" צריך לומר את האמת ולהבחין בבעיה האמיתית. עלינו להתייחס בכבוד ולא בגזענות לבעיית שוני התרבויות, לתת לכל תרבות את המקום שלה והכבוד זו ליד זו ולמנוע חיכוכים ומאבקים של תרבות זו על חשבונה של האחרת. אי פתרון בעיית שוני התרבויות והמשך הבאת התרבויות למסלולי התנגשויות במקומות ובזמנים שונים, תגרום לעידוד המחאות, ההתנגדות האלימות ואף הטרור "

הפיסקה האחרונה בכתבה שכתבת אומרת למעשה את הכל.
קיימות 2 תרבויות שונות וזו עובדה.
מאחר ונגזר עלינו לחיות זה לצידו של זה ולא מתוך בחירה
(אני באופן אישי הייתי מעדיף שכנים "שוודים " ) עלינו לעשות את המיטב
ולכבד אחד את השני ולחיות בדו קיום וכבוד הדדי.
אם נדע ללמוד את השוני של התרבות האחרת(הן היהודים והן הערבים )
מן הסתם גם נדע לכבד אותה בהתאם.
זה הכל על "קצה המזלג "

נכתב במקור לאתר סקופ :

בצהרי שישי האחרון, ביקרתי כמדי מספר שבועות אצל הספר החביב עלי שנמצא בעכו באזור קרוב לעיר העתיקה. בזמן הקצר שהייתי במספרה שמעתי לפחות שלושה פיצוצי נפצים שהרעידו את הרחוב. ביום שישי אף החלו המהומות בהר הבית בעקבות חפירות באזור "שער המוגרבים" - מהומות שהתפתחו כאשר הערבים חשו סכנה לאזור מסגד אל-אקצה בהר הבית ולא הסכימו לחפירות המתנהלות באזור, הבנה שונה של החפירות שמדגימה את השוני התרבותי.

האירועים הללו גרמו לי לחשוב על נושא דו הקיום בעכו ובישראל בכלל. ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית, שילוב בין קבוצות ערכים המתנגשים לעיתים קרובות. מסיבה זו כל מי שמעלה את נושא יחסי היהודים- ערבים בישראל, מסתכן מיידית בתגובות הצועקות גזענות ללא קשר לתוכן הדברים. יש לי הרגשה שגם לדברי אלו, יהיו שיחשבו כי מדובר בגזענות.

נתחיל מנתון שאין עליו ויכוח, יהודים וערבים הם אוכלוסיות של אנשים מתרבויות שונות. השאלה שעימה אנו מתמודדים בישראל היא האם יכולות שתי התרבויות לחיות יחד?

הדרך הקלה לבחון זאת היא בצורת החיים. אם נבקר בישוב ערבי ולאחריו ביישוב יהודי, נבחין בהבדלים הבולטים לעין במהירות רבה. הבדלים אלה נובעים מחשיפתם של היהודים לתרבות המערבית ואימוץ ערכי המערב. לעומתם התרבות הערבית משמרת את ערכיה הקודמים ופתיחתה לערכים המערביים מוגבלת.

דוגמא טובה להבדלי תרבויות, אפשר למצוא באירוע שהתרחש בחג שמחת תורה בעכו. הערבים שגרים בשכונה מעורבת רצו להשמיע את קולות המואזין בכל רחבי השכונה, היהודים התנגדו לכך ומאוחר יותר חגגו את הקפות שמחת התורה באותה שכונה, דבר שגרם לתקרית קשה ולחימום היצרים. זוהי דוגמא קלאסית למתיחות הקיימת בין היהודים וערביי ישראל על רקע ערבובי התרבויות והתחושה כי תרבות אחת באה על חשבון תרבות אחרת.

בכל קטגוריה שנרצה לבחון, נמצא הבדלים בין ערבים ויהודים. מוזיקה, תאטרון, לבוש, שפה, דת, חינוך וכד’. כל אחת מהתרבויות שואפת לחיות חיים בהתאם לערכיה, היהודים חיים בערים כמו ת"א, בקיבוצים, במושבים, בישובים הקהילתיים (מצפים), הערבים חיים יותר בכפרים, בערים ישנות / עתיקות.

עד היום, מנסה מדינת ישראל לחיות בין חיבור שתי התרבויות. אך האמת היא כי יהודים וערבים בשל השוני התרבותי אינם יכולים לחיות יחד. כאשר כל אחת מהתרבויות מנסה לכפות חלק מערכיה על התרבות האחרת, נוצרים חיכוכים ועימותים שיכולים להוביל לאסונות. כמו שקרה באוקטובר 2000, תקריות שהחלו בשל מאבק התרבויות שהתבטא בביקורו של יו"ר האופזיציה דאז, אריאל שרון, בהר הבית.

אצל הערבים ירי שמחה בחתונות זהו אירוע שגרתי ומקובל. אצל היהודים ירי הוא אסור. אצל הערבים ערכי המשפחה מובילים ולכן קיימת עזרה וקרבה משפחתית גדולה יותר, מנגד גם קיימת תופעה של רצח על רקע כבוד המשפחה. כבוד המשפחה הוא ערך שאינו קיים בצורה קרובה אפילו בתרבות היהודית.

הגיע הזמן שנבין, הבדלי התרבות הם קריטים ויוצרים בעיות. הפתרון היחיד האפשרי הוא הפרדה, לתת לערבים לחיות על פי תרבותם ולנו על פי תרבותנו. לעשות הכל כדי לכבד זה את תרבותו של זה, אך לדעת כי לא ניתן לגיים שתי תרבויות יחד ויש ליצור הפרדה מתאימה, יש לתת לכל אחד את מקומו שלו.

אין הבדל בכך בין ערבי-ישראלי לבין ערבי-פלסטיני. אגב גם הערבים הישראלים רואים עצמם כפלסטינים. יש להגיע לפתרון נכון של הפרדה בין התרבויות שיביא לקץ העימותים, יש לבנות שכונות וישובים נפרדים לכל אחת מהתרבויות ולא לאפשר עירוב התרבויות ובכך למנוע חיכוכים.

צריך לומר את האמת ולהבחין בבעיה האמיתית. עלינו להתייחס בכבוד ולא בגזענות לבעיית שוני התרבויות, לתת לכל תרבות את המקום שלה והכבוד זו ליד זו ולמנוע חיכוכים ומאבקים של תרבות זו על חשבונה של האחרת. אי פתרון בעיית שוני התרבויות והמשך הבאת התרבויות למסלולי התנגשויות במקומות ובזמנים שונים, תגרום לעידוד המחאות, ההתנגדות האלימות ואף הטרור

גולשי עכו נט מוזמנים להגיב בנושא...