ברור שלמטבע יש 2 צדדים
וברור שחשוב שתהייה התערבות חיצונית בדיוק כמו שיש מבקר המדינה

אבל השאלה היא האם חוקי צה"ל משנה לשנה לא נהיים יותר מידי חוקי בית ספר?
יש ספר חוקי מטכל שחצי מהחוקים שם לטעמי מיותרים ולא אומרים להיות
אבל הם נמצאים שם בגלל אותם גופים כמו נציב קבילות החיילים.
דבר נוסף, לפי דעתי אם לחייל יש בעיה הוא אמור לקבול ולטפל בזה לבד, גם בנושא הזה אין סיבה שההורים יתערבו, אסור לתת להורים את האפשרות לקבול בשם ילדיהם. בסופו של דבר חיילים הם בני 18-21 והם מסוגלים לעשות זאת לבד.

ושוב גם פה יש 2 צדדים למטבע, למשל אני רוצה לציין לטובה את הדבר האחרון שיצא בצבא, כמה שאף אחד מאיתנו לא באמת אוהב שוטרים צבאיים מלפני כחודשיים הם התחילו להסתובב גם ברכבות ולתת דוחות

בסופו של דבר צה"ל נמדד ב2 דברים, תוצאות מבצעיות שבזה אין ספק לגבי המצויינות, ואיך שהחיילים נראים בחוץ. הרכבת הייתה מקום המפלט של כל החיילים. מגיעים לרכבת מוציאים חולצה או מורידים חולצה, עושים בלאגן רגליים על המושבים (הרי הם לא משלמים מה אכפת להם, מקסימום יעיפו אותם) ומתפרסים על 2 מושבים במקום שאזרחים יוכלו לשבת.

התחלת הפיכת הצבא בגדול לצבא "שוקולד" התחיל בכניסת נציב תלונות החיילים הראשון רא"ל (מי"ל) חיים לסקוב.ז"ל.
נכון שעבודתו היתה למעשה כנגד מפקדים סוררים שלפעמים היתעללו בחיילהם אבל אט אט נכנס הנושא של קובלנות שלא לשמם קם המוסד הזה.
בכל סוף שנה עושים מאזן של התלונות המוצדקות או לא ונראה שרוב התלונות אינן מוצדקות .לכן צריך להבין שבכלל ובגדול היתערבות ההורים בנעשה בצבא רק מפריע.
לכן הצבא הוא שוקולדי.
עזרא

ברור שזה לא הגיוני שלהורים בכלל יש נגיעה והתערבות בנעשה בצבא
אני חושב שהיום במצב שנותנים לחייל את כל הזכויות (למשל הידעתם שחייל שמבקש לשוחח עם המג"ד מקבל שיחה עם המ"פ תוך 24 שעות ואז תוך 48 שעות עם המג"ד באם השיחה עם המ"פ לא הספיקה - אם זה עובר את הזמן המוקצב החייל יכול לשבת בחדר ולישון כל היום)
נותנים לחיילים התייחסות מריבית וזכויות רבות, אי אפשר להגיד שמתעוללים בהם
וכן, תקופתם של מאיר הר-ציון (ז"ל) אריק שרון שאם הייתי חובש כובע עכשיו הייתי מוריד בפניו את הכובע לנוכח השירות הצבאי שלו, אם זה בתור לוחם בגדוד צנחנים עד רמטכ"ל הצבא דרך מג"ד הגדוד, מח"ט הצנחנים ומפקד סיירת מטכל.
אז נכון אמר יוסי
"מאידך הביצועים היו מעולים מאחר והיו מלווים באומץ ותעוזה ומאידך בהתעלמות מוחלטת מכל חוק ונורמה שהיו קיימים באותם ימים."

אין ספר שהביצועים היו טובים יותר, איפהשהו החיילים משנה לשנה מאבדים את המוטיבציה ללחימה, וזה דבר הגיוני, בסופו של דבר בתקופת אריאל שרון, נלחמו לחימה בכל החזיתות שהיא לחימה מתמשכת ואינסופית למרות שגם היום יש לחימה מתמדת אבל לא רמה שהייתה, והלחימה שהייתה אז היא לחימה של: ניצחת = יש לך מדינה, הפסדת = אין לך מדינה.
ואנשים העריכו והבינו את החשיבות...
מבחינת כושר פיזי ומנהיגותי אני לא חושב שהחיילים היום יורדים ברמה
אבל הם לא מנצלים את כל הפוטנציאל הזה בגלל התערבות ההורים והפחד מקבילה ובגלל שהם כנראה לא מבינים את חשיבות הדברים.
ורואים את השינוי הזה גם בפוליטיקה,
לא שיש לי משהו נגד עמיר פרץ. אבל תסתכלו אחורה עד היום רוב המתמודדים לרשות הממשלה היו רמטכלים או משהו קרוב, פתאום בא רב סרן מחימוש שמשנה את חזית הלחימה.

נסיונות התאבדות זה באמת דבר רע שצריך למנוע! הידעתם (2) : כ22 חיילים מצליחים להתאבד בשנה ויותר מנסים.
מה שאומר שתופעת ההתאבדות לא נעלמה, אז גם שינו את שיטת העבודה בצבא והורידו ברמת הלחימה ולא שינו כלום מבחינת ההתאבדות, אז אולי אופן הטיפול בחיילים עם רמת סיכון להתאבדות הוא שגוי ולא אופן הכשרת החיילים ללחימה.

כי נכון, יותר כיף לשבת בספה לראות טלויזיה כל היום
אבל מה שהפך את צביקה לחייל חזק עם כושר, מוטיבציה ורצון לתרום יותר מ100% למדינה זה דווקא הריצה בחול, הטיזוזים וקריעת התחת, ובזכות אנשים כאלה יש לנו היום מדינה בסופו של דבר.

ציטוט: "צבא שכזה לא מרתיע אלא מחזק את אויבנו!!!!!!!!!!!!!!!!!"
אז א. נכון לא רק הצבא מחזק את אויבינו אלא גם זה שאנחנו הורגים את עצמנו בתאונות דרכים ואלימות מחזק אותם
ב. עם כל הכבוד לצה"ל העדיפות הכוחית שלו על פני צבאות אחרים משנה לשנה יורד ואנחנו בסיכון גבוה! לא יודע אם היום סוריה לבנון ומצריים היו תוקפות אם היינו מחזיקים מעמד ב3 חזיתות.

אלו הם דברים שלא ברמתנו
מישהו שם למעלה צריך לנחות על הקרקע (והמבין יבין... - רמז : קשור לרמטכל)
להתעורר ולשנות את המצב.
כי אין לנו ארץ אחרת גם אם אדמתנו בוערת אבל עדיף שהיא לא תבער.

בני, אין שום קשר לאתר נענע
פשוט שם שמתי תמונה של הבלנדר
שהייתה אמורה להיות למטה במקום הנענע הזה
משום מה פתאום היא נעלמה והופיע נענע
אני אתקן את זה

לא, לא היו לנו בצבא ספות עם כורסאות מרווחות, לא מועדונים ולא חדרי מנוחה ומשחקים.

היינו בחולות ,באבק בקור ובחום(והייתי כבר בעל משפחה) והבילוי היחידי היה בסופשבוע בסיור גיפים באתרי טבע קסומים.

לא אשתי ולא הורי התערבו במערכת השיקול של מפקדי, ולא אף אחד מהורי חיילי התערב בשיקולי כמפקד!

ואני מודיע קבל עם ועדה- רמת החיילות היתה הרבה יותר טובה כשם שרמת החיילות בזמנם של מאיר הר ציון ואריק שרון ב-101 היתה בודאי טובה מזו שהייתה בתקופתי.

אני מבקש לחדד את דברי
לא שאני חושב שצהל לא צריך לעשות כמיטב יכולתו להגן על חייליו-בנינו,נהפוך הוא.

מה שאני מבקש הוא להתריע בפני תופעה שהולכת ומכרסמת בקרב החברה הישראלית והופכת לנורמה.

כמו שהורים לפתע מתקשרים לפלפון האישי של מפקדי הפלוגה או הבסיסים ע"מ להודיע על אי שביעות רצונם מטיפול זה או אחר בבניהם, כמו שהורים מתערבים לאחרונה באורח ורמת האימונים וכמו שהורים מחליטים באם לשלוח ילדיהם ביום ראשון חזרה לבסיס שמא יפגע-

אז מה יקרה חלילה במצב מלחמה לא עלינו- יצעקו "פוס" לא משחקים במשחק הזה?

הצבא הופך להיות צבא שוקולד באם מערכת החשיבה של הצבא ומפקדיו(ואני מודיע שנכון להיום זה נלקח בחשבון) בנויה מאיך יגיבו ההורים,למי יש זיקה לעו"ד טוב וכו'. זה מוריד מרמת התפקוד והביצוע ועל זה אני קובל!ֱֱֱֱ

לא לכל המערכת הצבאית יש הגנה מספקת ולראיה מותו של הקצין אתמול במחסום טול כרם .ברור שבמצב שכזה אין הגנה מירבית לחיילי המחסום אז מה עכשיו? לפרק מחסומים ולהפסיק לבדוק כלי רכב כי זה מסוכן ולא מקובל על ההורים?

מחשבה לא בריאה לחלוטין שתגרום לכרסום ביכולת המבצעית של הצבא.
צבא שכזה לא מרתיע אלא מחזק את אויבנו!!!!!!!!!!!!!!!!!

רועי שלום לך
רצית לשאול אותך לגבי
החתימה שאתה מוסיף להודעותך
לאתר נענע - האם יש לך קשר אליהם או למגזין הבלנדר ?

בואו נגיד שתמיד והיום במיוחד ביום ה"שירותרום"
אנחנו גאים ומצדיעים לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון באשר הם, ובכל תפקיד שימלאו

נכון, לצבא יש, תמיד היה ותמיד יהיה דברים שצריך לשנות, אבל אי אפשר לשנות
ברור שהיה עדיף שכל בסיסי האימונים יהיו באיזורים שקטים יחסית לטרור כמו טבריה או כאלה, אבל אין מה לעשות
ישנם המון בסיסי אימונים שמפוזרים בארץ
גדולים וטובים מאיתנו ישבו וחשבו איפה לציב אותם
כמו שכבר רשמתי יש דברים שצריך לשנות, אבל סדר העדיפויות המדיני שלנו בעקבות פעילות שוטפת שגובלת במלחמה יומיומית אי אפשר לטפל בכל הדברים האלה

ושלא תבינו אותי לא נכון מההודעה הראשונה שלי, זה חשוב מאוד להגן על חיילי צה"ל באשר הם, גם אם הם לוחמים וגם אם לא, ואין ספר שאם אפשר צריך להרחיק את הבסיס מהגבול ולהביאו לאיזור פחות מסוכן

אני לא חושב שהחיילים או ההורים יכולים להגיד משהו רע על טיפול החיילים למרות שתמיד יש מקום לשיפור
אם תכניסו בן אדם שהשתחרר לפני למעלה מ5 שנים לבסיסי צה"ל הוא יחליט להתגייס שוב בעקבות שיפור התנאים בבסיסים
אני פונה לאותו סא"ל אני בטוח שלך לא היה מועדון גדול עם ספות מזגן טלוויזיה עם יס וכל הערוצים.
אני בטוח שלך בחדר לא היה מזגן ולפעמים גם טלויזיה

בקיצור... לא משנה כמה רע אנחנו מצדיעים לצה"ל ולמשטרה
ומשתתפים בצערה של משפחת הקצין שנהרג היום כשהגן בגופו על עשרות אזרחים שהיו מתים בפיגוע.

זאת בדיוק הנקודה
אפשר להתעלם מהמקרה הזה
הבעיה היא שזה לא המקרה היחידי שאנחנו שומעים עליו
באמת הצבא שלנו הופך להיות "צבא שוקולד" כמו שכתבת

מצד שני את מי להאשים?
נכון היום זכויות החיילים הם עצומות לעומת פעם
היום מפקד לפני שהוא צועק ופוקד על החייל משהו הוא צריך לחשוב 10 פעמים מה הוא פוקד כדי לא להכנס לכלא!
אבל... יש משפט שאומר "חוקים נכתבו בדם" לא סתם רשמו את החוקים האלה

פה עומדת השאלה צבא הומני ואנושי לעומת צבא לוחם וחומת מגן לעם

ידידי

גם דעתי לא נוחה מכך שהורים "מסרבים" לשלוח את ילדיהם לצבא מחשש פגיעה.
מבין ללבם של ההורים אבל אי אפשר לנהל מערכת בטחונית על בסיס מערכת שיקולים שאינה צבאית.
לא זכור לי שמנעתי מבני בהיותו קצין בגבעתי מלשרת תחת אש בלבנון- חרדתי מכל מסוק שעבר מעל ביתי -אבל לא התערבתי.
לא זוכר שהורי מנעו ממני לנסוע לצבא כאשר שכבתי במוצב המזח בתעלה תחת הפגזה רבת שעות של המצרים ולא זוכר שאישתי מנעה ממני לעלות על הנחתת שהורידה אותי בפאתי ביירות במבצע שלום הגליל.

לא מקובלת עלי ההתנהלות -ואולי שמעון היה מעט בוטה (כדרכו) ביחסו לעניין אבל בשורה התחתונה הצבא שלנו נעשה צבא "שוקולד"

באופן די דומה התנהלנו טרום ים הכיפורים ואם לא ניקח עצמנו בידיים -עשויים אנו למצוא עצמנו מופתעים בשנית!!!!!!!!!!!!!!!


כותב שורות אלו שרת בצבא הקבע.

קודם כל לא במקום מה שרשמת...
חבל שאתה לא מעריך את מה שהצבא עושה
בדיוק כמו המפונים... אני לא מדבר על המחאות וההפגנות
אני מדבר על תקיפת חיילים, שוואת הצבא לצבא נאצי
אותו צבא, אותם חיילים ששמרו עליהם במשך 23 שנה שם......

צה"ל זה לא סתם צבא!
צה"ל זה צבא ההגנה על התחת!