בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו של ישראל בן עזרא נגד העירייה וחייב אותו בהוצאות משפט.
"האם יש ממש באמירה כי התגלו ממצאים חמורים על התנהלות שלא כדין לכאורה של המערער? לדעתי התשובה לכך חיובית באופן ברור", דברים אלה כתב שופט בית המשפט המחוזי בחיפה אמיר טובי שישב בהרכב בית המשפט אשר דחה את ערעורו של ישראל בן עזרא נגד עיריית עכו בעניין תביעת לשון הרע שנדחתה בבית משפט השלום.
בית המשפט חייב את בן עזרא לשלם לעירייה הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ.
תחילת הפרשה: לבית משפט השלום בעכו הוגשה על ידי בן עזרא, עובד עירייה לשעבר תביעת לשון הרע נגד העירייה, במסגרתה ביקש לחייבה בחצי מיליון ₪ וזאת בגין פרסום בעיתון מקומי על תלונה שהוגשה במשטרה נגדו על ידי היועצת המשפטית של העירייה לאחר שנתגלו בפניה ממצאים חמורים על התנהלות לכאורה שלא כדין.
כזכור, בסמוך לפרישתו של בן עזרא מהעירייה, הוטל עליו ביצוע פרויקט להקמת פסל לזכרו של עמוס ברנס. מהשתלשלות העניינים, כפי שהוצגו בפסק הדין בבית משפט השלום, שדחה כאמור את התביעה עולה, כי בתחילת חודש אפריל 2013 הגיע קבלן למשרדה של עו"ד כנרת הדר, היועצת המשפטית של העירייה וטען בין היתר, כי לאחר שהגיש הצעת מחיר לביצוע עבודת הפסל, ביקש ממנו בן עזרא להוסיף להצעתו סך של 10,000 ₪ מתוכם ישלם לבתו (של בן עזרא) 8000 ₪ כנגד חשבונית עבור עיצוב הפסל. עו"ד הדר ציינה כי לא יכלה לעמוד מנגד ולהעלים עין מהטענות הקשות שהעלה הקבלן ולכן בדקה את הנושא ובחנה מסמכים אותם המציא לידה הקבלן.
בחינה זו העלתה כי המסמכים עולים בקנה אחד עם טענות הקבלן ומצביעים על כך שהצעת המחיר שעמדה תחילה על סך 28,000 ₪ הוגדלה ל-38,000 ₪ כאשר מנגד שילם הקבלן לבתו של בן עזרא 8000 ₪ בתוספת מע"מ.
בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה טען בן עזרא בין השאר, כי הפרסום הפוגעני נעשה בחוסר תום לב והוא נועד לגרום לו נזקים. מנגד טען בא כוחה של העירייה, עו"ד תום נוימן, כי ניתוח הדברים מוביל למסקנה כי צדק בית משפט השלום בקבעו שמתקיימת הגנת "אמת דיברתי". לדבריו, טענת העירייה היתה ועודנה, כי עלה חשד לכך שבן עזרא הוציא כספים שלא כדין וחשד זה הוביל אותה להגשת תלונה במשטרה.
עוד נטען, כי הואיל ואין חולק על כך שהעירייה לא היא שיזמה את הפרסום אלא נתבקשה ליתן תגובתה לפרסום אותו יזם בן עזרא, מאליה מתבקשת המסקנה כי היתה זו חובתה לומר את הדברים, וכי היחסים בינה לבין תושבי העיר עכו הטילו עליה חובה חוקית, מוסרית וחברתית לעשות אותו פרסום.
בפסק הדין כתב השופט טובי: "עמדתי לעיל על כך שהיחסים בין העירייה לבין הציבור אליו הופנה הפרסום הטילו עליה חובה מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום. מדובר בפרסום המתייחס לממצאים המצביעים על חשדות לכאורה להוצאת כספי ציבור בדרכים שאינן כשרות על ידי המערער. בנסיבות, ומשבאה פנייה אל העירייה להמציא תגובתה, שומה היה עליה להציג את עמדתה בפני הציבור".
שאר השופטים בהרכב תמר נאות פרי וסגן הנשיא יצחק כהן הצטרפו לפסק דינו של השופט טובי ודחו כאמור את הערעור.
קישור לפסק הדין
http://www.akkonet.info/psak-ben-ezraa.pdf=====================
תגובת ישראל בן עזרא :
על הסף צריך שייאמר שהעלילה הנבזית הובאה ע"י היועצת המשפטית למשטרה והמשטרה סגרה התיק
במיידי – בטרם נפתח – כי החוקרים הבינו שאכן לא עשיתי דבר.
אך בבתי-משפט לא די להיות צודק!.... למרות שאני התובע ומאשים את העירייה, קבעו לי הוצאות משפט גבוהים.
הציעו לי לא ללכת נגד העירייה בבית-משפט בעכו, אך אני נתתי קרדיט למערכת המשפטית – וטעיתי!
השופט בולוס קבע בפסק-הדין - וחזר 3 פעמים על קביעתו - שאכן היה "לשון-הרע" ו"דיבה - חמורה" נגדי:
"מכל האמור, מקריאה זהירה של הפרסום, דומה כי מתבקשת מאליה המסקנה שפרסום זה נופל בגדר לשון הרע. שכן הפרסום המציג את התובע כמי שמעד בתפקידו ונהג שלא כדין בכספי הציבור, מהווה בעיניו של כל אדם רגיל וסביר לשון הרע." בזה שהיועצת המשפטית של העירייה האשימה אותי, כאילו מעלתי חלילה באמון ולקחתי כסף מהעירייה. זאת, למרות שידעה בוודאות שלא היה ולא נברא ושההפך הוא הנכון – שתמיד אני מוציא הון מכספי הפרטי לטובת העיר.
ואכן, למרות קביעה של השופט שמדובר ב"לשון-הרע" חייב אותי לשלם הוצאות בסך 5,000 ₪. הוא טען שלעירייה לא הייתה כוונה וזה היה בתום-לב.
זאת מסקנה הזויה ואיני מאמין שמישהו האמין בכך. שהרי, גורמים שליליים בעירייה, רודפים אותי בכל דרך. פוגעים בשמי, חיסלו את הפסל שעיצבתי בכיכר בצמוד לבי"ס קציני-ים וכעת תובעים להרוס את "המרפסת" במדרחוב – תוך שקרים עלובים, כאילו ולא היה היתר. כל זאת התחיל בזה שלא רציתי לאשר חשבונות מפוברקים ולשתף פעולה עם השחיתויות.
ניגשתי למחוזית, עם תיק שהיה אמור להיות מנצח.
כבר על הסף אמר לי השופט שזה לא נראה לו תקין שהוספתי 10,000 ₪ למחיר הפסל – דבר שלא היה ולא נברא, אפילו לפי מסמכי העירייה. הרי כבר נקבע שמדובר ב: "לשון-הרע ובדיבה-חמורה".
אני ועורך-דיני היינו בשוק מוחלט. ברור היה לחלוטין שהשופט בעצם פסק, בטרם המשפט שאני חס-ושלום נגעתי בכסף-ציבורי.
התרשמותי הייתה שהוא מכרו של השופט בעכו ושהוא רוצה לדחות העירעור, או שהוא לא התעמק בתיק והאשים אותי האשמת שווא מוחלטת.
על כך, אני ועורך-דיני ביקשנו שהשופט יוחלף, אך השופט סירב וסוף דבר שהוא פסק נגדי וקבע שעלי לשלם סך של 20,000 ₪ - שנראה לי כ"קנס-נקמה"!.... ברור שיוגש על כך עירעור.
בינתיים יצויין שהמערכת המשפטית, למרבה הדאגה, מאבדת את אמון הציבור. במערכת המשפטית לא מבינים שאמון וכבוד צריך לרכוש בעמל רב ולא ב"כיפוף-ידיים"
ובאשר לגורמים השליליים בעירייה. אני בטוח שיגיע יומם וגם הם ילכו בדרך 2 הבכירים שכבר הובלו באזיקים ואני בהחלט מתכוון להתפנות ולפעול בכיוון זה.
בכל מקרה אין הכוונה לראש-העיר.
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
