|
שום דבר לא יכול לזוז בעיר ללא החומר המיוחד הזה שמפעיל מקדם ומפתח שנקרא כסף
עירייה ללא כסף היא עירייה ללא רוח חיים ...!
אך באותה נשימה חייבים כאן להזכיר את חייל המתנדבים הרבים בעיר ...הם , הם , הערך העליון בקהילה
שבהחלט יכולים להזיז , לקדם ולפתח...ובעזרת המתנדבים בעלי ההון בהחלט ניתן להגיד
שהדברים קורים.
לעירייה אין יכולות ללא המשאב הקסום הזה - כסף .
המשחק פשוט : רוצים לעבור מהלך ? לקיים אירוע ? לשפץ ? לבנות ?
פשוט מחטטים בקופה בודקים כמה יש, לאחר ששילמו כמובן לכולם את המשכורות
ומחליטים- המהלך עולה כך וכך, יש הצבעה , הרוב קובע ומתחילים לשלם לקבלן
וכך אלאה חוזר חלילה ...
התנהלות לא נכונה בנדון יכולה מיד להשפיע ולהטביע את האונייה עם רב החובל וצוותו
לכן האחריות גדולה והניהול חייב להיות מקצועני מלווה בתוכניות תקציביות מראש
צריך לזהות ולהבין מה יקרה בעוד שנה , מחר , בעוד חודש ....
מול התקציבים שזורמים מהממשלה
מול ייצור הכסף מהארנונה מהחניה וכדומה ...
ומול התורמים בעלי ההון , האגודות ,הקרנות וכדומה ...
כדאי לזכור ...!
המצוקה הכספית של הרשויות המקומיות בארץ ובעולם המערבי, הביאה לאימוץ גישה עסקית בניהול העירייה.
[b]המנהל בשירות הציבורי נדרש לעמוד בנורמות גבוהות המקובלות במגזר העסקי: יזמות, רמת שירות גבוהה, תפיסה שיווקית, מימון נכון, הגדלת הכנסות ועוד.
עם זאת, העירייה איננה יכולה להתנהל כעסק לכל דבר וזאת בשל אופיה הציבורי.
לפיכך, העירייה נדרשת למצוא את שביל הביינים אשר יאפשר לה למלא משימותיה על הצד הטוב ביותר.
שיטת ההפרטה העיקרית המתקיימת כיום ברוב העיריות הינה מיקור חוץ – Outsourcing,חתימה על חוזה עם ארגון פרטי לאספקת שירות או חלק משירות.
בשיטה זו מפרידה העירייה בין הדאגה לכך שהשירותים יינתנו לבין יצור השירותים
המעבר מניהול מסורתי המבוסס על מדיניות רווחה, לניהול המבוסס על כלכלת שוק מביא עימו קיצוץ בהוצאות הציבוריות, והחלפת צורות ארגוניות ריכוזיות ובירוקרטיות בגופים גמישים ומבוזרים הקשובים לרצונות האזרח.
אידאולוגיה חדשה זו הביאה להסדרים שונים בין העיריות לבין המגזר העסקי.
נכון להיום, העיריות מוציאות חלק קטן משירותיה לגופים חיצוניים ועדיין העירייה היא זו שמספקת את מירב השירותים. עובדה זו נובעת מחשש לפגיעה באיכות השירות, הסרת האחריות של העירייה כלפי האזרח ומהתנגדויות של קבוצות שונות המתנגדות לתהליכי ההפרטה.
תפקידי העירייה
ניתן לחלק את תפקידי העירייה לשני תחומים עיקריים :
* מתן שירותים
* פיקוח ורישוי
מתן שירותים
בתחום מתן השירותים ניתן להבחין בין :
השירותים לתושב
שרותי תברואה - פינוי אשפה מבתים ועסקים, מחזור אשפה, ניקוי רחובות ושווקים, הדברת מזיקים ופינוי פגרים.
שיפור פני העיר - טיפוחה ושמירתה של חזות העיר, תחזוקת הכבישים והמדרכות, טיפוח ותחזוקה של פארקים וגנים,התקנת אמצעי בטיחות וסימון כבישים,התקנת לוחות מודעות ועוד.
חניה עירונית - תכנון מערך החניה בעיר, שילוט ותמרור החניה המוסדרת, הפעלת חניונים עירוניים ופינוי צירי תנועה.
כבאות והצלה - שירותי חירום – כיבוי והצלה, ביקורות למתן רישיון עסק, מתן אישורי בנייה ואכלוס, הדרכות וייעוץ בכל הקשור לנושאי הבטיחות בפני אש.
שירות וטרינרי - שמירה על בריאות הציבור מפני מחלות וסכנות שמקורן בבעלי החיים, פיקוח על כל מוצרי המזון שמקורם מהחי - בשר ,דגים,מוצרי חלב,עופות וביצים, כדי למנוע הפצת מחלות והרעלת מזון, רישום וחיסון בעלי חיים ועוד.
בעבר אחד השירותים העיקריים שהייתה מספקת העירייה היה אספקת מים אולם יוזמה של משרד הפנים להפרטת משק המים העירוני הובילה לחקיקת "חוק תאגידי המים והביוב – 2001" אשר אוסר על הרשויות המקומיות ובכללן העיריות החל מפברואר 2008 לטפל בכל נושא המים והביוב שברשותן ולהעביר את הטיפול לתאגיד פרטי.
שירותים לקהילה
שירותי רווחה - ילדים ונוער במצוקה, משפחות וזוגות במצוקה, נפגעי אלימות, קשישים, מכורים לסמים ועוד.
בריאות הציבור - קידום בריאות לנשים הרות, תינוקות ופעוטות, תלמידים מבוגרים וקשישים.
חינוך – גני ילדים, חינוך יסודי, חינוך על יסודי וחינוך מיוחד.
ספורט - ניהול, אחזקה והפעלה של מרכזי ספורט עירוניים, פיתוח תשתיות ספורט, קיום אירועים מרכזיים ופיתוח ספורט בשכונות.
דת – הקמת בתי כנסת ומקוואות.
תרבות ופנאי – אירועי תרבות, ספריות עירוניות, מרכזים קהילתיים ומרכזי אומנויות.
פיקוח ורישוי
רישוי בנייה - הוצאת היתרי בנייה, בדיקת התוכניות והכנתן לדיון בוועדת התכנון המקומית או המחוזית.
פיקוח על הבנייה - אכיפת חוק התכנון והבנייה, פיקוח על הבנייה והתאמתה להיתר הבנייה. איתור עבירות, הכנת כתבי אישום וביצוע צווי הריסה.
רישוי עסקים - הוצאת רישוי לכל העסקים הטעונים רישוי, סיורים ובדיקות, מתן רישיונות לשילוט ולאירועים המוניים.
פיקוח על מבנים מסוכנים - איתור מבנים מסוכנים והנחייה בטיפול להסרת הסכנה.
מוסדות העירייה
מועצת העירייה
המוסד העליון של העירייה, במועצה מרוכזות כמעט כל סמכויות העירייה. המועצה נבחרת על ידי התושבים בבחירות חשאיות בפתקים נפרדים.
מספר חברי המועצה נגזר ממספר תושבי העיר לפי הפירוט להלן :
עד 5,000 תושבים - 9 חברים.
בין 5,000 ל-25,000 תושבים - עד 15 חברים.
בין 25,000 ל-100,000 תושבים - עד 21 חברים.
100,000 תושבים ומעלה - 21 עד 31 חברים.
תפקידיה – חקיקת חוקי עזר, קביעת תקציב, התווית דרכי מדיניות, הטלת מיסים, אישור חוזים, מתן רישיונות ועוד.
עם זאת קובע החוק, כי במקרה ורשימת המועמדים בראשה עומד ראש העירייה הנבחר אינה זוכה למושב במועצת העירייה, מתווסף באופן אוטומטי מושבו של ראש העירייה במועצת העירייה לסך הקבוע של המושבים אותם קבע שר הפנים.
הנהלת העירייה
ההנהלה הינה וועדה המייעצת לראש העיר בכל הנוגע לביצוע תפקידו. כמו כן משמשת ההנהלה וועדה לכל עניין שאינו בסמכות וועדה אחרת.
בכל מקרה כל החלטותיה של ההנהלה יובאו לאישורה של מועצת העירייה. החוק אינו מחייב להקים הנהלה.
לרוב חברי ההנהלה הינם חברי מועצה מסיעות הקואליציה.
הרכב חברי ההנהלה:
ראש העיר אשר משמש גם יושב ראש מועצת העירייה. לצידו מכהנים סגניו.
החוק מחייב סגן אחד לפחות ואיננו מגביל את מספר הסגנים. מבין הסגנים נבחר ממלא מקום ראש העיר ונוספים להם חברי מועצה נוספים.
כמו כן מקובל שראש העיר ממנה מנכ"ל, שתפקידו לדאוג לניהול השוטף של הרשות המקומית ולביצוע המדיניות שהתוו ראש העיר והמועצה. משרת המנכ"ל היא משרת אמון של ראש הרשות, והיא דרג ביניים המתווך בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי ברשות המקומית.
וועדות העירייה
מועצת העירייה חייבת למנות וועדות בתחומים שונים, אשר תהיינה אחראיות על הטיפול בנושא ותמלצנה בפני המועצה בגין נושאים אלו.
החוק מחייב למנות 24 וועדות והם :
וועדת משנה לתכנון ובנייה, ועדת כספים, ועדת מכרזים ועדת משק לשעת חירום, ועדת ביטחון, ועדה לענייני ביקורת, ועדת הנחות, ועדה לקליטת עליה, ועדה לבטיחות בדרכים, ועדה לקידום מעמד הילד, ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור,ועדה לחריגי מים, ועדה מקצועית לתמיכות, ועדה לשימור אתרים, ועדת רכש ובלאי, ועדת פיטורין, ועדת מכרזים לבחירת עובדים בכירים, ועדת ערר לארנונה, ועדת הקצאות, ועדת חינוך, ועדה לאיכות הסביבה, ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים, ועדה לאישור הוצאות מימון משפט לנבחרים ולעובדים ברשויות (לפי הנוהל הקודם) וועדה מייעצת לאישור הוצאות מימון משפט לנבחרים ועובדים ברשויות (לפי הנוהל החדש).
העיריות יכולות למנות וועדות נוספות בתחומים העולים על דעתם אשר דורשים טיפול. לדוגמה ועדת מקלטים, ועדת ספורט, ועדת צעירים, ועדת תנועה וכדומה.
מאחר ומועצת העירייה אינה יכולה להעביר את סמכויותיה לאחרים ואף לא לוועדותיה, מרביתן של הוועדות הן ועדות מייעצות הטעונות אישור המועצה. יוצאים מן הכלל, מקרים בהם החוק קבע במפורש כי לוועדות מסוימות תהיה סמכות החלטה. לדוגמה ועדת מל"ח, שבסמכותה לקבוע הוראות בדבר הכנתו והפעלתו של המשק לשעת חירום. וועדת ההנחות, שבסמכותה לקבוע את הקריטריונים למתן הנחות.
חוקי עזר עירוניים
חוק העזר הינו אמצעי עיקרי שבאמצעותו ניתן להסדיר חובות וזכויות בתחום פעולות העירייה, ולגבות תשלומים למימון פעולת הרשות.
חוק העזר מתקבל לאחר דיון מוקדם במחלקות העירייה השונות ואז מובא למועצת העירייה אשר מתקינה את חוק העזר.
לאחר שהמועצה התקינה את התקנה החוק מובא לאישורו של שר הפנים ולפרסום ברשומות. ניתן להבחין בשלושה סוגים של חוקי עזר.
חוקי עזר פיסקאליים – אשר מטרתם להרבות את הכנסות העירייה כגון : היטל ביוב, הצמדה למדד, תעודת אישור וכדומה.
חוקי עזר השומרים על הסדר – אשר מטרתם להבטיח את ביטחון הציבור, בריאות התושבים, מניעת מטרדים וכדומה, לדוגמה : בניית ביבים, סגירת עסקים ופתיחתם, רוכלים, שימור מבנים ורחובות, הוצאת אשפה, מניעת מפגעים וכדומה.
חוקי עזר המשלבים מרכיב פיסקאלי ומרכיב שמירה על הסדר – כגון מודעות ושלטים, מצד אחד הבטחת מראה נאה וסדר בעיר ומצד שני הכנסה לקופת העירייה מאגרות פרסום ושלטים.
דוגמה נוספת סלילת כבישים, מצד אחד עבודה ציבורית המשרתת את הציבור מצד שני הכנסה לקופת העירייה מאגרות המשולמות על ידי הנהנים מהכביש.
חשוב לציין, כי חוק העזר מהווה חקיקת משנה וכשכזה צריך לשאוב את סמכויותיו מחוק מסוים, לכן אסור לחוק העזר לחרוג מהסמכות של החוק .[/b]
[b]
[color=#FF0000]שום דבר לא יכול לזוז בעיר ללא החומר המיוחד הזה שמפעיל מקדם ומפתח שנקרא כסף [/color]
[size=150]עירייה ללא כסף היא עירייה ללא רוח חיים ...![/size]
אך באותה נשימה חייבים כאן להזכיר את חייל המתנדבים הרבים בעיר ...הם , הם , הערך העליון בקהילה
שבהחלט יכולים להזיז , לקדם ולפתח...ובעזרת המתנדבים בעלי ההון בהחלט ניתן להגיד
שהדברים קורים.
[color=#FF0000]לעירייה אין יכולות ללא המשאב הקסום הזה - כסף .[/color]
[u]המשחק פשוט :[/u] רוצים לעבור מהלך ? לקיים אירוע ? לשפץ ? לבנות ?
פשוט מחטטים בקופה בודקים כמה יש, לאחר ששילמו כמובן לכולם את המשכורות
ומחליטים- המהלך עולה כך וכך, יש הצבעה , הרוב קובע ומתחילים לשלם לקבלן
וכך אלאה חוזר חלילה ...
[color=#FF0000]התנהלות לא נכונה בנדון יכולה מיד להשפיע ולהטביע את האונייה עם רב החובל וצוותו [/color]
לכן האחריות גדולה והניהול חייב להיות מקצועני מלווה בתוכניות תקציביות מראש
צריך לזהות ולהבין מה יקרה בעוד שנה , מחר , בעוד חודש ....
מול התקציבים שזורמים מהממשלה
מול ייצור הכסף מהארנונה מהחניה וכדומה ...
ומול התורמים בעלי ההון , האגודות ,הקרנות וכדומה ...[/b]
[size=200][b]כדאי לזכור ...![/b][/size]
[b][color=#FF0000]המצוקה הכספית של הרשויות המקומיות בארץ ובעולם המערבי, הביאה לאימוץ גישה עסקית בניהול העירייה.[/color]
[b]המנהל בשירות הציבורי נדרש לעמוד בנורמות גבוהות המקובלות במגזר העסקי: יזמות, רמת שירות גבוהה, תפיסה שיווקית, מימון נכון, הגדלת הכנסות ועוד.
עם זאת, העירייה איננה יכולה להתנהל כעסק לכל דבר וזאת בשל אופיה הציבורי.
לפיכך, העירייה נדרשת למצוא את שביל הביינים אשר יאפשר לה למלא משימותיה על הצד הטוב ביותר.
שיטת ההפרטה העיקרית המתקיימת כיום ברוב העיריות הינה מיקור חוץ – Outsourcing,חתימה על חוזה עם ארגון פרטי לאספקת שירות או חלק משירות.
בשיטה זו מפרידה העירייה בין הדאגה לכך שהשירותים יינתנו לבין יצור השירותים
המעבר מניהול מסורתי המבוסס על מדיניות רווחה, לניהול המבוסס על כלכלת שוק מביא עימו קיצוץ בהוצאות הציבוריות, והחלפת צורות ארגוניות ריכוזיות ובירוקרטיות בגופים גמישים ומבוזרים הקשובים לרצונות האזרח.
אידאולוגיה חדשה זו הביאה להסדרים שונים בין העיריות לבין המגזר העסקי.
נכון להיום, העיריות מוציאות חלק קטן משירותיה לגופים חיצוניים ועדיין העירייה היא זו שמספקת את מירב השירותים. עובדה זו נובעת מחשש לפגיעה באיכות השירות, הסרת האחריות של העירייה כלפי האזרח ומהתנגדויות של קבוצות שונות המתנגדות לתהליכי ההפרטה.[/b]
[size=150]תפקידי העירייה[/size]
[size=150]ניתן לחלק את תפקידי העירייה לשני תחומים עיקריים [/size]:
* מתן שירותים
* פיקוח ורישוי
[size=150]מתן שירותים[/size]
[size=150]בתחום מתן השירותים ניתן להבחין בין [/size]:
[size=150]השירותים לתושב[/size]
שרותי תברואה - פינוי אשפה מבתים ועסקים, מחזור אשפה, ניקוי רחובות ושווקים, הדברת מזיקים ופינוי פגרים.
שיפור פני העיר - טיפוחה ושמירתה של חזות העיר, תחזוקת הכבישים והמדרכות, טיפוח ותחזוקה של פארקים וגנים,התקנת אמצעי בטיחות וסימון כבישים,התקנת לוחות מודעות ועוד.
חניה עירונית - תכנון מערך החניה בעיר, שילוט ותמרור החניה המוסדרת, הפעלת חניונים עירוניים ופינוי צירי תנועה.
כבאות והצלה - שירותי חירום – כיבוי והצלה, ביקורות למתן רישיון עסק, מתן אישורי בנייה ואכלוס, הדרכות וייעוץ בכל הקשור לנושאי הבטיחות בפני אש.
שירות וטרינרי - שמירה על בריאות הציבור מפני מחלות וסכנות שמקורן בבעלי החיים, פיקוח על כל מוצרי המזון שמקורם מהחי - בשר ,דגים,מוצרי חלב,עופות וביצים, כדי למנוע הפצת מחלות והרעלת מזון, רישום וחיסון בעלי חיים ועוד.
בעבר אחד השירותים העיקריים שהייתה מספקת העירייה היה אספקת מים אולם יוזמה של משרד הפנים להפרטת משק המים העירוני הובילה לחקיקת "חוק תאגידי המים והביוב – 2001" אשר אוסר על הרשויות המקומיות ובכללן העיריות החל מפברואר 2008 לטפל בכל נושא המים והביוב שברשותן ולהעביר את הטיפול לתאגיד פרטי.
[size=150]שירותים לקהילה[/size]
שירותי רווחה - ילדים ונוער במצוקה, משפחות וזוגות במצוקה, נפגעי אלימות, קשישים, מכורים לסמים ועוד.
בריאות הציבור - קידום בריאות לנשים הרות, תינוקות ופעוטות, תלמידים מבוגרים וקשישים.
חינוך – גני ילדים, חינוך יסודי, חינוך על יסודי וחינוך מיוחד.
ספורט - ניהול, אחזקה והפעלה של מרכזי ספורט עירוניים, פיתוח תשתיות ספורט, קיום אירועים מרכזיים ופיתוח ספורט בשכונות.
דת – הקמת בתי כנסת ומקוואות.
תרבות ופנאי – אירועי תרבות, ספריות עירוניות, מרכזים קהילתיים ומרכזי אומנויות.
[size=150]פיקוח ורישוי[/size]
רישוי בנייה - הוצאת היתרי בנייה, בדיקת התוכניות והכנתן לדיון בוועדת התכנון המקומית או המחוזית.
פיקוח על הבנייה - אכיפת חוק התכנון והבנייה, פיקוח על הבנייה והתאמתה להיתר הבנייה. איתור עבירות, הכנת כתבי אישום וביצוע צווי הריסה.
רישוי עסקים - הוצאת רישוי לכל העסקים הטעונים רישוי, סיורים ובדיקות, מתן רישיונות לשילוט ולאירועים המוניים.
פיקוח על מבנים מסוכנים - איתור מבנים מסוכנים והנחייה בטיפול להסרת הסכנה.
[size=150]מוסדות העירייה[/size]
[size=150]מועצת העירייה[/size]
המוסד העליון של העירייה, במועצה מרוכזות כמעט כל סמכויות העירייה. המועצה נבחרת על ידי התושבים בבחירות חשאיות בפתקים נפרדים.
[size=150]מספר חברי המועצה נגזר ממספר תושבי העיר לפי הפירוט להלן [/size]:
עד 5,000 תושבים - 9 חברים.
בין 5,000 ל-25,000 תושבים - עד 15 חברים.
בין 25,000 ל-100,000 תושבים - עד 21 חברים.
100,000 תושבים ומעלה - 21 עד 31 חברים.
תפקידיה – חקיקת חוקי עזר, קביעת תקציב, התווית דרכי מדיניות, הטלת מיסים, אישור חוזים, מתן רישיונות ועוד.
עם זאת קובע החוק, כי במקרה ורשימת המועמדים בראשה עומד ראש העירייה הנבחר אינה זוכה למושב במועצת העירייה, מתווסף באופן אוטומטי מושבו של ראש העירייה במועצת העירייה לסך הקבוע של המושבים אותם קבע שר הפנים.
[size=150]הנהלת העירייה[/size]
ההנהלה הינה וועדה המייעצת לראש העיר בכל הנוגע לביצוע תפקידו. כמו כן משמשת ההנהלה וועדה לכל עניין שאינו בסמכות וועדה אחרת.
בכל מקרה כל החלטותיה של ההנהלה יובאו לאישורה של מועצת העירייה. החוק אינו מחייב להקים הנהלה.
לרוב חברי ההנהלה הינם חברי מועצה מסיעות הקואליציה.
[size=150]הרכב חברי ההנהלה:[/size]
ראש העיר אשר משמש גם יושב ראש מועצת העירייה. לצידו מכהנים סגניו.
החוק מחייב סגן אחד לפחות ואיננו מגביל את מספר הסגנים. מבין הסגנים נבחר ממלא מקום ראש העיר ונוספים להם חברי מועצה נוספים.
כמו כן מקובל שראש העיר ממנה מנכ"ל, שתפקידו לדאוג לניהול השוטף של הרשות המקומית ולביצוע המדיניות שהתוו ראש העיר והמועצה. משרת המנכ"ל היא משרת אמון של ראש הרשות, והיא דרג ביניים המתווך בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי ברשות המקומית.
[size=150]וועדות העירייה[/size]
מועצת העירייה חייבת למנות וועדות בתחומים שונים, אשר תהיינה אחראיות על הטיפול בנושא ותמלצנה בפני המועצה בגין נושאים אלו.
[size=150]החוק מחייב למנות 24 וועדות והם [/size]:
וועדת משנה לתכנון ובנייה, ועדת כספים, ועדת מכרזים ועדת משק לשעת חירום, ועדת ביטחון, ועדה לענייני ביקורת, ועדת הנחות, ועדה לקליטת עליה, ועדה לבטיחות בדרכים, ועדה לקידום מעמד הילד, ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור,ועדה לחריגי מים, ועדה מקצועית לתמיכות, ועדה לשימור אתרים, ועדת רכש ובלאי, ועדת פיטורין, ועדת מכרזים לבחירת עובדים בכירים, ועדת ערר לארנונה, ועדת הקצאות, ועדת חינוך, ועדה לאיכות הסביבה, ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים, ועדה לאישור הוצאות מימון משפט לנבחרים ולעובדים ברשויות (לפי הנוהל הקודם) וועדה מייעצת לאישור הוצאות מימון משפט לנבחרים ועובדים ברשויות (לפי הנוהל החדש).
העיריות יכולות למנות וועדות נוספות בתחומים העולים על דעתם אשר דורשים טיפול. לדוגמה ועדת מקלטים, ועדת ספורט, ועדת צעירים, ועדת תנועה וכדומה.
מאחר ומועצת העירייה אינה יכולה להעביר את סמכויותיה לאחרים ואף לא לוועדותיה, מרביתן של הוועדות הן ועדות מייעצות הטעונות אישור המועצה. יוצאים מן הכלל, מקרים בהם החוק קבע במפורש כי לוועדות מסוימות תהיה סמכות החלטה. לדוגמה ועדת מל"ח, שבסמכותה לקבוע הוראות בדבר הכנתו והפעלתו של המשק לשעת חירום. וועדת ההנחות, שבסמכותה לקבוע את הקריטריונים למתן הנחות.
[size=150] חוקי עזר עירוניים[/size]
חוק העזר הינו אמצעי עיקרי שבאמצעותו ניתן להסדיר חובות וזכויות בתחום פעולות העירייה, ולגבות תשלומים למימון פעולת הרשות.
חוק העזר מתקבל לאחר דיון מוקדם במחלקות העירייה השונות ואז מובא למועצת העירייה אשר מתקינה את חוק העזר.
לאחר שהמועצה התקינה את התקנה החוק מובא לאישורו של שר הפנים ולפרסום ברשומות. ניתן להבחין בשלושה סוגים של חוקי עזר.
חוקי עזר פיסקאליים – אשר מטרתם להרבות את הכנסות העירייה כגון : היטל ביוב, הצמדה למדד, תעודת אישור וכדומה.
חוקי עזר השומרים על הסדר – אשר מטרתם להבטיח את ביטחון הציבור, בריאות התושבים, מניעת מטרדים וכדומה, לדוגמה : בניית ביבים, סגירת עסקים ופתיחתם, רוכלים, שימור מבנים ורחובות, הוצאת אשפה, מניעת מפגעים וכדומה.
חוקי עזר המשלבים מרכיב פיסקאלי ומרכיב שמירה על הסדר – כגון מודעות ושלטים, מצד אחד הבטחת מראה נאה וסדר בעיר ומצד שני הכנסה לקופת העירייה מאגרות פרסום ושלטים.
דוגמה נוספת סלילת כבישים, מצד אחד עבודה ציבורית המשרתת את הציבור מצד שני הכנסה לקופת העירייה מאגרות המשולמות על ידי הנהנים מהכביש.
חשוב לציין, כי חוק העזר מהווה חקיקת משנה וכשכזה צריך לשאוב את סמכויותיו מחוק מסוים, לכן אסור לחוק העזר לחרוג מהסמכות של החוק .[/b]
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
