ידיעות אחרונות : עכו פורצת את החומות

אלברט לוי

ידיעות אחרונות : פורצת את החומות

עכו בתנופה: שכונות חדשות נבנות, מחירי הנדל"ן מזנקים, החינוך משתפר, ומלונות מתרחבים • אבל לא הכל ורוד: האבטלה עדיין גבוהה יחסית, השכר הממוצע נמוך, ויש בעיות תחבורה וניקיון • עופר פטרסבורג ביקר בעיר עתיקה שמנסה להתחדש
• 13.01.17

"לפני שלוש שנים חבר סיפר לי על עכו ולא התלהבתי. היא נשמעה לי עיר ספר מוזנחת בסוף העולם שאין לי מה לחפש בה. אבל כשהגעתי לכאן פגשתי עיר ים־תיכונית עתיקה שמזכירה את יוון וקפריסין עם היסטוריה ויופי שובה לב, ששאבה אותי בחושיה ובריחותיה". כך אומר מאיר דוידסון (53), נשוי+5, יזם נדל"ן מירושלים שהחליט לעבור לגור בעכו עם המשפחה ולהפנות אליה את מרב השקעותיו.
ואכן, בתקופה האחרונה עכו נמצאת בתנופה: שכונות חדשות נבנות, מחירי הנדל"ן מזנקים, ומלונות מתרחבים.
לדברי דוידסון, "רכישה ושיפוץ של מבנים עתיקים בסמטאות עכו ליד הים עולים עד 15 אלף שקל למ"ר, מחיר מצחיק ביחס למרכז הארץ, ותוכנית בניין
עיר מאפשרת גם יחידות נופש וגם מלוניות במסלול מהיר. אמרתי שאם אני כבר משקיע באירוח - אעבור לגור בעיר העתיקה ולא אפעל בשלט־רחוק. אשתי ואני התאהבנו מיד בעיר". דוידסון רכש עם שני שותפים 20 יחידות נופש המפוזרות בין סמטאות העיר העתיקה, והם ממשיכים במסע הרכש. "אנחנו מתמודדים בעיקר עם תדמית ותחושת ביטחון בעייתית שאין להן הצדקה. אנחנו מנהלים יחסי שכנות טובים ומשלבים את התושבים הוותיקים בפרויקט שלנו. זה עסק של דו־קיום".
אבל לא הכל ורוד: למרות התפתחותה של העיר, היא עדיין סובלת מדימוי שלילי ומדורגת במקום נמוך יחסית מבחינת המצב הסוציו־אקונומי: רק אשכול 4 מתוך 10. לאורי ירמיאס ממסעדת "אורי בורי" הידועה יש ביקורת קשה על הפיתוח בעיר: ״הפחד שלי, שבתנופת הפיתוח האדירה נהפוך מבירת צלבנים, שערים כמו דוברובניק ורודוס העתיקו אותה לפני מאות שנים — לקרחנה ים־תיכונית עם זארה וגוצ'י. אין חניה בעיר העתיקה ואין תחבורה ציבורית נורמלית. התושבים חונים, ואין מקום לתיירים. כשהתחלתי, היו בקושי חמש מכוניות כאן, היום לוקח שעות לחפש חניה״. האבטלה בעיר אמנם פחתה, אך עדיין עומדת על 9%.

לפי נתוני הלמ"ס, המעודכנים לשנים 2014־2015, בעכו מתגוררים 47,675 תושבים. השכר הממוצע עומד על 6,259 שקל, יותר מ־3,000 שקל פחות מהשכר הממוצע במשק. אחוז השכירים המשתכרים עד שכר מינימום עומד על 43.7% (נכון ל־2013).
לדברי עורך מחירון הדירות לוי יצחק, מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים בעיר עמד לפני עשור, בדצמבר 2006, על 450 אלף שקל. כיום מדובר על 985 אלף שקל, עלייה של 120%. מחיר ממוצע של דירת 3 חדרים הוכפל מ־290 אלף ל־580 אלף שקל.
עכו היא עיר בת 5,000 שנים שעברה את כל הידיים ההיסטוריות: מצרית וכנענית, ביזנטית ורומאית, מוסלמית וצלבנית, עות'מאנית ובריטית, ואף הוכרה על ידי אונסק"ו ב־2001 כאתר מורשת עולמית.
במה שקשור לתשתיות, עכו נהנית מפיתוח מאסיבי מצד הממשלה עם כביש עוקף קריות שחיבר את העיר למפרץ ולקריות. השנה גם צפויה להיפתח מסילת הרכבת עכו־כרמיאל. הרכבת החדשה תנגיש את עכו למוקדי התעסוקה של אזור הצפון.
קבוצת עזריאלי הקימה ב־2011 את קניון עכו ב־150 מיליון שקל ובימים אלו הגישה בקשה להרחבתו בשתי קומות למשרדים ולבית קולנוע. פארק אקסטרים ענק הוקם בעיר בכ־30 מיליון שקל וכולל מבנה לקירות טיפוס חיצוניים, באנג'י, אומגה, נדנדת סווינג, ועוד. גן בוטני הוקם על 21 דונם, בסיועו של מיקי שטראוס.
בתחום המלונאות: מלון "רימונים" מגדיל בימים אלה את מספר החדרים מ־130 ל־430. מלון "חוף עכו" הצמוד מגדיל גם הוא את מספר החדרים מ־80 ל־120.
בעיר שוכן גם מלון בוטיק מפואר של אורי ירמיאס, שהשקיע ב־12 חדריו של ה"אפנדי" כמעט 30 מיליון שקל. לדברי ירמיאס, "יש עיר עליונה ועיר תחתונה עתיקה שעוד לא נתגלתה. הפוטנציאל עוד לא מומש, אבל זה המקום הכי קסום בעולם". מחיר לילה כאן באמצע השבוע מתחיל ב־1,400 שקל לזוג ועד 3,200 שקל, תלוי בסוג החדר. בעיר העתיקה מתוכננים עוד בתי מלון: בצמוד לחומה מתוכנן מלון "בוסתן" בן 60 חדרים שיחליף בית קולנוע.
בימים אלה מוקמת "טיילת המפרץ" שתחבר את חוף הארגמן עם העיר העתיקה. הטיילת מוקמת בסיוע משרד התיירות בעלות של כ־30 מיליון שקל. היא תכלול מבני הסעדה ואירוח, ספורט ימי, פארק חופי, ועוד. התכנון: מייזליץ־כסיף אדריכלים.
במשך שנים רבות נחשבה עכו כמסוכנת להשקעה. למרות שעוברים בה שני מיליון תיירים בשנה, חלק גדול מתושבי העיר העתיקה נמצאים מתחת לקו העוני, ומאות מבנים עדיין נטושים.
ראש העיר, שמעון לנקרי (55), מכהן כבר שלוש קדנציות. בעבר ניצל מניסיון חיסול בו נורה מטווח אפס. הוא מתגאה בכך שבמדד השקיפות של הרשויות המקומיות שפורסם לאחרונה דורגה העיר במקום השלישי בארץ: "עכו מובילה את הצפון עם 92%, לעומת ציון ממוצע של 52% באזור. אני רואה את עצמי בראש ובראשונה כשומר האתרים ההיסטוריים לדורי דורות. נקודת תורפה שלנו היא שאין מספיק חדרים, ולכן החלטנו להקל על יזמים לבנות מלונות בוטיק וצימרים בעיר העתיקה. עכו היא שער לגליל המערבי, והתפוסה היום בבתי המלון כמעט מלאה. היינו שמחים שייבנו עוד מלון או שניים עם מאות חדרים. למרות כל המהמורות והקשיים המאפיינים עיר בפריפריה, אין לי ספק שההתחדשות תציב את העיר בראש מדד הערים האטרקטיביות למגורים ותשפר את איכות חיי תושביה". לנקרי הוביל השבוע קבוצה של בכירי ענף הנדל"ן שהגיעו לסיור בעיר בהדרכתי. כיום נבנות בעיר מאות יחידות דיור, ובימים אלו יוצא מכרז של 1,200 דירות בצפון הכרם ג', מתוכן 75% במחיר למשתכן. השכונה בצפון־מערב העיר תכלול מתחמי מסחר, מוסדות חינוך ופארק ירוק. בשכונה ייבנו בניינים של עד 26 קומות, כאשר שטח דירה ינוע בין 95 ל־120 מ"ר.
כחלק מתכנון מערך התחבורה יוקמו שלושה גשרים שיחברו את השכונה החדשה לאזור המערבי של העיר ויכללו שבילי אופניים וריצה. השכונה תכלול גם נטיעת עצים ושימור שדרת האקליפטוסים הנמצאת לאורך כביש 4 (כביש עכו־נהריה).
עוד נבנים כעת בעיר שלב' ב' של השכונה הצבאית (משרתי הקבע) והשכונה הראשונה של המשטרה. כמו כן, בימים הקרובים אמורה עיריית עכו לחתום על הסכם גג עם משרד השיכון במסגרתו ייבנו בשבע השנים הבאות כ־16,000 יחידות דיור.
"אחרי שנים ללא בנייה חדשה מאסיבית נבנות היום בעכו כ־1,200 יחידות דיור חדשות, מרביתן על קרקעות פרטיות, וכשליש צמודות קרקע", אומרת שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין. בנייה חדשה נעשית כעת בעיקר בשכונת מוטה גור (שם מחיר ממוצע של דירה חדשה מגיע לכ־1.27 מיליון שקל), ובשכונת הכרם ב' (דירות חדשות במחיר ממוצע של כ־1.35 מיליון שקל), וכן נווה ספיר (קריית התמרים) שם מחיר דירה חדשה הוא כ־1.15 מיליון שקל.
בוגין מסייגת כי "למרות שעכו נהנית כעת מפיתוח תשתיות מואץ ובנייה למגורים, היא עדיין מתקשה למצב עצמה כעיר אטרקטיבית עבור אוכלוסייה חדשה. זו, אמנם, מגיעה לעיר, אבל לא בקצב הרצוי והצפוי. עיקר הביקושים מגיעים מאוכלוסיית משפרי הדיור וצעירים ילידי העיר לצד תושבי הקריות ונהריה".
התשואה השנתית על דירות 3 חדרים יד שנייה מגיעה לכ־4.5%. מחיר השכירות הממוצע לדירה כזו הוא כ־2,500 שקל. "העיר נהנית מביקושים רבים, ואחוז המשקיעים הרוכשים בה הולך וגובר. הפוטנציאל הנדל"ני נמצא בעיקר בשכונות המזרחיות, כדוגמת נווה ספיר", אומרת בוגין.
לדברי יעל הניג־דקל, סמנכ"לית השיווק של חברת "אפגד", הבונה בעיר מגדלים גבוהים של 24 קומות, "העיר סבלה שנים ארוכות מהיעדר בנייה חדשה למגורים, דבר שגרם לעזיבה של הרבה משפחות צעירות, בעיקר לאזור נהריה והקריות. לאחרונה אנו עדים לחזרתן של אותן משפחות. הסיבה העיקרית היא מחירי הנדל"ן בעיר, שלמרות העלייה שחלה בהם בשנים האחרונות הם עדיין נמוכים יחסית לערים הסמוכות, בשילוב עם מערכת חינוך ברמה גבוהה".
בבניינים רבים בעיר אפשר למצוא שכנים יהודים וערבים. לנקרי: "עכו פתוחה בפני כל האוכלוסיות ללא הבדלי גזע, דת ומין. היא מודל לחיים המשותפים. אם ישראל הייתה פועלת כמו שאצלנו חיים ביחד, המדינה הייתה נראית אחרת. לפני עשר שנים היה פער עצום בין יהודים לערבים לטובת היהודים. חלק מבתי הספר היו צריפים ללא מיזוג וללא חימום. מאז נבנו בתי ספר חדשים ומרכזים קהילתיים לערבים בעיר העתיקה, כולל תיכון עם נוף לים".
הניג־דקל: "מדובר בתהליך ארוך, וייקחו עוד כמה שנים עד שנראה שינוי ממשי בעיר ובתפיסתה בעיני הציבור".
הזכאות לבגרות בעיר היא כ־77%. "פעמיים זכינו בפרס החינוך המחוזי והשנה אנו מועמדים לפרס הארצי", אומר לנקרי. לפני כחודשיים נחנך בעיר מרכז לאמנות ולטכנולוגיה, שהוקם לפי מודל אמריקאי במטרה להציע לחסרי מקצוע ולמובטלים קורסים מקצועיים בתחומי התיירות, הטכנולוגיה והתעשייה, להקנות להם מיומנויות, מקצוע לחיים, ולהחזירם למעגל העבודה. המרכז גם מציע לבני נוער (14־18) חוגי העשרה.
"מי היה מאמין שנייצר סביבונים במדפסות תלת־ממד", אומר נער מוסלמי המשתתף בפרויקט, "ונסדר אותם בערימה סמוך לעץ חג המולד במרכז. עיצבנו את הסביבונים, שירטטנו והדפסנו אותם בתלת־ממד. החוויה משמעותית גם כחניכים ערבים ויהודים שעובדים ביחד. אנחנו מחלקים בינינו משימה ומחברים את החלקים לעבודה אחת. במגזר הערבי יש לנו בעיה: אנחנו נמצאים ביחד כל הזמן, וחלקנו לא שולטים בעברית, אבל כשיש גיבוש כמו כאן - זה זורם, והבעיה של השפה פחות מורגשת".
עליה סלימאן (22), נשואה טרייה, עובדת ב"אפנדי" ארבע שנים. היא החלה את דרכה כשוטפת כלים וכיום היא טבחית ארוחות בוקר: ״פעם היה כאן באמת קיפוח, אבל היום אני ממש לא מרגישה. עובדים פה עם היהודים ויש הרגשה של ביחד. הבעיה היא ברחובות: יש המון זבל שלא מפנים בזמן, וזה עצוב בעיר תיירותית כמו עכו לראות כל כך הרבה לכלוך והזנחה״.
אבי ביתן, סמנכ"ל השיווק של מנרב: "עכו נכנסה בשנתיים האחרונות לתנופת פיתוח גדולה בתחום המגורים ופיתוח התיירות. עד היום, פחות משנה וחצי מאז שהתחלנו לשווק את הפרויקט 'מנרב על הים', מכרנו כ־140 דירות מתוך 400. בין הרוכשים יש משקיעים מהמרכז, בני קיבוצים ותושבי המקום. אנחנו גם מזהים חזרה של חלק מתושבי עכו שעזבו בעבר לנהריה".
פרדי מנצור, זכיין "אנגלו־סכסון" בעכו: "תנופת הבנייה מתרכזת במספר אזורים. זה מספר שנים שמחירי הדירות בעיר במגמת עלייה, ובחצי השנה האחרונה חלה קפיצה משמעותית, בעיקר בדירות הקטנות".
השתתף בהכנת הכתבה: גואל בנו

ידיעות אחרונות : עכו פורצת את החומות

מי מחובר