צודק מיכאל במאה אחוז

אולי מספיק כבר להזכיר את עוכר ישראל הזה?
עצם העובדה שהוא השם היחיד שיש להזכיר כל פעם מראה עד כמה המצב פה עלוב שאין שום כוכב לאומי אחר חוץ מערבי שונא ישראל.

[b]אגדת דשא: "שירים ושערים" חוגגת 40 עם זוהיר בהלול מעכו

עם האזנת שיא של למעלה מחצי מדינה, הכנסת מטבעות לשון לשפה העברית ומערכון בלתי נשכח של הגשש, חוגגת השנה "'שירים ושערים'" 40. באולפן ג' של קול ישראל כינסנו חמישה שדרים ושמענו מהם על הימים הראשונים של התוכנית, הפדיחות הגדולות של השדרים, המצאת האות של ה"גווולל" ואיך נולד המשפט המפורסם "מי הבקיע למי"
======================

אבן תרבות
אם יש משהו אשר מעיד יותר מכל על כמה גדול השם 'שירים ושערים', זהו המקום שתפסה התוכנית בפולקלור הישראלי. אות ה"בום של הגול" המפורסם הפך לפס קול ידוע ומוכר אצל כולם, ביטויים של שדרים הפכו למטבעות לשון, שיר הפתיחה מתנגן כרינגטון ממכשירים סלולאריים רבים וסטנדאפיסטים כותבים קטעים על אופי התוכנית.

אבל מעל לכל אלה, התוכנית קיבלה את החותמת הרשמית ביום, בו יוסי בנאי כתב ל"גשש החיוור" את המערכון "'שירים ושערים' וטכנאים", והכניס את התוכנית גם לפנתיאון הבידור הישראלי.

שייקה: "כאן זוהיר אלול מעכו. ממש ברגע זה נפל שער. שער שהובקע בבעיטה קשתית אדירה. שער שכמוהו לא ראתה העיר עכו מאז הבקיע נפוליאון בונפרטה את שערי העיר יריחו".

פולי: "מי הבקיע למי?".

שייקה: "אלפי הצופים מעיפים מרוב שמחה את נרתיקיהם, קרטיביהם ושכניהם אל השמיים הכחולים, ומכסים אותם כפתיתי שלג דאשתקד".

פולי: "כן זוהיר, אבל מי הבקיע למי?".

שייקה: "עוד רבות ידובר, יתואר, יסופר ויושר על אותה בעיטה אשר חזו עינינו ברגע זה. בעיטה אשר תשנה את פני מדיניות הכדורגל בארצנו".



הגשש בפעולה. אי אפשר לשכוח יחצ

פולי: "זוהיר אתה מוכן לספר לנו מי הבקיע למי?".

שייקה: "וכאן זוהיר אלול, המחזירכם חנוק מדמעות אושר שמחה וגיל, לאולפננו שבתל אביב".

פולי: "זוהיר".

שייקה: "אני חנוק עמי".

פולי: "תיחנק, אבל תגיד לי מי הבקיע למי".

שייקה: "וכאן זוהיר אלול, המחזירכם לתל אביב, עיר אשר שוכנת לחוף ימי כאחותה עכו, שאף היא שוכנת לחוף. שתיהן שוכנות לחופים".

פולי (לוחש לשוש עטרי): "שוש, שוש, שימי שיר"

שייקה: "שיר? 'חופים הם לייייפעמים געגועים לנחל'".

חביב: "אתה מבין עד כמה גדולה הייתה התוכנית? הגשש החיוור, שזה הטופ של הטופ של הבידור הישראלי, עשו מערכונים על 'שירים ושערים'. זה מסביר את העוצמה. זה גם נמשך העד היום. תלך לסטנדאפיסטים הצעירים, הם עושים על זה מערכונים. למה ללכת רחוק? שוקו, הדמות הזאת מערוץ הספורט, מחקה את דני דבורין".


דבורין: "במקרה השבוע ראיתי את זה. אבל הגשש, להיכנס למערכונים שלהם, סימן שאתה תותח".
תסכימו איתי שמי שקוצר את מירב הקטעים זה זוהיר.
חביב: "לזוהיר היו כמה סיבות שחברו יחד, שהביאו לכל כך הרבה חיקויים שרשומים על שמו. השפה הגבוהה, העובדה שהוא ערבי, שדר של 'שירים ושערים'. זוהיר נלקח בזכות 'שירים ושערים'".

דבורין: "זה מעיד על זוהיר כתותח".

בהלול: "אני קיבלתי את כל המערכונים והדברים האלה בהרבה אהבה. יש אנשים שחושבים שזה הביך אותי והעליב אותי, אבל זה ממש לא".

שאלת השאלות, זוהיר, היא מה הסיפור שעומד מאחורי המערכון הזה של יוסי בנאי?
בהלול: "קבל חשיפה ראשונה של הסיפור הזה: בשידור הראשון שלי שלחו אותי עם חונכים, שלום ואנו ומנחם סוקולוב. ואנו אמר בפתיח הדברים שלו 'היום ישתלב איתי שדר צעיר בשם זוהיר בהלול, ועכשיו אני אתן לו להקריא לכם את ההרכבים'. אני מקריא את שמות השחקנים, ואני עם הגב למגרש. פתאום כל גבעת נפוליאון על הרגליים, 7,000-8,000 איש נעמדים, הובקע גול.

"אני עם הגב למגרש, שלום ואנו מסתכל עליי, שמא אני אתמוטט בהקראת ההרכבים. לא הוא ראה מי הבקיע, ולא אני ראיתי מי. אז נאלצתי למשוך את השידור שלוש דקות, עם כל מיני 'שמיים כחולים, ודשא ירוק, ונפוליאון וחומות העיר עכו'.

ככה נולדה האגדה עליי עם חומות העיר עכו, וכל הדברים האלה. הקריירה שלי יכלה להסתיים באותו משחק, אבל אני משכתי כמה דקות עם כל מיני תיאורים, עד שערימת השחקנים התחילה להתפרק.

"עשיתי אלימינציה אחד אחרי השני, ועד שאחרון השחקנים קם משכתי שלוש דקות. זה היה עמוס חסן, שחקנה של בית"ר תל אביב. אני אמרתי עמוס חסן, ואם הייתי טועה השידור הראשון שלי היה יכול להיות השידור האחרון. אחרי שאמרתי עמוס חסן, החזרנו את השידור לתל אביב, רצתי לספסל של בית"ר תל אביב שאלתי מי הבקיע את השער? אמרו לי שעמוס, ואז נגולה אבן מליבי ועשיתי קריירה של 35 שנה". [/b]
http://www.nrg.co.il/online/71/ART2/233/335.html