[b][color=darkblue]השופטים גזרו מאסר עולם, המניע לרצח לא ברור

שני תושבי עכו הורשעו ברציחתו של ריאד שעלאן. לפני 3 שנים הם ארבו לו בפתח ביתו וירו 13 כדורים. אשתו נפצעה. והשאלה שנותרה עדיין פתוחה: למה?
אחיה ראב"ד -ynet

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר הבוקר (ב') מאסר עולם וחמש שנות מאסר נוספות על שני תושבי עכו, שהורשעו ברצח ריאד שעלאן לפני כשלוש שנים. על שותפם של השניים, שסייע להם לאחר הרצח, נגזרו שנתיים מאסר. השופטים ציינו כי גם עתה, המניע לרצח אינו ברור.

הרצח אירע ב-11 באוגוסט 2002. סמוך לשעה 20:30 הגיעו ריאד ועפאף שעלאן לביתם ברחוב קיבוץ גלויות בעכו. במקום המתינו להם שני הנאשמים - סאלם רובאעי ועבד אל-לטיף - כשהם חמושים באקדחים. רובאעי ירה ראשון לעבר ריאד, אשר עוד ישב ברכבו. כעבור זמן קצר ירה גם אל-לאטיף אל עבר בני הזוג. ריאד מת מהירי ואילו רעייתו עפאף נפצעה.

השניים נמלטו מזירת הירי לעבר מטעי המושב רגבה, צפונית לעכו, שם המתין להם הנאשם השלישי, סאמר עלאק, שסייע להם להצית את רכב הג'י.אמ.סי בו נסעו והסיעם מהמקום. השלושה לנו באותו לילה במלון בטבריה ונעצרו יומיים אחר כך, במחסום דרכים שגרתי סמוך לקיבוץ עין המפרץ. האקדח נמצא מאוחר יותר לא הרחק מזירת הרצח.

בחודש אוקטובר השנה הרשיע בית המשפט את רובאעי ואל-לטיף ברצח ואת עלאק בסיוע לאחר מעשה. במהלך המשפט התברר כי הראיה המרכזית של התביעה היא עדותו של אדם בשם מוחמד ראחל, סייען ולשעבר תושב השטחים, שהתקשר למפעילו מימ"ר גליל זמן קצר לפני הרצח ודיווח לו על רכב חשוד בו הבחין ברחוב קיבוץ גלויות.

בהמשך תיאר בפני החוקרים את השתלשלות הרצח, אולם סירב לחזור על העדות בבית המשפט מחשש לפגיעה בחייו ובמשפחתו. באחת מחקירותיו אף סיפר כי על רכבו הונח חתול שחוט, מה שהגביר את חששו. בסופו של דבר העיד ראחל בבית המשפט, אולם חזר בו מחלק מהדברים שמסר בעדותו במשטרה.

במשפט העידה גם אשתו של המנוח, עפאף, שסיפרה כי הבחינה ברכב העוקב אחרי תנועות בני המשפחה אולם לא ידעה לייחס לכך חשיבות מיוחדת. גם היא חששה כי עדותה עלולה לסכן את חייה ואמרה: "(פחדתי) שאחרי יומיים גם לי יארבו מתחת לבית, וגם לא רציתי להעיד נגד אף אחד ולא רציתי לבוא לפה. סמכתי על בית המשפט וסמכתי גם על אלוהים שהוכיח שכל מי שרוצח נרצח... יש לי ילדים קטנים לגדל".

בגזר הדין היום קבעו אב בית הדין, חיים פיזם והשופטים, שושנה שטמר ואריה רזי, כי הנאשמים ירו לעבר קורבנם 13 כדורים, ולפיכך הורשעו ברצח בכוונה תחילה. בנוסף הורשעו בגרימת חבלה לאשתו של הנרצח ובהצתת הרכב. בגין הרצח הם גזרו על רובאעי ואל-לאטיף מאסר עולם, בגין פציעתה של האישה שלוש שנות מאסר ושנתיים נוספות על הצתת הרכב לאחר המעשה. עונשי המאסר השנתיים ירוצו בחופף למאסר העולם.

שותפם של השניים, סאמר עלאק, נדון לשנתיים מאסר על כך שסייע להם להימלט, אך זוכה מעבירת הצתת הרכב. בית המשפט הסכים לבקשת הסניגורים ועיכב את ביצוע גזר הדין של הנאשם השלישי עד להגשת ערעור.

הסניגוריה: החקירות לא תועדו כמקובל

עורכי הדין ששון בר-עוז ואבי קורונל, שייצגו את השלושה, אמרו כי בכוונתם לערער על הכרעת הדין, בשל מספר פעולות לא מקובלות שביצעו המשטרה והפרקליטות ומעמידות – לטענתם – בספק את מהימנות עדותו של העד המרכזי, לחלוח.

בין היתר, זמן קצר לאחר הרצח הובל לחלוח על ידי מספר קצינים מימ"ר גליל לאזור נטוש סמוך לקיבוץ שמרת, שם "שוחחו" עמו הקצינים על מה שראה באותו ערב. בניגוד לכל נוהל, לא תועדה השיחה ואף לא נרשם בעקבותיה זיכרון דברים. השופטת שטמר הביעה אף היא תמיהה על המעשה, אולם הדבר לא ערער את אמונה בגרסתו של העד.

בהזדמנות אחרת, לאחר שהעד כבר הודיע כי בכוונתו לחזור בו מעדותו כפי שמסר במשטרה, הוא נפגש עם נציגי הפרקליטות לשיחה אולם גם פגישה זו לא תועדה, במקרה זה בטענה של תקלה טכנית בציוד ההקלטה. גם על חריגה זו מהנהלים טענה השופטת כי אין בכך כדי לערער את העדות, או לבטלה.[/color][/b]