כיבוש מתנחלי עכו בעבר עודד השמאל ליישב את הנגב והגליל. עכשיו גם הניסיון למנוע השתלטות ערבית בקו הירוק מגונה ככיבוש נדב העצני | 22/10/2008 5:00 אירועי עכו ראוי שיפקחו את עינינו. אין ספק שהם עוד ייזכרו כאבן דרך חשובה בתולדות ההרפתקה הציונית. חשובים האירועים עצמם, אך לא פחות מכך כיצד סוקרו והתקבלו בציבור הישראלי.
נקודה ראשונה בולטת: ההתייצבות של רבים בעיתונות הישראלית דווקא לצד הערבי. קשה שלא להתרשם כיצד לא מעטים מבין הכתבים העברים מגלים הבנה להשתוללות הערבית, מרככים ומתרצים אותה, בעודם מגלים אפס אמפתיה להתפרעות הנגד היהודית.
מעניינת עוד יותר טענתם של מרואיינים ערבים, הזוכה לאמפתיה רבה בעיתונות, לפיה האשמה במתיחות שנוצרה בעיר מוטלת על "מתנחלים" שהגיעו לשם בשנים האחרונות: הם, המתנחלים החדשים, מבקשים ל"ייהד" את העיר ולמנוע את ההשתלטות הערבית, והם שיצרו את הרקע לפיצוץ.
אין חדש בעובדה שערבים מעלים את הטענה הזו. היא הרי מאפיינת את תולדות הפרעות בארץ זה מאה שנה. מאלפת היא רק הסימפתיה החדשה שמגלים יהודים רבים לטענה הזו. מי זוכר את קריאת הקרב של השמאל הישראלי שהוטחה בתומכי ההתיישבות ביו"ש "לכו לגליל ולנגב", קריאה שהתלוותה אליה אידאולוגיה של ייהוד הגליל והנגב.
הוויכוח על מהות הציונות, שפרץ אחרי מלחמת ששת הימים, נפתח בקריאה של מפאי"ניקים ותיקים כמו נתן אלתרמן ויצחק טבנקין להשלים את המעשה הציוני שלא היה לנו כוח לבצעו ב-1948 בשטחים ששוחררו זה עתה.
המעגל נסגר
השמאל, מצדו, ניסה לטשטש את העובדה ששיבת העם היהודי לארצו היא קודם כל לבית אל ולשילה ואחר כך לעכו. הוא ניסה לקדש את עכו ורמלה כדי להצדיק את הפיכת יהודה ושומרון לפלסטין. לכן שלח מרבית מחנה השמאל דאז את המתנחלים "לייהד" את הגליל והנגב ולגאול את עכו.
עכשיו נסגר המעגל: הנמק האידיאולוגי שהוביל לגישת השמאל כלפי ארץ ישראל שמעבר לקו הירוק, חלחל גם להתייחסות לתוככי מדינת ישראל הקטנה. עכשיו גם הניסיון למנוע השתלטות ערבית על עכו, על הנגב, על המשולש ועל הגליל התחתון מגונה כמעשה כיבוש כוחני. שלא לדבר על הסיסמה ההיא - ייהוד הגליל, שכעת נתפסת כפשיסטית וגזענית.
כך מערבל
המאבק על עכו את עולם המושגים שלנו וחושף עובדה פשוטה: רבים מקובעי העתים - בפוליטיקה, באקדמיה ובעיתונות - כבר אינם ציונים. גם אם לא יודו בכך, אם נשווה את עולם המושגים שלהם לאמות המידה שביססו את שיבת ציון מאז משה הס והרצל, נקבל תמונה ברורה - כל מושגי הציונות זרים להם. כך עובר קו ישר בין המשטמה להתיישבות היהודית בעיר האבות חברון, לבין ההתנגדות ל"ייהוד הגליל" ועכו. מי שמבין מדוע צריך למנוע השתלטות ערבית על עכו ו"לייהד" את הגליל, מבין גם את ההתיישבות בחברון. ורק מי שמבין את אלה יש לו סיבה להמשיך להיאבק על פיסת הקרקע המסוכסכת הזו. פשוט כי היא שלנו. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/801/107.htmlהתשובה העכואית ניצחון מוחץ למפלגות הציוניות בעכו !!!
[b]כיבוש מתנחלי עכו בעבר עודד השמאל ליישב את הנגב והגליל. עכשיו גם הניסיון למנוע השתלטות ערבית בקו הירוק מגונה ככיבוש נדב העצני | 22/10/2008 5:00 אירועי עכו ראוי שיפקחו את עינינו. אין ספק שהם עוד ייזכרו כאבן דרך חשובה בתולדות ההרפתקה הציונית. חשובים האירועים עצמם, אך לא פחות מכך כיצד סוקרו והתקבלו בציבור הישראלי.
[color=#FF0000]נקודה ראשונה בולטת: ההתייצבות של רבים בעיתונות הישראלית דווקא לצד הערבי. קשה שלא להתרשם כיצד לא מעטים מבין הכתבים העברים מגלים הבנה להשתוללות הערבית, מרככים ומתרצים אותה, בעודם מגלים אפס אמפתיה להתפרעות הנגד היהודית.
מעניינת עוד יותר טענתם של מרואיינים ערבים, הזוכה לאמפתיה רבה בעיתונות, לפיה האשמה במתיחות שנוצרה בעיר מוטלת על "מתנחלים" שהגיעו לשם בשנים האחרונות: הם, המתנחלים החדשים, מבקשים ל"ייהד" את העיר ולמנוע את ההשתלטות הערבית, והם שיצרו את הרקע לפיצוץ.
אין חדש בעובדה שערבים מעלים את הטענה הזו. היא הרי מאפיינת את תולדות הפרעות בארץ זה מאה שנה. מאלפת היא רק הסימפתיה החדשה שמגלים יהודים רבים לטענה הזו.[/color] מי זוכר את קריאת הקרב של השמאל הישראלי שהוטחה בתומכי ההתיישבות ביו"ש "לכו לגליל ולנגב", קריאה שהתלוותה אליה אידאולוגיה של ייהוד הגליל והנגב.
הוויכוח על מהות הציונות, שפרץ אחרי מלחמת ששת הימים, נפתח בקריאה של מפאי"ניקים ותיקים כמו נתן אלתרמן ויצחק טבנקין להשלים את המעשה הציוני שלא היה לנו כוח לבצעו ב-1948 בשטחים ששוחררו זה עתה.
המעגל נסגר
השמאל, מצדו, ניסה לטשטש את העובדה ששיבת העם היהודי לארצו היא קודם כל לבית אל ולשילה ואחר כך לעכו. הוא ניסה לקדש את עכו ורמלה כדי להצדיק את הפיכת יהודה ושומרון לפלסטין. לכן שלח מרבית מחנה השמאל דאז את המתנחלים "לייהד" את הגליל והנגב ולגאול את עכו.
עכשיו נסגר המעגל: הנמק האידיאולוגי שהוביל לגישת השמאל כלפי ארץ ישראל שמעבר לקו הירוק, חלחל גם להתייחסות לתוככי מדינת ישראל הקטנה. עכשיו גם הניסיון למנוע השתלטות ערבית על עכו, על הנגב, על המשולש ועל הגליל התחתון מגונה כמעשה כיבוש כוחני. שלא לדבר על הסיסמה ההיא - ייהוד הגליל, שכעת נתפסת כפשיסטית וגזענית.
כך מערבל
[color=#FF0000]המאבק על עכו את עולם המושגים שלנו וחושף עובדה פשוטה: רבים מקובעי העתים - בפוליטיקה, באקדמיה ובעיתונות - כבר אינם ציונים.[/color] גם אם לא יודו בכך, אם נשווה את עולם המושגים שלהם לאמות המידה שביססו את שיבת ציון מאז משה הס והרצל, נקבל תמונה ברורה - כל מושגי הציונות זרים להם. כך עובר קו ישר בין המשטמה להתיישבות היהודית בעיר האבות חברון, לבין ההתנגדות ל"ייהוד הגליל" ועכו. מי שמבין מדוע צריך למנוע השתלטות ערבית על עכו ו"לייהד" את הגליל, מבין גם את ההתיישבות בחברון. ורק מי שמבין את אלה יש לו סיבה להמשיך להיאבק על פיסת הקרקע המסוכסכת הזו. פשוט כי היא שלנו. [/b]
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/801/107.html
[color=#0000BF][size=200]התשובה העכואית ניצחון מוחץ למפלגות הציוניות בעכו !!![/size][/color]
|