[color=#000080][b][size=140][quote="רועי אוזן"]אולי כדאי שתסביר בנקודות יותר פרטניות[/quote]
רועי, זה לא שאני חלילה מתעלם מדבריך. תאמין לי שאני יכול לשאת הרצאה
שלמה על זה היות והעניין הזה מפריע לי מהתקופה שבבית הוריי שמרו על
מסורת (בתחילת המאה הקודמת אפילו היו במשפחתי רבנים מצפת) ועד
היום כשאני רחוק מאוד מהדת. אני יודע טוב מאוד מה הרחיק אותי, אבל
לא רק שכאמור אין לזה הקשר לנושא בשרשרת ההודעות הזו אלא שעם
כל הכבוד זה גם לא מתאים לרוחב יריעה של כתיבה בפורום. [/size][/b][/color]

[color=#000080][b][size=140][quote="רועי אוזן"]סתם כלב מותר להחזיק רק רצוי שלא יהיה בבית כי הוא נחשב לחיה טמאה.[/quote]
אגב, מי שמחזיק בדעה הזאת שכלב הוא חיה טמאה
הוא בעצמו טמא. [/size][/b][/color]

אולי כדאי שתסביר בנקודות יותר פרטניות למה בדיוק אתה מתכוון שאתה אומר מעמד נחות, כדי שנוכל להתייחס בדיוק לדברים ולא לדבר מעל.

[size=140][color=#000080][b][quote="רועי אוזן"]שכחת לרשום שלא מקובל עליך מעמד הנשים ביהדות.[/quote]
צודק, לא יעזור כלום. אתה לא יכול לומר שהדת היא לא שובניסטית.
לי כמי שמאמין בכוח הנשי העניין הזה חורה מאוד, אבל עם כל החשיבות
שאני מוצא בזה לא העלתי את העניין הזה כי הוא לא קשור כלכך לנושא
שבשרשרת ההודעות הזאת. [/b][/color][/size]

[quote="אהוד בן-פורת"][color=#000080][b][size=140]אלעד, אני מודה לך על ההבהרה אם כי שלא מתוך כוונה להתפלמס איתך
אני מוכרח לומר שבסוגיה זו כמו בלא מעט סוגיות אחרות יש המפרשים אותה
כמו שבא להם. הכלבה שהיתה לי זכרונה לברכה היתה כלבה ידידותית
ולא מזיקה, יאמר לזכותה שכל השכנים שלי אהבו אותה, היא כמעט ולא נבחה
וידעה תמיד להשתעשע ולשעשע אחרים בסביבתה. כך שעם כל הניסיון שלך
להסביר לי אני באמת לא מבין מאיפה באו אותן התרעמויות של מתרימים שדפקו
על דלת ביתי בשעתו ואמרו את מה שאמרו עליה. עוד בעניין זה זכור לי סיפורו
של איתמר בן-אב"י, בנו של מחייה השפה העברית שגם לו, בילדותו היה כלב.
הוא בחר לקרוא לו "מהיר" משום שאהב לרוץ מהר. באחד הימים כשחלף איתו
על פני קבוצה של דתיים הם רגמו אותו באבנים והרגוהו, רק בגלל שחשבו שהוא
קרא להם "מאיר" על שם של מישהו שכידוע מקובל על הדתיים.[/size][/b][/color][/quote]

שכחת לרשום שלא מקובל עליך מעמד הנשים ביהדות.

לשאלתך, ההלכה אומרת שאסור להחזיק "כלב רע", אך סתם כלב מותר להחזיק רק רצוי שלא יהיה בבית כי הוא נחשב לחיה טמאה.

[color=#000080][b][size=140]אלעד, אני מודה לך על ההבהרה אם כי שלא מתוך כוונה להתפלמס איתך
אני מוכרח לומר שבסוגיה זו כמו בלא מעט סוגיות אחרות יש המפרשים אותה
כמו שבא להם. הכלבה שהיתה לי זכרונה לברכה היתה כלבה ידידותית
ולא מזיקה, יאמר לזכותה שכל השכנים שלי אהבו אותה, היא כמעט ולא נבחה
וידעה תמיד להשתעשע ולשעשע אחרים בסביבתה. כך שעם כל הניסיון שלך
להסביר לי אני באמת לא מבין מאיפה באו אותן התרעמויות של מתרימים שדפקו
על דלת ביתי בשעתו ואמרו את מה שאמרו עליה. עוד בעניין זה זכור לי סיפורו
של איתמר בן-אב"י, בנו של מחייה השפה העברית שגם לו, בילדותו היה כלב.
הוא בחר לקרוא לו "מהיר" משום שאהב לרוץ מהר. באחד הימים כשחלף איתו
על פני קבוצה של דתיים הם רגמו אותו באבנים והרגוהו, רק בגלל שחשבו שהוא
קרא להם "מאיר" על שם של מישהו שכידוע מקובל על הדתיים.[/size][/b][/color]

בני ואהוד שלום!
ראשית אשתדל לענות לבני, הנושא של כלים חד פעמיים וכן מפות שמוחלפות בשבת זהו דבר המשתנה מבית לבית,שכן אם אזמין אותך לביתי בשבת (אנו עדיין לא כ"כ מכירים אבל אשמח שזה יקרה ביום מן הימים) הסיכוי שתאכל אצלי עם חד פעמי הוא קלוש ביותר מפני כבוד השבת ויופיה והדרה שאצלי מתבטא גם בלבוש המיוחד לה וגם המאכלים ובכלים בהתאם, מה שכן אתה צודק לגביי מקרים מסוימים שיש בהם הרבה אורחים וכלים במיוחד בחגים מה שמקשה על בני המשפחה שמארחים לשטוף כמות כה גדולה של כלים (גם עם המדיח) וכאן עומד גם העניין של עונג שבת שכן אנו מעוניינים לעשות את השבת יותר נעימה ולכן לא נרצה להתעסק עם כלים וסכו"ם כה רבים כאשר אפשר להסתדר בלי זה, מה גם שאני יכול לשאול אותך מהכיוון השני של בזבוז המים וחומרי הניקוי על השטיפה של ארוחה כזאת ובטח ובטח בזמננו-וגם זו אקולוגיה..
א"כ לדעתי אין הכרעה קבועה בדבר אלא תלוי ברצונותיה של כל משפחה ומשפחה,
אני מקווה שסיפקתי אותך בתשובתי הקצרה.

אהוד אני יסביר לך בקצרה את הנושא של כלבים בציבור הדתי: חז"ל בעיקר הסתייגו מכלב רע (הווי אומר כלב שנובח בצורה שמבהילה אנשים) וזה גורם בעצם לאנשים לפחד להיכנס לביתו של אדם כזה אך במידה הוא קשור או עם רסן אין בכך בעייה וכן כאשר יש צורך לגדל אותו בעיר ספר (הסמוכה לגבול),וכן חז"ל כתבו שכלב מפחיד יכול לגרום לאשה הרה להפיל כאשר הוא מאיים עליה,ולכן אין כאן כל שנאה כלפיי כלבים.
צרפתי לך מבחר ביבליוגרפי של מקורות שעסקו בנושא:
1. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף טו עמוד ב
דתניא, רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? ת"ל: +דברים כ"ב+ לא תשים דמים בביתך.

2. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף עט עמוד ב
אין מגדלין חזירין בכל מקום. לא יגדל אדם את הכלב - אלא אם כן היה קשור בשלשלת. אין פורסין נישובים ליונים - אלא אם כן היה רחוק מן הישוב ל' ריס.

[u]פרוש רש"י למסכת בבא קמא דף עט עמוד ב[/u]
את הכלב - מפני שנושך ומנבח ומפלת אשה מיראתו.

3. תלמוד בבלי מסכת שבת דף סג עמוד א
[רבי שמעון בן לקיש]+ ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: כל המגדל כלב רע בתוך ביתו - מונע חסד מתוך ביתו, שנאמר +איוב ו+ למס
מרעהו חסד, שכן בלשון יונית קורין לכלב למס, רב נחמן בר יצחק אמר: אף פורק ממנו יראת שמים, שנאמר +איוב ו+ ויראת שדי יעזוב.

[u]פרוש רש"י למסכת שבת דף סג עמוד א[/u]
מונע חסד - שאינו מניח העניים לבא לפתחו.
למס - דהיינו כלב.

עד כאן אהוד יקירי, מקווה שהצלחתי לבאר את הנושא מבחינת המקורות ומבחינה מחשבתית של התורה,
קישור לשיעור מעמיק בנושא מהיבטים רחבים:http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2441

[color=#000080][b][size=140]אם כבר מדברים על גידול כלבים על ידי דתיים אז אני רוצה לומר לכם
בהזדמנות זו שתמוה בעיניי שיש כאלה, בעיקר בקרבם המאמינים
שמי שמגדל כלב בביתו מונע ממצוות להיכנס בדלתו. אני אישית כמובן
לא מאמין בזה, ואני זוכר שבזמנו כשהיתה לי כלבה בבית כל המתדפקים
על הדלתות לתרומות בלי יוצאים מן הכלל היו חוזרים ואומרים את זה.
לי אישית זה עילבון צורב, כי אין לי ספק שזו מצווה לגדל חיה בבית זה
מכניס שמחה לחיים לא פחות מאשר להביא לעולם איזה ילד. אתם
יכולים למצוא בזה כל הקשר ירוק שאתם רוצים, אני מבקש להביא
לידיעתכם שמאתמול נפתחה בפורום "התא הירוק" פינת אימוץ
וכולי תקווה שתפתחו את לבכם.

http://www.akkonet.co.il/forums/viewtopic.php?f=19&t=15056[/size][/b][/color]

[quote]ויש כאן בסיס מסוים לחובת הדאגה האקולוגית.[/quote]

אלעד היקר,
מאחר ואני יודע שבבתים של יהודים דתיים ישנו שימוש מוגבר בכלים חד פעמיים
ובמיוחד בשבתות וחגים (מפות ניילון לשולחן, המוחלפות אחר כל ארוחה, סכו"ם, צלחות וכוסות חד פעמיים וכו')
אשמח להבין, איך זה מסתדר עם אקולוגיה ומחזור ?
שהרי כלים מפלסטיק ושקיות או מפות העשויים מניילון, לא מתכלים בקלות וכך גורמים לבעיות אקולוגיות קשות.

[b]לאחר שראיתי את השקיות לצרכים של הכלבים בעירנו עכו[/b] נזכרתי כמה חשוב באחד הציווים הראשונים של הבורא יתברך שאמר לנו לאחר בריאת העולם "לעובדה ולשמרה" והסביר הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין-א. "לשָמרה" - לכבד, לגונן ולשמר
כאמור, צו השמירה מתייחס גם לעולם הטבע; [b]ויש כאן בסיס מסוים לחובת הדאגה האקולוגית[/b]. אבל במידה רבה נוגע עניין זה לאדם עצמו. יש לשמור על האופי האנושי עצמו ועל כל הקשור אליו, על דל"ת אמותיו של האדם, שאותן הוא רואה כתחומו הפרטי.


פגיעה רוחנית ופגיעה פיזית בסביבה

מאת יהודה גנוט


המדרש מספר כי בשעה שהעמיד למול האדם את כל העולם, אמר לו הבורא: "ראה מעשי כמה יפין ומתוקנין הן, תן דעתך שלא תקלקל את עולמי". ומאז האדם רק מקלקל ומקלקל: הוא גודע עצים ואינו נוטע; מזהם מים ואינו מתפיל; הטכנולוגיה צועדת קדימה, והעולם - אחורה.

זיהום האוויר ומקורות המים, חיסול שטחי טבע ועצים, דלדול משאבי הטבע והפחד מ'סוף העולם' אינם זרים לציבור החרדי. את הדאגה הגלובלית לעתיד העולם מעדיפים החרדים להשאיר למנהיג העולם, ואנו "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים". אך האדם הדתי מחויב ביותר על כל פגיעה הן רוחנית והן חומרית בסביבה, המקלקלת את הבריאה שאותה נתן לנו הבורא על-מנת לשמרה. אפשר לומר שההלכה היהודית היא האיגוד העולמי הראשון של איכות הסביבה. כאלפיים שנה לפני שמישהו חשב בכלל על הנושא, נכתב במסכת 'בבא בתרא' שבמשנה: "מרחיקין את האילן מן העיר 25 אמה", ופירשו בתלמוד ש"נוי לעיר שיש מרחב פנוי לפניה". עוד לפני שבתי המשפט, המשרד לאיכות הסביבה ובית המחוקקים דנו בהפרעות שנגרמות מרעש, דנו בני הישיבה בסוגיות בפרק 'לא יחפור', העוסקות בדיוק בנושאים אלו.

כדאי שראשי הארגונים הסביבתיים ייתנו דעתם על כך שההלכה היהודית כבר קבעה כללים נחרצים איפה וכיצד ניתן להקים מפעלים שעלולים להזיק לסביבה, מתי מותר להקים עסק ליד בתי מגורים כשמידת הרעש פוגעת בשכנים, ועוד כהנה וכהנה. גם הפן הדתי של השמירה על החי חורג מ'צער בעלי חיים' הנדון בכמה מקומות בש"ס. כך למשל, צריכים אנו להודות לכלבים שלא חרצו לשונם כשיצאנו ממצריים ומצווים לקחת דוגמה מהחתול ומהנמלה, שהם כמורי דרך לאדם כיצד להיות צנוע וחרוץ.

קחו למשל את ט"ו בשבט. לראש השנה לאילן, זמן לבלוב ופריחת הפרי, תיקנו חכמינו ברכה מיוחדת (הנאמרת ברוב העולם בחודש ניסן): "ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".

אז נכון, חלק מהאזורים החרדיים הישנים בישראל אינם מופת של יופי ושמירה על הסביבה, אך זאת משום שאחרי השואה האיומה עיקר מגמתם של גדולי הדור הייתה החזרת העם היהודי אל ייעודו - הקמת הקהילות המפוארות שנכחדו והשבת לימוד התורה אל העם. אולם בקהילות הצעירות יש התפתחות רבה בנושאי הסביבה ו'כוכבי יופי' רבים ניתנו לעמנואל, לביתר וליישובים אחרים. יש לזכור כי תקנון מייסדי פתח תקווה ומאה שערים, מלפני מאה ועשרים שנה, היה משובץ בנושאים אקולוגיים רבים ונראה כתקנון של קהילה סביבתית עכשווית.

עם זאת, איכותו של מקום לציבור החרדי נמדדת דבר ראשון בסביבה רוחנית ראויה. זוג צעיר המחפש בית יבחן בראש ובראשונה את חברי הקהילה שסביבו - האם הם מתאימים לעלייה רוחנית - ורק לאחר מכן יחפש נוף וגינות. כראש הארגון הארצי 'חרדים לסביבה', שאותו הקמנו לפני שנתיים בפתח תקווה במטרה לתקן עוולות סביבתיות בשכונתנו, אני מנסה להנחיל לציבור שממנו אני בא ברחבי הארץ כי 'צדק סביבתי' יכול להיות גם מנת חלקם של החרדים.

נכון, החינוך הוא בראש מעיינינו ועל כך גאוותנו, אך לא נסכים, למשל, להשתלטות הפרסומות אשר להן אנו חשופים בסביבה הפתוחה. אותם 'פריקים ירוקים', הנקראים 'מכסחי הפרסומות', יוכלו למצוא בנו שותפים לרעיון הזה שחברות הפרסום לא יוכלו לשלוט על כל פינה, ולו רק מהטעם הדתי של "ולא ייראה... ערוות דבר". איכותה של הסביבה בציבוריות החרדית משלבת את הפיזי והרוחני וכבר עמד על כך רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) באומרו: "החושש על נקיות נשמתו, חושש אף על נקיות גופו".