ריקרדו
בסופה של דרך לא הבנתי את מהות דבריה.

נכון, הכל מסביב השתנה ואני מסכים עם המוטו המרכזי של דבריך אבל זה מאמת עשרת מונים כדבריך שהדת נשארה קופאת על שמריה ועוד משננים לי שאסור לשנות דבר.

צדק רב בדבריך כי לו היה מצב שאנשי הדת לא מקבלים גושפנקא לעסוק בפוליטיקה אלא בעיקרי הדת בלבד מן הסתם היו נאלצים פוסקים כאלה ואחרים להתאים עצמם למציאות העכשוית.

כל מי שמנסה ולו כזית להתאים את הלכות הדת למציאות בת ימינו נחשב מיד ככופר (או "חמור" במקרה הטוב) ואני עוד זה שמואשם בחוסר הבנה.

אני חוזר ואומר שזכותי לפרש את הלכות הדת ופסיקותיה אינה נופלת כהוא זה מזכותו של כל בן אנוש אחר,אף אם לבוש שחורים מכף רגל ועד ראש, עוטה כסוי ראש ומגדל זקן.

מאחר וגם ספר התורה בסופו של דבר הועלה על הכתב ע"י בן אנוש שאינו בין החיים הרי פרשנות הכתוב מותרת לכל אדם.

יהודי רפורמי בעבורי אינו פחות יהודי מכל עוטי השחור שהקיצוניים ביניהם בקנאותם הדתית בכלל עוכרי ישראל ואינם מכירים בקיומה של מדינתנו.

[size=150][color=#000080]צביקה יקירי
האמת היא שהכול כל הזמן משתנה :? . כולל גם הדת. והתורה :? . והתורה מעידה על כך בעצמה. הביקורת של הנבואה על הכהונה ואח"כ מציאת הספר בבדק הבית שערך המלך יאשיהו מעידים שהיו הפסקות ושינויים עוד בהתחלה. הכתב העברי הוא למעשה כתב אשורי שכנראה אימצנו בתקופת האימפריה האשורית :roll: . אמנם יש שמתפתלים ואומרים שאשורי מלשון אישור ולא ממלכת אשור :shock: . אבל גם במגילות הגנוזות שם האל מופיע באותיות עבריות קדומות כך שהכתב העברי נחשב נעלה על האשורי. אח"כ יש את התקופה ההלניסטית שמביאה איתה את הפילוסופיה (אהבת החוכמה) ובהתאמה עולה קרנם של חז"ל (חכמינו ז"ל) והאמרה חכם עדיף מנביא (מסכת בבא בתרא, דף יב ע"א). אפשר לראות באמרה זו ביטוי להשקפת חז"ל, שדאגו להשליט את תרבות בית המדרש על פני בית המקדש :wink: , ואת שיקולי ההיגיון והלוגיקה (היוונים :D ) על פני הכרעה באמצעות רוח הקודש ואינטואיציה פנימית. :idea: יש גם שינוי של הלכות התורה המפורשות ביותר כמו לדוגמא שמיטת כספים, ריבית, חמץ וכו' . גם מבחינת הלבוש. האם אבותינו הלכו עם כובעי בורסולינו של ש"ס או שטריימל של אגודה? :? אמנם הנוסח של תורה הוא אותו נוסח בכל הקהילות (עם שינוי קטן של אות אחת). אבל זה בגלל שהיא נתקנה עוד לפני שיצאנו לגלות האחרונה :D . לעומת זאת ראה נא את השוני בנוסח התפילה, הסידור והמחזור. שניתקנו לאחר היציאה לגלות.
תנועת ההשכלה והחופש שבתנועות המודרניות הפחידו את מנהיגי העדה וגרמו להכרזה של החתם סופר "חדש אסור מהתורה" :evil: ומאז הדת מתקיימת בבועה מכונסת בדקדוקי עניות של הלכה מחד, ותנועה משיחית חסרת אופקים מאידך. :arrow:

אבל האשמה העיקרית היא של החילונים :shock: שמוסרים את התורה בידי הדתיים הותיקים. במקום להושיב בתי מדרש לחדש ולעורר את היפיפייה הנרדמת משנתה. כך גם לגבי הרב עובדיה יוסף, מי הכתיר אותו למלך? החילונים :shock: שמינו אותו לרב הראשי, הרשל"צ. ומי גידל את כוחו עם לא השיטה הדמוקרטית החילונית. ומי מצרף אותו לקואליציה ונותן לו מוקדי שליטה חיוניים של מדינת ישראל אם לא החילונים. :shock: ומי הולך לקבל את ברכתו לפני הבחירות? :oops: זה לא שהדת מתפשטת, זה העצלות של החילוני שאינו רוצה להתעמק בשורשי ההגות שהותירו לו אבותיו ואינו מתעסק ומתעמק בעקרונות הנפלאים של מורשתו. אינו מנסה לבצע את ההתאמה המתבקשת :cry: . אלא מסתפק בהבעת ביקורתו ובטענות אל הדתי שנמצא בהלם ושיתוק ואינו יכול לחדש כלום :roll: . החילונים תורמים מרצונם או שלא מרצונם לקיומו של לימוד תורני מתוך הכרה שאלו הם שורשי מורשתו של עם ישראל. הכסף הזה מגיע ממסים מארגוני ההשגחות. למשל מחיר העוף יקר יותר ב- 100% בגלל מערך השחיטה הכשרה וכו' :evil: . כל זה הולך כדי לתמוך במערכת שלא רק קפואה על שמריה אלא גם מטיפה לשמרנות וחוסר חידוש. אינה פועלת לעידוד רוחו של המאמין באמונתו ולשכלול השקפתו כמאמין החי בארצו :? [/color].[/size]

http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=9223

בשלב ראשון מי שמעניין אותו הנושא של השתלשלות המסורת ואמונת חכמים,[b]ובאמת[/b] מעוניין לחקור את הנושא (ולא סתם כדי לנגח).

[size=150]צביקה יקירי
להתאימה פרושו לשנותה בהתאם למציאות החדשה שמשתנה וזה יופי כי כך גם כל עולם הטבע עושה. מתאים עצמו למציאות החדשה. לדוגמא סוסים היו פעם בגודל של חתול. אפילו היקום מתרחב ומשתנה. כך שזה בהחלט טבעי שגם הדת והתורה שלנו משתנים. אלה שטוענים שהדת קדמונית ומעולם לא השתנתה טועים ומטעים. הסיבה שהם אומרים זאת נעוצה לדעתי בפחד מפני שינוי שכביכול עלול לערער את עקרי האמונה. המציאות היא שהדת שלנו השתנתה באופן מהותי במהלך השנים. כך לדוגמא את הלבוש החסידי. האם אבותינו הלכו עם כובעי בורסולינו ושטריימלים? לא רק בלבוש אלא גם המנהגים והבסיסיים ביותר השתנו בכורח המציאות. סדר פסח במתכונתו הנוכחית היא היצירה של רבן גמליאל וחבריו שעברו מעיר לעיר כולל גם עכו כפי שהוזכר כאן קודם ולימדו את הקהילות היהודיות איך צריך לקיים את פסח אחרי חורבן בית המקדש. כך לדוגמא את ההיתר מכירה של חמץ ואת הפרוזבול של הילל שהתיר קיומם של הלואות גם בשנת שמיטה כדי שלא ימנעו ממתן הלואות ליהודים. בכלל אני מעריץ את לז"ל על החופשיות שבא הם יצרו את ההלכות והמנהגים של ישראל. הלואי גם אנחנו היום היינו כך חופשיים לחדש ולהמציא מנהגים לעצמנו. אבל לצערי מתוך עצלות אנו נותנים את הבכורה לדת המסורתית הקפואה על שמריה ועיקר עיסוקה הוא בשמירה ולא ביצירה רעננה ומחדשת. הסיפור המוכר של תנורו של אכנאי מרמז על כך שגם האל שמח עם החידושים של המאמנים ואומר בחיוך לאליהו הנביא נצחוני בני נצחוני. גם בתנך עצמו יש עדות להתחדשות תמידית של הדת. הנבואה היא ביקורת על הניכור שבכהונה שמקיימת את ההלכות ללא התחשבות ביתום ואלמנה. אח"כ מופיע הביטוי "חכם עדיף מנביא" שבא ליצג חידוש (בהשפעת הפילוסופיה ההלניסטית). עוד בימי בית ראשון, התנך מספר לנו על בדק בית שהתגלה בו ספר עתיק שהכיל הוראות ותוכחות וגרם לשינוי מהותי של הדת. מה שמעיד על הפסקות ברציפות של הדת ומנהגיה. אמנם דתות רבות כולל היהדות מכירות בצורך הזה להתפתח להוסיף ולשנות ככל שהתודעה וההכרה את האל משתכללת.[/size]

רועי יקירי
היכן כתובים אותם י"ג עיקרי התורה?
איני רוצה חלילה לשנות במאום מעיקרי אמונתך אך פנאטיות היא אם כל חטא.
תציג בפני בכתובים היכן מוזכר כי זו התורה ואין לשנותה אך מאידך אני איני רוצה לשנותה אלא להתאימה למציאות בת זמננו .

ממתין להארתך אותי

צביקה, בהודעותיך ניכרת הבנה שגויה ויסודית של יהדותינו, שכן אין היא ניתנת לשינוי והרצון לשנותה הינו כפירה באחד מי"ג עיקרי תורתינו הקדושה: "... ושלא תשתנה בשום זמן חס ושלום". בניגוד לעמים הסובבים אותנו, תורתינו היא תורת אמת(וניתן לבדוק, לא כאן המקום להאריך) ועל כן היא לא תשתנה... בניגוד לאותם אומות העולם שמשחקים בדת שלהם איך שהם רוצים.

לכל אורך 3,300 השנים מאז קבלת התורה תמיד היו כאלו שניסו לדחוק אותה לפינה, להשכיח אותה מישראל, לשנותה או כל דבר אחר(גם בימינו לא חסרים כאלו...), אך תמיד תורת ישראל נשארה יציבה ואיתנה ללא שום פגם ופגע. גם אחרי שעם ישראל חזר לארצו לאחר 2,000 שנות גלות זה לא מה שמנע מהתורה להישכח... מכל העולם הגיעו ארצה לישראל, מרומניה, מתוניס, ממרוקו, תימן, הודו, מצרים, לוב, רוסיה, קפקז ומאיפה לא?? כולם באו עם אותם תפילין מרובעות בצבע שחור. כולם הגיעו עם אותם ספרי תורה, עם אותו לבוש, עם אותה צניעות.. פרט לשוני במנהגים, אך עיקרי הדין בהלכות נשארו אותו דבר. אתה יודע איזה שינויים ומחלוקות היו צריכים להיות אחרי 2,000 שנה???? אבל לא היה שום שוני משום שכולם שמרו על אותה תורה... וכך גם לעניינינו, שום דבר לא ישונה מפני שהיא אמיתית, בניגוד... וכל מי שמנסה לחפף רואים מה יצא לו מזה...
כל זה לא אומר שיש "כפייה דתית" כמו שרבים מכותבי עכונט מנסים לצייר.. (אני מוכן להסתובב איתם ב-99% מיישובי ישראל וביחד נחליט האם יש בחוצות כפייה חילונית או דתית), כי הרי יש לנו ציווי אלוקי מפורש שנותן לאדם זכות בחירה... "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע (כאן כבר יש המלצה מאת הקב"ה-->) ובחרת בחיים"

"הפוך בה והפוך בה דכולא בה"

[size=150]
הרב עובדיה יוסף רגיל לקלל כל מה שלא מתאים לו.
בשנת 1999 הוא קילל את שופטי בית המשפט העליון.

התנועה לאיכות השלטון ביקשה להעמידו לדין בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט, אבל תביעתם נדחתה.
זה פסק הדין
http://elyon2.court.gov.il/files/99/870/030/A06/99030870.A06.htm


[quote]
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק





בג"ץ 3087/99





בפני: כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט י' זמיר





העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל





נגד





המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה

2. הרב עובדיה יוסף

3. הרב דוד יוסף

4. הרב מנחם פורוש

5. אביגדור ליברמן





עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים





תאריך הישיבה: י"ז בשבט התש"ס (24.01.00)



בשם העותרת: עו"ד אליעד שרגא; עו"ד ברק כלב



בשם המשיב 1: עו"ד עוזי פוגלמן





פסק-דין



הנשיא א' ברק:



1. ביום 9.2.99 אמר הרב עובדיה יוסף (הוא המשיב מס' 2) בפומבי את הדברים הבאים:



"אלו קוראים את עצמם בית משפט עליון? לא שווים. בבית משפט תחתון צריך לשים אותם. הם, בשבילם ברא את כל הייסורים שבעולם. כל מה שישראל סובלים, רק בשביל הרשעים האלה. ריקים ופוחזים. שיפחה כי תירש גבירתה. מה הם יודעים? ילד שלנו בן 7-8 שנה יודע ללמוד יותר טוב מהם ללמוד תורה".



"אלה שמו אותם בבית משפט עליון. מי בחר בהם, מי עשה אותם שופטים, אלא שר המשפטים, צר ואויב הוא אהב אותם והוא המליץ שצריכים לבוא אצל הנשיא והנשיא שם אותם שופטים. מה, עשו בחירות? מי אמר שהעם רוצה כאלה שופטים רשעים כאלה. כולם סוררים ומורים. אין להם לא דת ולא דין. כולם בועלי נידות. כולם מחללי שבת. אלה יהיו השופטים שלנו? עבדים משלו בנו."







העותרת פנתה (ביום 16.2.99) ליועץ המשפטי לממשלה (הוא המשיב מס' 1) בדרישה כי יפתח בהליכים פליליים נגד המשיב מס' 2. כן הגישה העותרת (ביום 14.2.99) קובלנה פלילית על לשון הרע כנגד המשיב מס' 2. הקובלנה הפלילית נמחקה על ידי בית המשפט, ואילו הפניה ליועץ המשפטי נענתה (ביום 21.2.99) בשלילה. מכאן העתירה שלפנינו.



2. דבריו של הרב עובדיה יוסף, קשים הם. תוכנם של הדברים פוגע. הוא פוגע במעמדו של הרב עובדיה יוסף עצמו. הוא פוגע באמון ציבור תומכיו בבית המשפט. לא כך מתבטא גדול בתורה ומנהיג פוליטי. לא זהו המסר שדיין לשעבר - המבין והיודע את מורכבותו של התפקיד השיפוטי - צריך להעביר לקהל המתדיינים. לתומנו סברנו כי "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עקם הכתוב ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה" (פסחים ג' ע"א). אך הדברים נאמרו, והשאלה הינה אם החלטת היועץ המשפטי לממשלה בדין יסודה. נעבור, איפוא, לבחינתה של החלטה זו.



3. ביסוד עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה מונח העקרון הגדול של חופש הביטוי. השימוש במשפט הפלילי כנגד ביטוי הוא, על כן, מטבע הדברים מצומצם. הוא מוצדק, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, כאשר הביטוי כולל בחובו פוטנציאל של אלימות, או כאשר דברי זילות כנגד השופטים - בניגוד להוראת סעיף 255 לחוק העונשין, תשל"ז1977- - נאמרים כלפי שופט במשפטו של הנאשם עצמו. בסיכום חוות דעתו, על רקע דיון בהשתתפות פרקליטת המדינה וגורמים בכירים במשרד הפנים, כותב היועץ המשפטי לממשלה:







"(1) באתי לכלל מסקנה, כי בסופו של יום השאלה היא לעת הזאת האם המישור המתאים לטיפול בענין הוא הכלי הפלילי, והאם היינו מעמידים לדין אדם אחר בנסיבות כאלה, כמובן בלא קשר למעמד ציבורי.



(2) לכאורה תיתכן סברה שכן הוא, אך ככלל סברו משתתפי הדיון שעל התשובה להיות שלילית, אף כי יש בעמדה זו אולי הצבת רף מסויים של הבחנה, בכל הנוגע לזילות בית משפט, בין זילות כלפי שופט מצד מתדיין בתיק פלוני, לבין דברים "כלליים" על שופטים בסגנון של זילות. במקרה של ספק, כשלנגד עינינו חופש הביטוי וכשהדברים באים על הרקע הספציפי - מקובלת עלי המלצת עמיתי, שבנסיבות הקיימות לא יהא זה נכון לעת הזאת לפתוח בהליך פלילי נגד הרב עובדיה יוסף. כדרך המקובלת במדינת ישראל, יהיו מי שיבקרו החלטה זו של מערכת האכיפה. ואולם, העובדה שהמשתתפים בדיון, שכולם ראו בחומרה ובהסתייגות עמוקה את הדברים, ושבדיונים רבים אחרים יש ביניהם פולמוסים נוקבים, היו נכונים להתאחד סביב דעה זו - מדברת בעדה. המסר הוא כי תבונתם המקובצת של המשתתפים סברה, שגם אם נדחה את הטענה שאין כאן מרכיבי עבירה, הנסיבות מצדיקות שלא להוביל לכיוון הפלילי. ועוד אומר, כי לדידי ההחלטה שלא לחקור לעת הזאת קשה יותר במישור הערכי מאשר ההחלטה ההפוכה, שכן הדברים הלא צודקים והעולבים והלשון שבה נאמרו כלפי בית המשפט קוממו אותי, ומקוממים גם בשעת כתיבת הדברים - כיהודי, כישראלי וכמשפטן. מכל מקום, ככל הנראה כיום הזה זהו המקרה שבו תכשר הפרישה ולא העשיה.



על מנהיגי הציבור - והרב יוסף בכללם - מוטל לעשות ככל הניתן, שמה שראינו ושמענו לא יישנה".







בדבריו בעל-פה הוסיף מר פוגלמן, בשם היועץ המשפטי לממשלה, כי אין לראות בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, משום הענקת חסינות לכל התבטאות עתידה של המשיב מס' 2. כל הצהרה תיבחן לגופה. לעומתו ציין ב"כ העותרים, כי החלטת היועץ המשפטי פוגעת בעקרון השוויון. בענין זה הוגשה לנו טבלה ובה התבטאויות שונות של אנשים שונים - ובהם המשיבים 3 ו4- - אשר חלקם נחקרו ואף הועמדו לדין, ואילו חלקם האחר לא נחקרו ולא הועמדו לדין. לדעת ב"כ העותרים, היועץ המשפטי לממשלה נוהג איפה ואיפה, תוך שהוא נותן יחס מועדף למשיב מס' 2.



4. שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בהפעלת המשפט הפלילי הוא רחב. על היועץ המשפטי לאזן, בסוג המקרים שלפנינו, בין אינטרס הציבור לבין חופש הביטוי. איזון זה, מטבע הדברים, יכול להעשות בנקודות שונות. נוצר מתחם של סבירות, אשר רק חריגה קיצונית ממנו מביאה להתערבותו של בית משפט זה. איננו שואלים עצמנו כיצד היינו אנו מחליטים אילו היינו יועצים משפטיים; אנו שואלים עצמנו אם יועץ משפטי סביר רשאי היה לקבל את ההחלטה שנתקבלה. בהעמידנו לנגד עיננו אמות מידה אלו, הננו סבורים כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה אינה חורגת ממתחם הסבירות. בחנו את הטבלה שהגיש לנו ב"כ העותרת. נחה דעתנו כי ההחלטות של היועץ המשפטי לממשלה תואמות את המדיניות העקרונית שהעמיד לנגד עיניו - המתמקדת בפוטנציאל האלימות הטמון בדברים או בהקשר האישי שלהם בגדרו של משפט, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה - ואין בהן משום הפליה המחייבת התערבות של בית משפט זה.



העתירה נדחית.





ה נ ש י א



השופט מ' חשין:



שופטי בית-המשפט העליון בישראל - כל חבריי כולם ואני בהם - כולנו "בבית משפט תחתון צריך לשים אותם"; הם "לא שווים"; לא זו בלבד אלא ש"בשבילם ברא את כל הייסורים שבעולם"; וכל ייסורים שישראל סובלים "רק בשביל הרשעים האלה"; "ריקים ופוחזים" הם; "שיפחה כי תירש גבירתה"; "מי בחר בהם, מי עשה אותם שופטים?", אף אתה אמור: "שר המשפטים, צר ואוייב הוא אהב אותם והוא המליץ שצריכים לבוא אצל הנשיא והנשיא שם אותם שופטים"; "מי אמר שהעם רוצה כאלה שופטים רשעים כאלה?"; "כולם סוררים ומורים"; שופטי בית-המשפט העליון "אין להם לא דת ולא דין"; לא זו בלבד אלא ש"כולם בועלי נידות"; כולם "מחללי שבת"; אלה שופטיך ישראל? "עבדים משלו בנו".







זו מישנתו הברורה והמבוררת של הרב עובדיה יוסף; זו מישנתו וזה סיגנונו של הראשון לציון, רב ראשי לישראל, דיין ונשיא בית הדין הרבני הגדול, מנהיג של תנועה פוליטית גדולה בישראל דהאידנא. לו סבר הרב יוסף כך אך בליבו פנימה - החרשנו, שהרי דברים שבלב אינם דברים ואך ה' יראה ללבב. כך היה גם לו לָאַט הרב יוסף את דבריו באוזנו של מקורב-לו. אלא שהדברים נאמרו ושודרו בראש חוצות, וכך היו כחץ ששולח ואינו חוזר למקומו. יש לקרוא בדברים שוב ושוב כדי להאמין שאכן נאמרו. נקרא וידענו כי אכן נאמרו. ואם לא תאמין כי לא תיאמן.



אומרים האומרים: זה סיגנונם וזה הלוך דיבורם של חכמים וגדולים. ועוד אומרים האומרים: כך דוברים הדוברים במחוזות אחרים, שלשונם שונה מלשוננו. כשאני לעצמי, אתקשה להאמין שזו שפת היומיום באותם מחוזות אחרים, וכי כך ישיחו רבנים וגדולים. ואולם, גם אם זה הסיגנון וגם אם זה הלוך הדיבור, נדחה אותו בקהלנו. "לעולם יספר אדם בלשון נקיה" (פסחים ג' ע"א) - כך לימדונו חז"ל. כך חינכו אותי אמי ואבי. בדרכם חינכתי את ילדיי. וילדיי כך מחנכים הם את ילדיהם. בלשון נקיה נספר: מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה נֹאמַר. וגם זאת ידענו, שדברי חכמים בנחת נשמעים וכי חיים ומוות ביד הלשון. ראו עוד ההקדמה של הרב עובדיה יוסף לסיפרו שאלות ותשובות יביע אומר (חלק רביעי, מהדורה שניה, ירושלים, תשמ"ו), בעמוד השני, בטור השני.



באומרו דברים שאמר, משול הוא הרב יוסף בעיניי כמי שמחל על כבודו. ואולם רב שמחל על כבודו, כבודו אינו מחול, שכבודו כבודה של תורה הוא.



אם קראתי נכונה את החלטת היועץ המשפטי לממשלה, סבור הוא כי בענייננו-שלנו נעברה - לכאורה - עבירה. אלא שהמשפט הפלילי אינו חזות פני הכל, ונכון יהא אם לא יוחַל בהליכים פליליים. בלשוננו - לשון אנשי-המשפט - נאמר, כי היועץ המשפטי החליט שלא לפתוח בהליכים בשוותו נגד עיניו את טובת הכלל, ובסוברו כי אין לו לציבור עניין בתביעה פלילית כי תוגש נגד הרב עובדיה יוסף. קראתי את החלטתו של היועץ המשפטי ודימיתיו כגורס חצץ בשיניו. אכן, דבריו של הרב יוסף לא הקלו עם היועץ המשפטי, אך עילה להתערב בהחלטתו לא נמצאה לי זו הפעם.









ש ו פ ט





השופט י' זמיר:





אני מסכים.





ש ו פ ט





הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.



ניתן היום, א' באדר א' התש"ס (7.2.00).





ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט







העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

99030870.A06/דז/

[/quote]


[/size]

חברים
הנושא של דת ומדינה במשך השנים יוצר גושים של דיעות וגורם לאנשים יותר להתבצר בדעותיהם ולא מאפשר לתת כלשהו לגישור או פשרה

אמירות של גוש כזה או אחר רק מקצינות יותר את הדיעה האחרת ומרחיקה את האפשרות הקטנה ביותר של הקשבה לדעה אחרת עד כי כל פעם שנאמר משהו שלא מקובל על זרם חברתי מסויים נזעק מציל להסביר מה אמר ומה התכוון

מכיוון שאני בוחן כל דבר ע"פ מבחן התוצאה אינני חושב שמה שאמר כבוד הרב תורם לכיוון אחדות העם אלא יותר לפילוג והקצנה

יותר מכך מכיוון שיודע כבוד הרב שרבים מקשיבים לדבריוו מכל הזרמים במדינה חשוב שהמסרים שיועברו יהיו לצורך הורדת המחיצות בחברה שלצערי רק מתחזקות ונדע לכבד זה את זה

אחרת האויבים שלנו ירקדו בזמן שאנחנו אוכלים זה את זה

[b]צביקה ידידי
מילים כדורבנות .
דעותי בנושא הדת כמעט זהות לדעותיך.
אני מגיע מבית יהודי מסורתי שסבי מצד אבי היה רב וגבאי בבית הכנסת בעיר מגוריו ברומניה.
אבי שהיה שומר מסורת לא דידק "בתרי"ג מצוות " וכך גם אנו שלושת בניו.
מאידך מסורת ישראל לא זרה לי , נרות שבת הם חלק משיגרת חיינו הן בבית הורי בעבר והן בביתי כיום.
לצערי הדת היהודית נשארה "מקובעת " אי שם בזמנים עברו ומה שקורה כפועל מזה
שיהודים רבים מתרחקים מהדת.
בארה"ב רוב היהודים מגיעים בשבת לבתי הכנסת במכוניות ואף אחד לא רואה בזה "חילול שבת "
עדיף להתקדם מעט לעבר המודרניזציה וכך לשמר על הדת והמסורת היהודית ,
מאשר "להקפיד על קוצו של יוד " ואז להפוך מאות אלפי יהודים לחילונים מוחלטים ,
שלא לדבר על התבוללות "רחמנא ליצלן "[/b]

אלעד

אשמח למפגש עם אדם ששפתו רהוטה כל כך ודבק בעקרונותיו.

איני חושב שקיים שסע כלשהו כי מאמין אני בעקרון "איש באמונתו יחיה" ,אני "כמעט "אתאיסט בדעותי ואילו זוגתי שומרת במידת מה על מסורת ישראל והחינוך שקיבלה בביתה טרם נישואיה, מקפידה מאד על הדלקת נרות ביום שישי ונמנעת מלהבעיר אש בשבת ובכ"ז יש לנו חיי נישואין מאושרים בצוותא כבר 36 שנים כך שלא ממש יש שסע-היא מכבדת את דעותי ואני את דעותיה כמו שאכבד מאד את השקפת עולמך (כמו זו של כל בעל דת אחרת) בתנאי שידעו לקבלני כמות שאני.

איני מתכחש למוצאי היהודי ולהיסטוריה המפוארת של עם ישראל וכל חילוקי הדיעות שיש לי עם אנשי הדת הן על פרשנויות שנעשו משך השנים לכתוב בתורה ופסיקות של אנשי דת שאינן קשורות בהכרח לנאמר בספר הספרים.
ראה את הנצרות (שמוצאה מן הדת היהודית) איך שנתה פניה מאז ימי האינקויזיציה ומסעות הצלב לליברליות של פולחן דתי בעוד שדתנו נשארה מחמירה ומקובעת אי שם בימי הביניים.

מישהו היה צריך להבין כי הדלקת מתג החשמל אינו "הבערת אש" ואין הדבר כרוך בעבודה המחללת את הצורך בשמירה על מנוחת השבת, נסיעה במכונית לטיול משפחתי אינה רכיבה על גמל או חמור,מיגעת ומפרכת ואם מותר שמזגני בית הכנסת יופעלו ביום הכיפור על ידי שעון חשמלי הרי היום במחיאת כף אתה יכול להפעיל מכשירי חשמל בבית או אפילו ע"פ היגוי הבוקע ממיתרי קולך.

ביום שלא יתיחסו לנשים כאל דבר המוקצה מחמת מיאוס ויפרידו בינם ובין הגברים בזכותם להיות בצוותא בבית הכנסת אבין שחל שינוי בדתנו .

אני מקבל את תורה כמות שהיא לפי פרושי שלי את הכתוב ואיני חושב שיש מישהו בזמן הווה או עבר שניתנה לו זכות גדולה משלי לפרש את הכתוב ולהגדיר פרשנותו כאכסיומה בלתי ניתנת לערעור.זה תמיד מזכיר לי כשהמורה הייתה שואלת אותי בבית הספר -"למה התכוון המשורר"(לאחר מותו כמובן) ואם תשובתי לא קלעה לדעתה והייתה פוסלת אותה תמיד שאלתי האם יצא לה לשוחח איתו ולשאול לכוונתו כי מי נתן לה זכות לקבוע למה באמת התכוון המשורר?

הגזמתי בדברי ואני מפסיק. אשמח שייוצר פה חוג רעיוני בו כל אחד יביע דעתו תוך כיבוד דעת זולתו.

צביקה היקר שלום!
ראשית אני מאד מעריך את העובדה שנענית לבקשתי(א"כ עדיין אני חולק עליהם בחריפות), שנית לא ניסית לעטוף את דברי הרב בעטיפת צלופן מפני שהסברתי כבר למה הוא התכוון בפשטות ללא פלפולים ועקיפות וחבל לחזור על כך שנית
, כמו כן זכור לי שכתבת שעדיף להפריד דת ממדינה וכן מה שכתבת שעל הדת להתעדכן, אני מעריך שכל זה נובע מהבנה שגויה והסתכלות חיצונית ולא פנימית על האופי האמיתי של מורשת ישראל, אשמח להמשיך לדון איתך על נושאים אלו או אחרים שדורשים ליבון והסתכלות רחבה ומעמיקה,אך ידוע הפתגם ש"מה שהרצון חושק הזמן עושק" ובטח בגלל מגבלות הכתיבה והפורום,
בכל מקרה אשמח לאיזה "חברותא" מאתגרת פעם בכמה זמן ששם נוכל לשוחח על נושאים אלו ולהעמיק ולהחליף דעות על מנת לצמצם את השסע הקיים בין אנשים כמונו ולהגביר את אחדות עם ישראל.

אני אשתדל למלא פי מים ולמתן התייחסותי מפאת כבודו ודעותיו של אלעד כותב עכונט ואי הרצון לפגוע בו.
אפשר לתת פרשנות לדברי הרב ולעטפם בעטיפת צלופן ורודה ובוהקת ע"מ שיראו יפה אך לאמיתו של דבר מי שפוסק שהמורים החילוניים הם חמורים או מי שעובר בין שתי נשים כאילו עבר דרך שני חמורים או פסיקה שאסור לחטט באף בשבת ,בעבורי הוא בור ועם הארץ.

אין ספק שידיעותיו בתורת ישראל גדולה משלי אבל אני מוכן להתעמת איתו בבעיות מתמטיות, פיסיקליות, גאוגרפיות והיסטוריות ,להתעמת בבדיקת IQ מולו ואז לקבוע אף שאיני מורה (אבל למדתי אצל אותם חמורים) כי חכמתו מוגבלת דיה.

אין ספק שמי שמרחיק אותנו מהדת הם אנשים שכמותו שטרם הסכינו להשלים כי אנחנו בתוך המאה ה-21 וכבר מזמן יצאנו ממצרים.
לכשהדת תדע להתקרב אלי, להתחדש ולהתעדכן ולצאת מאפילת השחור בה היא נמצאת-אזי אולי יהא סיכוי שאני אתקרב אליה.

משרד החינוך הינו אפל דיו שעוסקים בו משכילים ויהיה שחור משחור אם יופקד בידי פסיקותיו של "כבוד הרב" חסר מחסום פה.

זה היה מספיק עדין?

אני מכיר מורה אחד שהוא אחד החמורים הגדולים שראיתי.
מעניין מי זה?? :evil:

[color=#000080][b][size=140]צר לי, אבל אני נאלץ להזכיר לכם את מה שאני כתבתי רק לפני הבחירות.
למה לנו לתת למישהו כמו עובדיה יוסף את הכבוד לברך אותנו, אם אפשר
היה לשלול ממנו את התואר שכולם מדביקים לו "כבוד הרב" הייתי מציע
זאת, אבל להבדיל מזאת חברה שנותנת למישהו כמו בובליל (ב"האח הגדול")
להיות המלך שלה מה כבר יש לומר. כנראה שאיבדנו משהו מהערכים שלנו.

http://www.akkonet.co.il/forums/viewtopic.php?f=11&t=14798
[/size][/b][/color]

[b]הנה הוכחה שלימוד התורה, מעמיק ככל שיהיה, לא משנה את מידותיו של האדם.
והרי התורה אומרת: בראתה יצר הרע ואת התורה תבלין לו. כלומר שהתורה נתנה כדי להלחם ביצר הרע.

מה אני צריך ללמוד מזה?
איזה חינוך אתן לילדי כששומעים איש גדול בתורה מדבר כך?
להמשיך את ההכחשה ולסובב סיבות?[/b] :oops: