לפני כמה שבועות ביקשו ממני מספר עובדות בבית האבות לסייע להן במשבר שנוצר במקום עבודתם מהחשש לפיטורין.
בעקבות בקשתם למדתי את הנושא ושוחחתי איתן, עם נציגה מוועד העובדים ועם יו"ר ההנהלה אלי דה-קסטרו.
הבנתי שאפשר להגיע להסכמה בין ההנהלה והעובדים אם ועד העובדים יתנהג בצורה הנכונה וינהל משא ומתן.
האפשרויות שעמדו בפתח הן להגיע להסדר ולחתום על הסכם הבראה חדש שיבטיח לעובדים תקופה נוספת והמשך עבודה, או להסכים על הסכם הבראה שיביא לפיטורי קבוצה מבין העובדים או להגיע למצב שבו יופרט בית האבות ולמעשה תוך תקופה מסויימת סביר שכל העובדים יפוטרו.
ועד העובדים הסכים אתמול בסופו של דבר לאפשרות השלישית שאומרת כי כל העובדים יסיימו בסופו של דבר כנראה את עבודתם ויפוטרו בפיצויים כאלה או אחרים והדיון על הפיצויים כרגע כבר אינו בידם של העובדים.
ראוי שהעובדים והעובדות ידעו שלמעשה מה שהביא למצב הן השגיאות של ועד העובדים, כאשר צריך להיות מציאותיים ולפעמים להיות מוכנים לשלם מחיר מסויים כדיי להמשיך בעבודה או להגיע למצב שבו יפסידו הכל, הביא יותר מכל וועד העובדים את המצב לכך שעובדות ועובדי בית האבות יצטרכו לקבל פיצויים ולחפש מקום עבודה חדש ולהוסיף מבקשי עבודה בעיר. הקבלן שיפעיל את בית האבות יקבל לעבודה עובדים ועובדות חדשים בשכר נמוך יותר. מדוע הסכימו ועד העובדים לכך? למה בחרו בזאת? על העובדים לשאול את נציגיהם.

אני חוזר עכשיו מעיריית עכו
מחוץ לעירייה עומדים עשרות אנשים
למיטב הבנתי עובדי בית האבות בעכו
אשר מפגינים כנגד הקיצוצים