[b]מתחת לאף יש תרבות אחרת בעכו , ראפריות ערביות מעכו "עראפיאת” , שרות ומספרות על הסמים ועל הגברים השולטים [/b]

[b]השיר הראשון של "עראפיאת" נקרא "שו סאר בל דניא", מה קרה בחיים. "שיר על החיים בעכו", אומרת חתחות.
"על איך שבחורים עוזבים את בית ספר ומשתמשים בסמים במקום לבנות את החיים שלהם". [/b]
[youtube]XRjrBdAI27E[/youtube]

[b]"בזמן האחרון היא כותבת על איך גברים בוגדים בבנות", מקנטרת אותה אל עאל. "לא קשור", עונה חתחות. "גם בנות בוגדות". [/b]

[youtube]A6r1wqCvfFk[/youtube]

[b]חתחות: "זה לא היה בבית, אבל ראינו את זה. עכו קטנה וכולם רואים וכולם מכירים. בשיר השני שלנו אמרנו 'זהו, אנחנו חייבות לדבר על זה שאנחנו בנות ערביות. השיר נקרא 'אל בנת אל ערבייה', הבת הערבייה. זה היה על מה שאנחנו מרגישות כבנות ערביות. אנחנו יודעות שיש גבולות ומכירות בזה, אבל אנחנו מבקשות את החירות שלנו". אל עאל מתנסחת בצורה יותר ישירה: "תנו לילדה הערבייה ללמוד, תנו לה לעבוד, לא להתחתן בגיל צעיר ולשבת בבית. שהיא תבחר את הדרך שלה".[/b]

[b]"בארץ מתייחסים אלינו כפלשתינאים. לא תראה קליפים שלנו בערוץ 24 נגיד", אומרת חתחות, "וכשאנחנו יוצאים החוצה, לעולם הערבי, אז אנחנו נחשבים ישראלים, ולכן גם בתחנות ערביות לא תראה קליפים שלנו. בקיצור, אין לנו לאן ללכת. כל פעם שזה קורה זה מוריד אותי. נו, נמאס. אבל אחר כך אני מבינה שיש תקווה. תמיד יש תקווה. רק ככה אנחנו יכולות להמשיך בזה כבר 12 שנה". [/b]
לכתבה בארץ
http://www.haaretz.co.il/gallery/music/.premium-1.1990742