[quote]מלכת הזמר העברי.

שושנה דמארי, מי שמכונה בפי רבים "מלכת הזמר העברי", נולדה בעיר דמאר שבתימן. בהיותה בת שנתיים, עלתה משפחתה לישראל והתיישבה במושבה ראשון לציון.

כבר בילדותה נהגה ללוות בתוף ובריקודים את אמה שהייתה זמרת באירועים של יוצאי תימן. בגיל 13 עזבה דמארי את בית ההורים ועברה לתל-אביב, שם למדה בסטודיו לדרמה "שולמית". מנהל הסטודיו, שלמה בושמי, הפך לאמרגנה הצמוד של דמארי וכשהייתה בת 16 נישאו השניים. בושמי המשיך לנהל את הקריירה של אשתו לאורך כל חייו.

הופעתה הפומבית הראשונה כזמרת הייתה בגיל 13 וכבר בגיל 14 הופיעה לראשונה ברדיו "קול ירושלים". בגיל 16 הופיעה בקונצרט יחיד ראשון בתל-אביב בתיאטרון המוזיקלי "לי-לה-לו" ומאוחר יותר הצטרפה דמארי לתיאטרון והפכה לכוכבת שלו. סגנונה התימני הייחודי בלט בין יתר המשתתפים שהיו רובם ממוצא אירופאי. לתוכנית השניה של התיאטרון (1945), כתב נתן אלתרמן את מרבית הפזמונים ומשה וילנסקי הלחין אותם. אחד מהשירים היה "כלניות", שברבות השנים הפך לסמל ההיכר שלה.

שיתוף הפעולה בין אלתרמן ככותב, וילנסקי כמלחין ודמארי כמבצעת, המשיך והניב שירים מוכרים ומוצלחים כגון "אני מצפת", "זה יעבור" ועוד. וילנסקי הלחין המשיך להלחין שירים במיוחד עבור דמארי ושיבץ ברבים מהם אלמנטים תימניים.

ב-1948 יצא תקליטה הראשון של דמארי, ובמלחמת השחרור כבר הדהד קולה ממשלט ועד משלט. עם הקמת המדינה יצאה למסע הקלטות וקונצרטים בכל רחבי העולם.
בשנת 1950 הגיעה לראשונה לארצות הברית, ומאז, במשך 16 שנה, חילקה את זמנה בין ארה"ב לישראל. [/quote]

[size=200][color=red][b]הכלנית[/b][/color][/size]
[size=200][b]איננה -הזמרת מתימן שושנת הארגמן[/b][/size]

[img]http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P120206/a.a.1202.500.1.9.jpg[/img]

[color=green][b]עוד פנינה מן המחרוזת האהובה עליי עזבה אותנו
ועוד בחג הפריחה - הכלנית שנבלה ואיננה ,סימבוליקה מעניינת
שושנה תשאיר בנו ובילדינו חותם לדורות
אשה חזקה , אמנית נהדרת שתחסר לנו.
אלוקים לוקח את הטובים אליו [/b][/color]

[size=200][b]שושנה יהי זכרך ברוך .[/b][/size]

[color=green][b]שיר לסיכום חייה....[/b][/color]

[size=200][b][color=brown]עגילי דמאר [/color][/b][/size]
[color=darkblue][b]

ממטבחה הלבן
אותו קומקום קורא לה
בסיפריה שבסלון יש אלתרמן ופן
ועל הכן המוגבה
ציור הרים וסלע
ודמות תימניה פוסעת לה הכן.

בארונה הכבד
שמלות קטיפה ומשי
ובתיבת התכשיטים כל עגילי דמאר
בחלונה הקטן
ציפור השיר יורשת
את כל הניגונים אשר אביה שר.

הזמרת מתימן
שושנת הארגמן
מגישה כלניות ושיר הלל
ולך האיש השר
על כל עגילי דמאר
היא מזכרת עד מארץ ישראל.

מול הבימות הגבוהות
אותו קהל קורא לה
ומגרונה אומרים שירה אדמון וזעירא
ועל הכן המוגבה
תוים רבים לפלא
וכל מילות השיר אשר איתה נברא.

ובמזמור הגואה
נשמת נסיך הזמר
אשר היה לה למאור בדרך העולה
והיא אליו להבה
היא את שיריו עורמת
לזר אחד גדול לאהבה גדולה.[/b][/color]

מילים: דודו ברק