קראתי כתבה מעניינת מאוד בנושא. פניתי למנהלת האתר וקיבלתי אישור לפרסם בשם הכתב-בלוגר שלומה רז.


http://www.realestatetoday.co.il/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%90%D7%A9%D7%9E-15298/


בלוג של שלמה רז: המחאה זה בלוף אחד גדול. שלאנשים פשוט משעמם בבית עם ילדים חסרי חינוך אלמנטארי, יקר במסעדות בהן לוקחים 50 שקל על סלט ונמאס מתוכניות הריאליטי בהן משתתפים גמדים, חולי טורן ובלונדיניות נטולות IQ


חשבתי שזה יכול לקראת רק בחו"ל: ברוסיה, בסין או במדינות ערביות חשוכות. כי שם על הדמוקרטיה האזרחים שמעו רק מגלישה באינטרנט (במידה ולא נחסמו), על הצדק החברתי קראו רק בספרים של מארקס ואנגלס (אם בכלל) ומנהיגים שלהם לא מתיימרים לקרוא לעצמם "מנהיגים של העולם המתוקן", שכן לא מעודדים עלייה ממדינות אחרות על מנת לזכות בכוח אלקטוראלי כדי להישאר בתפקיד "המנהיגים".

אבל אמש, כשאזרח ישראלי, ובואו נציין – לראשונה בהיסטוריה של המדינה שדווקא כן מחשיבה את עצמה לדמוקרטית ושייכת לעולם הגדול המתוקן, הצית את עצמו כאקט מחאה, הבנתי שמצבנו ממש אבל ממש לא טוב.

למרות שבחשבה שנייה, זה עוד כלום נוכח הידיעה אודות מקורות הרשע האמיתיים. כי זה שהממשלה שלנו לא שמה עלינו וכל מה שמעניין אותה זה לשמור על הכיסא החם שלה בכנסת, כולם יודעים וכבר מזמן. אפשר אפילו לומר – התרגלנו. וגם זה שתקציב הביטחון שלנו הוא אחד הגבוהים בעולם המתוקן (ולא ניכנס עכשיו לסוגיה האם זה בכלל מוצדק או לא) והעובדה שהדתיים החרדים מסרבים להבין כי שם בחוץ כבר לא המאה ה- 16 אלא המאה ה- 21, עולה למשלם המיסים המון המון כסף, גם זה כולם יודעים וכבר מזמן. עם הפראיירים התרגל גם לזה.

הבעיה האמיתית היא שאנו עצמנו כבר לא שמים אחד על השני ואנו עצמנו דורכים על הגופות שעדיין חמות ומעלות עשן, בדרך אל האושר והצדק החברתי. בואו בשלב הזה לא נאשים את הממשלה ואת הערבים המאיימים עלינו עם כמה קילוטון TNT (פצצות אטום). בואו נתחיל מלמטה– מעצמנו. כי מסתבר שלנו יש חלק לא מבוטל בכל מה שקורה היום במדינה ובחשבונות הבנק הפרטיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

כשאני רואה בחדשות את המוני אזרחי ישראל נוהרים לכיכרות ולשדרות במטרה להפגין נגד העדרו של הצדק החברתי, בעד הדיור, בעד המחיה הזולה ובעד שהחיים שלנו יהיו הרבה יותר קלים – אני לא מאמין למראה עיניי. למה שכן אני מאמין – לזה שלאנשים פשוט משעמם בבית עם ילדים חסרי חינוך אלמנטארי, יקר במסעדות בהן לוקחים 50 שקל על סלט ונמאס מתוכניות הריאליטי בהן משתתפים גמדים, חולי טורן ובלונדיניות נטולות IQ.

"למה, עיוורים שכמותכן, אתם לא רואים שאלה שנמצאים לידכם באותה המחאה, עם שלטים ססגוניים בידיהם צועקים בעד הצדק, הם אלה שלמעשה עושקים אתכם ביום יום? וגם אתם עושקים אותם ובפועל כולכם יחד יוצאים להפגין בעד הצדק. אחד עושק את השני וכולם ביחד רוצים צדק וכולם ביחד מתבכיינים להורים: "אימא, הוא הרביץ לי…, אבא הוא לקח לי את האייפון…". מצחיק, לא?

הכבישים שלנו, אם לא שמתם לב, עמוסים בג'יפים שעלותם חצי מיליון שקל ומעלה והדקל שהם צורכים עולה אלפי שקלים בחודש. וזה כמובן נוכח הזיהום האוויר הגובר, המחסור במשאבי טבע, בהתחממות כדור הארץ ובהתייקרות הדלק גם עבור אלה הנוסעים באוטובוסים וגם עבור אלה שמדובר בחיים או מוות.

יתרה מכך, אם תשימו לב, כי כשאני ברמת החייל בתל אביב אני פשוט לא יכול להתעלם מכך – כל המכוניות הם עם נוסע אחד בלבד, לעיתים רחוקות עם 2-3. כי כולם רוצים לנסוע בנוחות, בקרירות ובתנאים. ומה עם הפקקים שכולם סובלים ומבזבזים זמן יקר שאפר היה לתרום אותו לחברה, לילדים, למשפחה, ללימודים וכו'? מה עם זיהום האוויר שילדינו מקבלים בתור סרטן וכבר מגיל קטן נאלצים לבלות בבתי חולים ולסבול מכאבים שלא כל גבר בריון היה סובל? ומה עם מחיר הדלק, שכולם נאלצים לשלם (גם אלה שאין להם בכלל רישיון) במקום שנשלם על חינוך נורמאלי ומערכת בריאות ראויה? בטח – באותו הרגע: לבד באוטו, רדיו ברקע, מזגן ונשנושים – זה לא מעניין את אף אחד.

אבל באותו רמת החייל יש המון אוטובוסים המגיעים מכל קצוות העיר והאזור (בשעות השיא – כל 10 דקות). זה לא בעיה לעלות על אוטובוס, להגיע לעבודה ולחזור ממנה בשלום ובמזגן. אבל לא – אנחנו בכל זאת רוצים מכוניות ורצוי ג'יפים. כי בעצמם לא השקיעו בחינוך שלנו, אנחנו לא התרגלנו לחשוב על הזולת ומה איכפת לנו מה יהיה פה בעוד 100 שנה.
אנחנו אפסים עם אופקים צרים במיוחד ורק הג'יפ אולי יוכל לטשטש את זה ולגרום לאחרים לחשוב שאנחנו אצולה. חוץ מזה, מלבד לנסוע לעבודה אין לנו מלעשות עם הג'יפ הזה. הרי אנחנו לא קבלני בנייה אלא רק רואי חשבון או מזכירות בחברת היי-טק.

אז אולי זה לא המדינה אשמה ולא הערבים שהדלת כל כך יקר, בחוץ כל כך חם ובעלי הדיור בשוק השכירות גובהים כאלה מחירים? זה אנחנו או לפחות אלה העומדים לידכם במחאה עם שלטים ביד ודורשים צדק חברתי! אנחנו, הנשלטים על ידי יצרים חייתיים שפלים, אגו-מאניה ובורות. אנחנו אלא שלמעשה עושקים, מרמים, מצפצפים וגוזלים ממקומות חשובים יותר כמו חינוך ותרבות, בריאות וגם דיור. אנחנו אלא שלמעשה עושקים אחת את השני ולא מוכנים לחיות בהתאם לעקרונות של צדק חברתי!

והנה עוד דוגמא. ראיתי לפני כמה ימים את התוכנית החדשה הישנה של חיים הכט – יצאת צדיק. בתוכנית השתתפה אישה קשישה המתגוררת בבית לכאורה גדול שכיום בטח שווה בשוק הנדל"ן מעל 2 מיליון שקל. הייתה לה בעיה בצנרת של הכיור במטבח והאינסטלאטורים נהרו אל ביתה.

ביניהם היה זוג אינסטלאטורים מאוד יצירתיים. כשהם ראו שלמעשה אין שום בעיה בצנרת וקלטו שמדובר בסבתא חסרת עונים שאפשר בקלות לעשוק אותה – הם דרשו ממנה 600 שקל. חיים הכט היה כמובן עמום, זאת לאחר שהיה איש מקצוע אחד שבסך הכל ביקש שכר טרחה של כ- 100 שקל. הם עשקו אותה כי פשוט יכלו לעשות זאת בקלות.

אני לא אתפלא שגם הם היו בין המפגינים בכיכר ודרשו צדק חברתי. ואני לא אתפלא שלידם עמד רופא שיניים (גם על זה יהיה פרק ביצאת צדיק) שעשק אותם במחיר כשהגיעו אליו לטיפול. אני לא אתפלא שלפניהם עמדה פרחה מחומצנת שהחנת את הג'יפ שלה בחניית נכים, מקודם גבתה על הייעוץ האסטרולוגי שלה 500 שקל ועכשיו באה לדרוש צדק חברתי כי היא, אימא לילד אחד רוצה לקנות דירת 5 חדרים והמחיר נראה לה קצת יקר.

לכן, אם נחזור רגע לתחילת הכתבה ולמקרה המצער שקרה למשה סילמן שהצית את עצמו כאקט מחאה, אולי סוף סוף נבין שלא מדובר רק באשמה של הממשלה. אנחנו אשמים לא פחות אם לא יותר. מה גם, בפעם הבא כשתהיה במחאה כזו, אל תפנו את מבטיכם לבמות הגבוהות מהם המנהיגים שוטפים לכם את המוח, אלא תסכלו מסביב – תסתכלו בעיניהם של אלה שאתם עושקים אותם בידיעה שגם הם עושים זאת.

הרי הפטנט רשום של שם מדינת ישראל לדורותיה.
לא בונים רמזור עד שיהיו מספר הרוגים.
לא מרחיבים כבישים לפני שמספר הרוגים יהרגו על כביש צר או משובש.
לא משקמים בני אדם אלא רק אחר מקרים כמו זה האחרון.
אין חדש מתחת לשמש פתאום יש משאבים פתאום יש אוזן קשבת פתאום יש הכל.
למה צריך להגיע למצבים שכאלה? מישהו נבהל שיואשם בבזיון בני אדם?
ראו ערך ביטוח לאומי איזה השפלות מושפלים האנשים כאילו לומר רק אנו בני אדם
(אנשי ביטוח לאומי) וכל השאר יצורים מהעולם החיצון .
מישהו ראה אנשים שמקבלים סיוע ממשלתי שרק הראו שהם נכנסו למצוקה?
מה פתאום , הם צריכים להיות מושפלים עד עפר ואז מישהו מתעורר לעזור ולסייע.
העיקר ביטוח לאומי מתהדר שבכל שנה משאיר עודפים בקופתו שלמעשה נגזרו מפיות
מסכנים שעומדים בפתח .
אך לאחר כל המילים האלה למען הגילוי הנאות יכול להיות שביטוח לאומי צודק כי המון
שחקנים וסחטנים מתחזים ובשל אלה בעלי המצוקות האמיתיים סובלים.

עכשו יעלו על הטרנד הזה כאילו האוזניים יפתחו והמונים יגיעו למוסדות הרווחה
ואולי זו השיטה פחית נפט או בנזין עושה את העבודה.
נשאלת השאלה למה להגיע למצב שכזה.

מאחל החלמה לגיבור שעשה צעד יוצא דופן למען עצמו והכלל.

[b]מצוקה כלכלית תכלל כגורם סיכון בתוכנית הלאומית למניעת התאבדויות

לשכות התעסוקה והביטוח הלאומי יכשירו מטפלים למניעת אובדנות; במדינות הסובלות ממשבר כלכלי נרשמת עלייה של עשרות אחוזים בשיעור המתאבדים

ניסיון התאבדותו של משה סילמן, שהצית עצמו שלשום בהפגנה בתל אביב, מעלה לדיון את אחת הסוגיות החברתיות הרגישות - התאבדות על רקע כלכלי.
בישראל הוחלט באחרונה להתייחס לתופעה המדאיגה במסגרת התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות, שתחל בינואר 2013, ולהכשיר שומרי סף למניעת אובדנות מקרב העובדים בלשכות התעסוקה ובסניפי הביטוח הלאומי, במטרה לזהות אנשים עם פוטנציאל אובדני ולהפנותם לטיפול בתחנות הציבוריות לבריאות הנפש.

גם בארץ מתועדת בשנים האחרונות עלייה במספר ההתאבדויות בהיקף של 23% בין השנים 2007 (326) ל-2009 (404), לעומת מספר המתאבדים שנמנו בארץ בשלהי שנות ה-90, אם כי לא מתועדת עלייה מקבילה בשיעור ההתאבדויות ביחס לגודל האוכלוסייה. אולם הנתונים בישראל אינם מצביעים בהכרח על קשר בין התאבדות לבין מצב כלכלי חמור. פילוח ההתאבדויות בארץ אינו כולל איסוף נתונים לסיבת ההתאבדות, או בדיקת מצבו הסוציו-אקונומי של המתאבד.

[size=150]נתונים לגבי יישובי המגורים של אנשים עם ניסיונות אובדניים מגלים בראש הרשימה יישובים עניים ומבוססים כאחד:
בת ים, אשקלון, אילת, תל אביב-יפו, לוד, נתניה, גבעתיים, קרית אתא, רמלה, עכו, חולון, פתח תקווה וחיפה, בסדר יורד. [/size]

במסגרת התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות, המקודמת על ידי צוות בין-משרדי בראשות משרד הבריאות ותחל בינואר 2013, הוחלט באחרונה להתייחס גם למצב הכלכלי כאחד מגורמי הסיכון לאובדנות, [/b]

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1777053