[size=150][b]לאחר קריאה בספר אני יכול להמליץ עליו בחום, במיוחד לאנשי עכו המכירים את האתרים בעכו העתיקה
ויכולים לראות בדמיונם את הדמויות המסופרות בעת שיטוטיהם בסימטאות, בנמל הדייגים, בחאן אל עומדן, במבצר (מוזיאון המחתרות, ששימש בזמנו כבית החולים לחולי נפש), במעברת העולים שהיתה ממוקמת ליד ביה"ח מזרע ועוד אתרים בעיר עכו של שנות ה-50 וה-60 .[/b][/size]

[b]ומה חשבו המבקרים:

בספר מרתק זה נחשפים הסודות, היחסים הייחודים בעיר עכו בין תושביה, על דתותיהם, עדותיהם, מנהגיהם ואפילו אמונותיהם בכוחות אחרים.

המבקרת יהודית רותם, העורך יורם מלצר והנשיא שמעון פרס הביעו בכתב הערכתם והתרשמותם:

[quote]"מלח בחומות הוא רומנסה רבת רבדים המערבת מציאות ופנטזיה, עולם ישן וחדש, ים, שכונות ערביות עתיקות ומעברת עולים. בלב הספר ניצבת עכו עיר המסתורין וחושפת את חייה הפנימיים המרתקים, הרוחשים סודות, אהבות חוצות גבולות ושנאות ללא גבול. הגיבורות האמיתיות של הספר הן נשים: נשים ליליות – מרעילות, נשים חכמות – מגוננות, נשים אוהבות ונאהבות עד מוות וילדה סקרנית, כותבת נלהבת של מכתבים שהיא מטמינה ביו סדקי החומה ובנבכי לבה, ממנו יצמח הספר הזה. הגברים הם גברים של פעם – רומנטיים, יצריים ופגיעים. מלח בחומות הוא מחווה יפהפייה לעכו ולתושביה, לעברה ולפולקלור העשיר שלה. הסופרת בת העיר, ד"ר כרמלה סרנגה משיבה לה את כבודה האבוד, הראוי לה". (יהודית רותם)[/quote]

יורם מלצר- עורך הספר

[quote]"הרומן מלח בחומות עוסק בעיר עכו, כמקום מפגש ביו עמים, דתות ולשונות. כעיר בעלת היסטוריה ארוכה ועשירה מאוד, עכו היא מוקד הרומן שחושף את שכבותיה ומספר את סיפוריה בשפע פרטים ובנדיבות סיפורית. הרומן מצליח להראות את חיי היהודים והערבים בעיר, ביחד ולחוד. המשותף ליהודים ולערבים ולכל מי שהגיע לעיר והתיישב בה במשך דורות, הוא ההיספגות אל העיר המופלאה הזו והתרומה לסיפוריה ולתולדותיה. את זאת משכילה המחברת לשזור לעלילת זיכרונות ואהבה מרתקת".(יורם מלצר)[/quote]

גם הנשיא שמעון פרס אהב את הספר. הסופרת העניקה אותו לנשיא פרס במסגרת מפגשי ספרות המתקיימים בבית הנשיא, אשר ד"ר סרנגה לקחה בהם חלק.

[quote]"סיפור האהבה המורכב המתרחש בין סמטאותיה במפותלות של העיר עכו, אשר עומד במרכז ספרך, רווי תשוקה עזה, רגש יצרי וקסם מהלך... מעבר לאיכויותיו הסיפוריות ניחן הספר גם בערך היסטורי ותרבותי, שאין להמעיט בחשיבותו באשר לסיפור תולדותיה של אותה עיר נמל קסומה ועתיקת יומין". המכתב נחתם במילים "יישר כוח" וחתום עליו נשיא המדינה שמעון פרס. [/quote][/b]

דני שלום,
סוהא ערפת היא אכן אלמנתו של יאסר ערפאת
[quote]בעבר הלא רחוק התגוררה כאן משפחה ערבית: משפחת חָוּוָה. לימים נולדה להם בת ושמה ריימונדה. גדלה הנערה והוריה חיפשו חתן. מה עשו? נסעו לירדן ומצאו את המיועד: דאוד טוויל שמו, יורש מיליונים. ומי היא זו ריימונדה טוויל? לא פחות ולא יותר: אמהּ של סוהא ערפאת. [/quote]
הבית של רמונדה טוויל (אמא של סוהא ערפת)נקרא היום "בית האומנויות" והוא ממוקם בככר גנואה
המקום הוא חלק ממתנ"ס עכו העתיקה..ראה:
http://www.el-akko.info/page.asp?id=115

סוהא ערפאת-הכוונה לאלמתנו של יאסר ערפאת או למישהי אחרת???
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%94%D7%90_%D7%A2%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%AA

[b]הנשיא פרס אהב את הספר החדש "מלח בחומות" שעלילתו מתרחשת בעכו

לפני מספר ימים הופתעה ד"ר כרמלה סרנגה למצוא בתיבת הדואר בביתה מנשיא המדינה שמעון פרס, אשר קרא את סיפרה "מלח בחומות" בהוצאת כרמל וכתב לה מכתב תודה.
הנשיא פרס במכתבו: "סיפור האהבה המורכב המתרחש בין סמטאותיה במפותלות של העיר עכו, אשר עומד במרכז ספרך, רווי תשוקה עזה, רגש יצרי וקסם מהלך... מעבר לאיכויותיו הסיפוריות ניחן הספר גם בערך היסטורשי ותרבותי, שאין להמעיט בחשיבותו באשר לסיפור תולדותיה של אותה עיר נמל קסומה ועתיקת יומין". המכתב נחתם במילים "יישר כוח" וחתום עליו נשיא המדינה שמעון פרס.

הספר "מלח בחומות" הרומן הראשון של ד"ר כרמלה סרנגה הושק לפני כחודש באולמות האבירים בעכו העתיקה במעמד ראש העיר שמעון לנקרי וכ-300 מוזמנים מכל רחבי הארץ. כמי שגדלה בעיר עכו החליטה הכותבת לשחזר סיפור אהבה שהתרחש בשנות החמישים, ביו עולה חדשה מהמעברה לדייג ערבי. סרנגה שכרה חדר בעיר העתיקה בעכו ושם ערכה במשך שלוש שנים תחקיר שכלל את ההיסטוריה של העיר.

סרנגה גילתה שבתקופת הצלבנים, השתמשו המוסלמיות בעיר בצמח שגדל על חומות ושמו שיכרון זהוב, או כפי שהערבים מכנים אותו ה"סאכראן" להרעלה. נשים אלו הרעילו את בעליהן כשראו את הצלבנים היפים וכחולי העיניים, שהגיעו במסעות הצלב לעיר שהייתה לבירת ממלכת הצלבנים. סרנגה יצרה שושלת של מרעילות שלכל אחת מהן קורות חיים וכל אחת פעלה בתקופה של שליט משליטי עכו. האחרונה בשושלת זו דואגת להרעיל את הגיבורה.

דרך ספר זה פורשת סרנגה את מערכת היחסים העדינה בין יהודים לערבים בעבר ובימינו ואת העליות השונות לעיר. כמו כן, היא מעלה את שאלת מעמדם של כפרי הדייגים בסביבה ואת קורות משפחת סוהא עראפאת שהיא מהמשפחות הוותיקות בעיר.
מן הספר עולים צלילי העיר המיוחדת על מאכליה, ריחותיה ,חגיה ומנהגיה ואפילו על סיפורי השדים והרוחות שלה המסופרים על ידי בלנית החמאם לא דילגה.[/b]

תמונה בטעינה

[img]http://www.akkonet.info/gallery2/main.php?g2_view=core.DownloadItem&g2_itemId=2990[/img]