[color=#000040][b][size=140]יוסי, ידידי אני מודה לך על המחמאה. :oops:
אם אני אפרוץ לתודעה הארצית, זה יהיה כבר לא כמשורר.
עברתי פאזה בחיים, ואולי כבר פרצתי לתודעה בעצם זה
שבלא מעט כלי תקשורת תופסים אותי כמומחה לתרבות
האמריקאית בכלל ולבוב דילן בפרט. להזכיר את סידרת
התוכניות שכבר השתתפתי בהן עד היום, וכמו כן את
הפודקאסט שלי, "קולטים אמריקה - חושפים שורשים"
שאני עורך ומגיש אחת לכמה זמן. אתה מוזמן להצטרף
למעגל המאזינים ולהאזין דרך הקישור הבא:

http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=338003
[/size][/b][/color]

אודי
כולנו כאן מודעים לכשרונך הגדול
ואני בטוח שעוד נכונו לך ימים יפים בהם תפרוץ לתודעה הארצית
כמשורר מפורסם

אין פלא שישי קשר רעיוני בין שני היוצרים לברנר
ומותו הטרגי משקפים את היחסים האמביולנטים וה"מתפלשים"
של אנשי הישוב כלפי יושבי הארץ עד לימינו אנו.

http://benyehuda.org/brenner/index.html

[quote="אהוד בן-פורת"][color=#000040][b][size=140]אלברט, תודה רבה על פירסום הכתבה גם כאן, בעכונט.
עזרא, הסתכל בבקשה בצד התמונה ותראה מה כתוב.
מי שמכיר אותי יודע כמה שאני כנה, ותמיד דואג לתת
את הקרדיט למי שמגיע לו (גם אם אני כבר לא בקשר איתו).
[/size][/b][/color][/quote]

זו היתה שאלה רוטורית בטח שראיתי את שמי מתנוסס מצד שמאל .

שבוע טוב

[color=#000080][b][size=120]עוד משהו שכתבתי באותה תקופה של השיר:
[quote]אני זוכר ששמעתי לפני שנים שג'ורג' הריסון שהלך בינתיים לעולמו פחד לצאת מפתח ביתו,
רבים "צחקו" עליו שאחרי רצח לנון הוא הפך לפראנויד, וכשנה לפני מותו פרץ באמת מישהו
לביתו בכוונה לרצוח אותו, אבל כפי שכמה מכם אולי יודעים הריסון רק נחבל במספר דקירות.
כל ההקדמה הזו שלי היא בכדי לומר לכם שאם פעם לא הבנתי מה הפחד שלו, הרי שהיום
אני חווה על עצמי את הפחד לצאת מהבית בגלל כל הפיגועים שקורים. כל פעם שאני נוסע
לתל-אביב (כמו היום) אני לא יודע אם אחזור בכלל בשלום. אז אני רוצה לומר לכם שאני
לפני הוצאת ספר שירים שני ואני לא יודע איך זה ישמע לכם אבל אני מקדיש אותו כמו את
כל הניסיון שלי בכלל להיות משורר (וזה כולל גם את האתר שהקמתי) לכם, עם יקר !!
לא הפסקתי כל ימי לחשוב על מה שחסר לכם, וחשבתי עם כל היומרה שזה מה שאני
יכול לנסות לפחות להשלים. מגיל צעיר אני קורא על כל מה שאנחנו עוברים כעם ובאמת,
עם היד על הלב כואב לי. כך שעם כל הפחד למות חלילה מאיזה פיגוע למרות שזה מפחיד
אותי וכמו שכבר כתבתי גם משתק, אני מנסה למרות הקושי לשדר שיגרת חיים נורמלית
וזה אומר כאמור גם נסיעה לתל-אביב. שיהיה לנו יום טוב ורק חדשות טובות. [/quote]

קיבלתי על דבריי אלו תגובה מדני איגר, פסיכולוג קליני:

[quote]שלום אב"פ,
שמחתי לקרוא את ההודעה שלך, שמתחילה בג'ורג' הריסון הזכור לטוב, ממשיכה בנסיעה
"מסוכנת" לתל-אביב, במחשבות עלינו (העם), ומסתיימת בפחד ובתקווה. וגם, ואולי בעיקר,
שמצאת תרופה כלשהי לכל זה, גם לעצמך וגם לנו - שירה. ומכל התרופות שמציעים לנו
מדי יום, זו נשמעת מרעננת באופן מיוחד. [/quote][/size][/b][/color]

[color=#000040][b][size=140]בני, תודה על הפירגון למשורר. המצחיק הוא שהכתבה הזאת
מחזירה אותי ולוא לרגע למה שהייתי פעם. הכל התחיל מזה
ששמעתי את שירו של הורוביץ, והוא הזכיר לי משהו מהעבר.
[/size][/b][/color]

[b]הצלם ...כמה מפתיע...לא אחר מאשר : עזרא גנני :wink:

ועתה מה שנכתב לגבי הספר (בכריכה האחורית) שיצא לאור בשנת 2003 :
אם אתה רוצה לכרות לעצמך את היד הכותבת, / אין בעיה, רק קח בחשבון / שהרגל עוד יכולה להפתיע אותך, / גם היא יודעת לכתוב. - -
אהוד בן-פורת כותב שירה שמוכרחה להיכתב. שירה שאינה באה בקלות, ולכן חותמה אמת. כמשורר הוא מתמודד עם עצמו, עם בני דורו, עם סביבתו ועם משוררים אחרים, מישראל והעולם. "כשהירח הוא כמו יהודי נודד" הוא ספרו השני של המשורר, בן 30, יליד עכו ותושב העיר. ספרו הקודם "הצגת החיים" ראה אור ב-1996. הספר מוקדש לזכרו של אילן רמון האסטרונאוט הישראלי הראשון שנספה ב-1.2.2003 עם חבריו למעבורת קולומביה

קראתי את הספר שרובו מורכב משירים קצרים וממנו אפשר ללמוד הרבה ובמיוחד על
נפשו/רגשותיו/מחשבותיו של הכותב, כדוגמת השיר שאהבתי "הזדקנותו של משורר"

[color=#800000]כשאשוב לעת זקנה לקרוא בשירי
כבר בפה ללא שיניים,
אני מקווה שמילותי
לא תהיינה קשות פתאום לחניכים.

אני פוחד כשאשוב בזקנותי לילדותי
יפרץ הבכי שאצרתי כל חיי
כמשהו שלא נגמר מאז וחכה להמשך,
כשאדע שחיי שחלפו לא היו שווים
אם לא הייתי מקפיד לכתב אותם.[/color]
[/b]
[img]http://img25.imageshack.us/img25/5482/76916877.jpg[/img]

[color=#000040][b][size=140]אלברט, תודה רבה על פירסום הכתבה גם כאן, בעכונט.
עזרא, הסתכל בבקשה בצד התמונה ותראה מה כתוב.
מי שמכיר אותי יודע כמה שאני כנה, ותמיד דואג לתת
את הקרדיט למי שמגיע לו (גם אם אני כבר לא בקשר איתו).
[/size][/b][/color]

והצלם של אהוד?

[b]אהוד בן פורת העכואי טוען , הסינגל של אריאל הורוביץ " לגמור כמו ברנר ", נשען רעיונית על השיר שכתב לפני 7 שנים . תגובת הורוביץ :
" מעולם לא שמע על המשורר אהוד בן פורת "
אז של מי הברנר הזה :?: [/b]
עדיף ששורות אלה נכתבות ברשת האינטרנט , כך רואים אותם בגוגל בכל העולם , כי על הנייר זה נשאר רק אצל אלה שרכשו את המקומון ....
בטעינה צילום מהמקומון צפון 1
[img]http://www.akkonet.info/gallery2/main.php?g2_view=core.DownloadItem&g2_itemId=3191[/img]