת של הטבע לספוג את ההתפתחות האנושית.

במחקר הנוכחי, אותו ערכו יחד עם פרופ' ארצי וד"ר צביאלי גם חוקרים ממספר אוניברסיטאות בצרפת, ביקשו החוקרים לבחון האם ההתפתחות העירונית בעכו יכולה לשפוך אור חדש על תהליכים אלה. באוניברסיטה מסבירים כי עכו נבחרה כמקרה מבחן מכיוון שהחל מראשיתה, לפני כ-6000 שנים בתל-עכו ועד לתקופה העותומאנית היא הייתה עיר מרכזית במזרח הים התיכון. החוקרים בחנו שורה של פרמטרים כמו שינוי בצפיפות העצים, מגוון מינים, טמפרטורות וכד', כל זאת בהשוואה לאזורים אחרים באגן הים התיכון בתקופות המקבילות.

הממצא הראשון שמצאו החוקרים הוא שקיימים שינויים מהותיים בצפיפות העצים באזור שסביב ראשיתה של העיר (בתל-עכו), כשהנוף עובר מיער צפוף לנוף שמורכב ברובו משיחים בתקופה שבין 2000-1300 שנים לפני הספירה. מההשוואה שערכו החוקרים עם אזורים אחרים בתקופה זו מראים כי שינויים אלה אינם מגיעים בהתאמה לשינוי אקלימי משמעותי באזור. במקביל, מוצאים החוקרים התפתחות מסיבית של העיר – מה שמעיד על כך שהשינוי היה מעשה ורצון האדם, ולא תגובה לשינוי אקולוגי טבעי. " הכלכלה של אותה תקופה, שהייתה מבוססת סביב שפך הנעמן, ששימש הן כנתיב מחסר והן כבסיס לחקלאות, התפתחה בצורה משמעותית בזמן זה והביאה לגידול האוכלוסין בעיר. התפתחות זו, בתורה, גרמה ללחץ כבד על הסביבה האקולוגית ולאיבוד של משאבי טבע רבים", אומרים החוקרים.

החוקרים אף מראים כיצד ההתפתחות העירונית היא זו שהשפיעה על הטמפרטורות בסביבה ולא להיפך: ריבוי התושבים הביא לשימוש נרחב יותר במים מצד אחד והמבנים הציבוריים הגדולים החדשים יצרו חום רב יותר, מה שגרם לעלייה בטמפרטורות סביב העיר.

עוד מראים החוקרים כי היו אלה מעשי אדם שהביאו לשקיעתה של העיר ולא שינויים אקלימיים או תנודות של המערכת האקולוגית אליהם היה האדם קשוב. ברגע שצפת מחליפה את עכו בתור המרכז האדמיניסטרטיבי באזור של הממלוכים, מתחילה דעיכה של העיר, עד שהיא מתוארת בכתביהם של עולי רגל בתקופה העותומאנית כעיר רפאים.

"האמונה בתקופה של איזון מופלא בין המערכת האקולוגית לבין האדם בתחילת תהליך העיור נובעת בעיקרה ממחוסר בידע על תהליכים אלה", מסכמים החוקרים.

אלברט לוי

מחקר על גבעת נפוליאון: האנושות הכניעה את הסביבה כבר לפני 4,000 שנה

מחקר שפורסם לאחרונה מגלה כי המנגנונים המכלים את משאבי הטבע כיום היו בשימוש גם באזור תל עכו בתקופת הברונזה התיכונה
לפני המפעלים המזהמים, צריכת החשמל הגבוהה והתעשייה הכבדה שררה הרמוניה בין האדם לטבע. כך לפחות נהוג לחשוב. ואולם, מחקר שנערך באחרונה על תל עכו הניב ממצאים מפתיעים: העיר שנבנתה שם בתקופת הברונזה התיכונה, לפני 4,000 שנה, השפיעה דרמטית על הסביבה.
באותה תקופה הקימה אוכלוסייה עירונית סוללה מבוצרת בתל עכו, הידוע כיום גם בשם "גבעת נפוליאון" שבכניסה הדרום־ מזרחית לעכו המודרנית.
התושבים נהנו מהמיקום הנוח של היישוב ופיתחו מסחר ענף עם תושבי החוף הסורי־ לבנוני וכן עם מצרים וקפריסין. בתוך מאות ספורות חולל תהליך העיור המואץ שינוי משמעותי בטבע באזור הסובב את עכו. לפני ההתיישבות האנושית, הגבעות שלאורך חוף הים היו מכוסות ביער ים תיכוני ובו בעיקר עצי אלון ואורן.
אולם מאות מעטות לאחר תחילת העיור תפסו את מקומם של העצים שיחים נמוכים האופייניים עד היום לאזור החוף בישראל. לשינויים הללו, אומר צוות חוקרים מישראל ומצרפת, יש סיבה אחת ויחידה - ההתיישבות האנושית.

במאמר שפורסם באחרונה בכתב העת Nature Scientific Reports, דוחה צוות החוקרים את הסברה שלפיה הציוויליזציה בעת העתיקה התפתחה באורח בר קיימא, מתוך התאמה למגבלות הסביבה ולמשאבי הטבע שעמדו לרשותה באזור.
לדברי החוקרים - שבהם גם פרופ' מיכל ארצי, ראש המכון ללימודי ים על שם רקנאטי באוניברסיטת חיפה, העוסקת כיום בפרויקט נופי בתל עכו, וד"ר דב צביאלי ממכון רקנאטי - אי אפשר לייחס שינויים אקלימיים שהתרחשו בעכו ובסביבתה לפני כ–4,000 שנה לתמורות במערכת האקולוגית המקומית. נהפוך הוא, הם כותבים.
באותה תקופה עלתה רמת המשקעים בכל האזור, מעכו ועד ים המלח ודרומה משם, בעמק הנילוס היו שיטפונות רבים והלחות בחופי סוריה עלתה. הם סבורים כי מקור הלחץ העיקרי על הסביבה היה האדם. "ההתערבויות, השינויים והחילופים הראשונים ביער הים תיכוני הקדום התחוללו מיד לאחר הופעתם של המבנים העירוניים המוקדמים ביותר", הם כותבים.
ריכוז הפעילות הכלכלית והחקלאית סביב המעגן יצר לחץ על המערכת המקומית, מוסיפים החוקרים. המערכות הטבעיות שבאזור התל הצטמקו וחוסר האיזון הביולוגי גבר. תהליך האורבניזציה אמנם הגדיל את מגוון המינים של בעלי החיים והצמחים באזור, אבל מערכות טבע ייחודיות לאזור מסוים זה סבלו מהבנייה ומהפעילות האנושית ועמידותן פחתה.
העיור גם הביא לעליית הטמפרטורות בעכו ובאזור. הערים בנות ימינו חמות בכמה מעלות מהסביבה הטבעית הסמוכה אליהן וכבר בעכו העתיקה העלתה הבנייה את הטמפרטורות - מבני האבן קלטו אנרגיית שמש רבה יותר מזו שקלטה הצמחייה הטבעית, ואף אגרו אותה. אולם את הסיבה העיקרית לעליית הטמפרטורות יש לחפש במקום אחר, כותבים החוקרים.
הצמיחה המהירה של האוכלוסייה העירונית ופעולות הפיתוח שליוו אותה הגדילו במידה ניכרת את הביקוש למים טריים, אבל המעיינות התקשו לעמוד בלחץ. לכן האדם הביא להפחתת כמות המים ולצמצום היקף הצמחייה באזור. מכיוון שצמחים מקררים את הסביבה באמצעות המים המתאדים מהעלים, הביאה פעולה זו להעלאת הטמפרטורות הממוצעות.
הממצאים מראים שבדיוק אותם מנגנונים המכלים את משאבי הטבע כיום היו בשימוש כבר לפני 4,000 שנה – גם אם שיטות הבנייה והעיבוד החקלאי היו שונות מאוד וממדי הפיתוח היו קטנים בהרבה. ההיסטוריה הסביבתית והיישובית של אזור עכו השתנתה בהתאם להשפעות השינויים האקלימיים והגיאו־מורפולוגיים.
בתקופות מסוימות הייתה עכו מרכז עירוני ומסחרי משגשג ובאחרות היא הייתה עיר מנומנמת. היא היתה עיר מרכזית חשובה, שלמעשה תפסה את מקומה של ירושלים כעיר הבירה של הצלבנים לפני כ-650 שנה. אחרי נפילת ממלכת הצלבנים, עכו וסביבתה סבלו מהזנחה ורוב הקרקעות המעובדות באזור הפכו לאדמות בור.
אולם ממצאי צוות החוקרים אינם נוגעים רק להשפעת האדם על הסביבה בעת העתיקה. העדות הברורה בדבר השפעתם הסביבתית של דפוסי התיישבות, עיור ושינויי אקלים קוראת לחשיבה מחודשת על ציוויליזציות עתיקות, עלייתן ודעיכתן.

תמונה

http://www.haaretz.co.il/news/science/. ... -1.2305771

אלברט לוי

שידור TV : עוד שנה של חפירות ארכיאולוגיות בתל עכו 2014

עשרות סטודנטים מכמה אוניברסיטאות בארה"ב משתתפים בימים אלה בחפירות ארכיאולוגיות בתל נפוליאון בעכו. את החפירות מלוות פרופ אן קילבר מארה"ב . כחלק מפרויקט החפירות מתקיימים שלוש תוכניות בשיתוף מרכז השימור הבינלאומי בעכו במטרה להגביר את הקשר של תושבי העיר עם התל, ואת החופרים עצמם עם העיר ותושביה.

https://www.youtube.com/watch?v=JNpRzyF ... e=youtu.be

NISIM

טוב שממשיכים לחשוף את עברה של עכו העיר שיש בה באמת הכל...

אלברט לוי

עוד פרטים - מחנה שימור בינלאומי של בני נוער נערך בעכו

במשך שבועיים התקיים בעכו מחנה ארכיאולוגיה ושימור בין לאומי בהשתתפות סטודנטים לארכיאולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה ו-14 בני נוער מעכו בגילאי 14-16 יהודים וערבים.מחנה השימור כלל שבוע חפירה ארכיאולוגית בתל עכו שעל גבעת נפוליאון ושבוע שימור של העיר העתיקה במרכז השימור הבינלאומי בעכו. על פעילותם של בני הנוער ממונה ארגון S.H.E.R.E , דר' דנה דיפיטרו ואיילת לויט כהן בשיתוף רשות העתיקות. בני הנוער הודו על שבועיים חווייתיים ולימודיים ומצפים בכיליון עיניים לשנה הבאה.

אלברט לוי

שידור מתל עכו - עוד שנה של חפירות ארכיאולוגיות

עשרות סטודנטים מכמה אוניברסיטאות בארה"ב משתתפים בימים אלה בחפירות ארכיאולוגיות בתל נפוליאון בעכו. את החפירות מלוות פרופ אן קילבר מארה"ב . כחלק מפרויקט החפירות מתקיימים שלוש תוכניות בשיתוף מרכז השימור הבינלאומי בעכו במטרה להגביר את הקשר של תושבי העיר עם התל, ואת החופרים עצמם עם העיר ותושביה.
לצד החפירות מתקיימים בשעות אחר הצהריים ובימים החופשיים של החופרים סדרה של הרצאות וסיורים על עכו, על תהליכי השימור והפיתוח בעיר, חושפים להם את פניני עכו, ואת אתריה הקסומים. עם סיום החפירות ייערך יום פתוח לתושבי העיר במטרה להציג את הנעשה על התל, את הממצאים מן העונה הנוכחית ולהגביר את המודעות של תושבי העיר על התל.

כמו כן, במסגרת תוכנית קהילתית, בחפירות על התל משתתפת קבוצה בני נוער תושבי עכו, יהודים וערבים אשר נחשפים גם לפעילות מרכז השימור בעיר. המימון לפעילות הזאת מארגון אמריקאי SHARE. בסיום פעילות החפירה – בני הנוער 'ידריכו' את הוריהם ומבקרים נוספים בתל ויציגו להם את עבודתם.
לשידור בעכונט בפייסבוק

https://www.facebook.com/video.php?v=78 ... =2&theater

אלברט לוי

חפירה ארכאולוגית בהשתתפות בני נוער בתל עכו

בחמש השנים האחרונות נערכת חפירה ארכאולוגית בהשתתפות בני נוער בתל עכו. במהלך החפירה פועלים בצוותא ארכאולוגים ותיקים, סטודנטים מחו"ל ובני נוער מעכו בחשיפה ובשימור, שנה אחר שנה, של המורשת המקומית.
לפרויקט ייחודי זה שותפים משלחת החפירות של אוניברסיטת פנסילבניה - Tel Akko Total Archaeology Project, המכון ללימודי ים על שם רקאנטי באוניברסיטת חיפה (.R.I.M.S), עמותת .S.H.A.R.E, רשות העתיקות והמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא.
בני הנוער מהעיר עכו – יהודים וערבים – התנדבו בחופשות הקיץ ונטלו חלק בפעילות המקצועית של משלחת החפירה.
פרט להתנסות החווייתית בחפירה ארכאולוגית והחיבור הבלתי אמצעי למורשת העבר של העיר, מזמנת פעילות זו מפגש חברתי רב-תרבותי המעשיר את כלל המשתתפים.

https://youtu.be/jHz9f89h5Vw

שידור TV : :ראש העיר לנקרי בביקור בחפירות בתל עכו

מי מחובר