|
מלח בחומות : דו קיום בין חומות עכו העתיקה
מאת: בני כלפון
כרמלה סרנגה דר' לספרות מרכזת מגמת הספרות במכללה האקדמית אשקלון שוקדת במהלך השלוש השנים האחרונות על כתיבת הספר "מלח בחומות" המתאר את החיים בעכו של שנות ה-50 בינות לסמטאות עכו העתיקה.
במרכז עלילת הספר עומדת פרשייה שהסעירה את העיר בשנות ה-50 ובה צעירה יהודייה מתאהבת בדייג ערבי ומתאסלמת. לצורך כתיבת הספר שכרה סרנגה חדר אצל משפחה ערבית בעכו העתיקה שם היא מראיינת את זקני העיר ומתחקה אחר סיפור הפרשה.
דר' כרמלה סרנגה נולדה בשנת 1949 בחיפה ובגיל שנה הגיע יחד עם משפחתה להתגורר בעכו העתיקה, אביה היה מסוחרי העתיקות העשירים של העיר. בתקופת התיכון למדה בבית הספר החקלאי ´נהלל´, ולקראת סיום התיכון פגשה סרנגה את ניסים, קדט שלמד בבית הספר לקציני ים בעכו.
לאחר תקופת קצרה נישא הזוג הצעיר וכמו כל משפחות הימאים של אותה תקופה, הם עברו לגור באזור הכרמל בחיפה. לאחר מספר שנים התקבל ניסים לתעשייה האווירית באשדוד ושוב נדרש הזוג הצעיר להעתיק את מקום מגוריו. בלחצה של כרמלה, בחרו הזוג לגור באשקלון הסמוכה ולא באשדוד. "אשדוד כבר אז נראתה לי כמו איזה מטרופולין ענק, חיפשתי משהו יותר פרובינציאלי וקרוב לים. משהו שיזכיר לי את עכו", מסבירה כרמלה. שנות ילדותה ובגרותה בעיר עכו הותירה את רישומם על האישה המרתקת ששמשה בשנים האחרונות כראש המחלקה לספרות במכללה האקדמית אשקלון וכיו"ר מועצת הנשים של העיר.
במהלך שלוש השנים האחרונות עוסקת כרמלה בכתיבת ספר המבוסס על פרקים ביוגראפיים מילדותה בעכו וכתוב בצורת רשומון המתעד את סיפורי העיר עכו מנקודת מבט שונות של אנשי העיר. הספר שנקרא "מלח החומות" מבוסס על פרשה שהסעירה את עכו בשנות ה-50, סיפור התאהבות של צעירה יהודיה שעלתה ארצה מרומניה אחרי תקופת השואה.
בעכו היא התאהבה בדייג ערבי והתאסלמה, כשהמיתוס מספר על כך שהזוג נעלם. סיפור ההתאהבות הבלתי אפשרית עורר סערה רבה בעיר ואף כיכב בעיתונות של אותם הימים. כרמלה מספרת: "בילדותי, הייתה לאבי חנות עתיקות מפורסמת מאוד ונמנינו עם אצולת העיר. רבים מלקוחותיו ועמיתיו של אבי היו מערביי המקום, וכך בילדותי ספגתי גם ניחוחות יהודיים וגם ניחוחות ערביים. היינו מוזמנים לאירועים אצל ערביי העיר או הכפרים מסביב, ולכל אירוע הגענו ללא חשש. היה לנו בית מפואר מהתקופה הביזנטית, שנמצא למרגלות החומה.
בילדותי נהגתי לשבת על חומת העיר, כמעין מקום מחבוא שמצאתי שם, וכך במשך שעות הייתי מוצאת את עצמי יושבת על החומה וצופה על ביתי, העיר והים, מבלי שאיש ידע על כך. חוץ מזה, זו הייתה ילדות מיוחדת. הייתי רצה ברחובות העיר העתיקה, יחפה, לחנותו של אבי כשבדרך עוצרת אותי אחת מזקנות העיר ומכבדת אותי במעמול ובסיפור טוב. היום זה כבר לא קיים כמעט". וממשיכה לספר על החיים המשותפים של היהודים והערבים בעיר "אני אספר לך מזה דו-קיום אמיתי. כשאחי הצעיר היה בן שלוש התכוננו כל המשפחה לצאת לחתונה שהייתה באחד מן הכפרים הערביים בסביבה. זמן קצר לפני שעמדנו לעזוב את הבית, אחי הקטן, שהיה אז בן שלוש, נעלם. במשך לילה שלם איש מבני הבית לא עצם עין ויצאנו לחפש אותו, כשהרע מכל כבר בליבנו.
בשעות הבוקר המוקדמות מגיע אחד מערביי העיר המוכרים, ובידיו אחי הקטן. אבי, שמאוד כעס, רץ אליו לברר את פשר הדבר. הערבי אמר לאבי: ´אתמול, בשעות הערב, הגיע הילד הקטן הזה ליד הבית בוכה. אמרתי לאישה שתכין לו אוכל ותרחץ אותו ומחר בבוקר נלך לחפש את הבית שלו, והיום אנחנו כאן. אתה מבין, זו הייתה עכו של אותם ימים".
את התחקיר לסיפור התחילה לפני כ-3 שנים במהלכם שכרה חדר אצל משפחה ערבית בעכו העתיקה וחברה למדריך תיירים מקומי בשם עבדו מתא, המשלב בהדרכתו סיפורים פולקלוריסטיים מחיי העיר ודרכו אף הגיע להכרות עם עשרות מוותיקי העיר שהכירו את הסיפור, לצורך יצירת הסיפור לאוטנטי ראיינה אותם והתחקתה אחר מסעם.
בספר שקורם עור וגידים בימים אלה, אפשר למצוא סיפורים מרתקים על "סלע השח" הממוקם ליד המגדלור המספר את סיפור אם הדייג, שהופכת לנציב מלח בזמן ההמתנה לבנה הדייג שיחזור מן הים. על מגדת העתידות הקוראת בקפה לנערה היהודייה ומזהירה אותה מפני האנשים שרוצים לחסל אותה בגלל הסיפור.
על רב העיר המנסה לשכנע אותה שהרמב"ם קבע שהעיר נמצאת בתחומי אדמת הקודש ולכן היא לא יכולה לעשות כמעשה הזה. ועוד סיפורים ודמויות מעניינות המלוות את הזוג המאוהב. במהלך התחקיר גילתה כרמלה שהמקצוע הכי פופולארי באותם ימים בעיר העתיקה היה נשים מרעילות שהתמחו בהרעלת אנשים שמישהו חפץ להעלים אותם מהעולם. כרמלה חקרה את העניין לעומק וגילתה שושלת של מרעילות מהמאה ה-12בתקופת אל ג'אזר ועד המאה ה-20 כשאחרונה בשושלת היא המרעילה של גיבורת הרומן.
הספר פותח בסיפור על אישה שעולה מן הים (גיבורת הסיפור) ברגע שהיא מוחרמת החברים היחידים שנותרו לה הם החולה מבית החולים לחולי הנפש, וילדה קטנה. כשהגיבורה מתה על מדרגות המסגד בעיר לוקח החולה שהוא ממש הצל שלה את הפנינים שהתפזרו מהמחרוזת שהיתה על צאוורה וזורק אותם לים. הנערים הקופצים היום אל הים מחומות העיר העתיקה מחפשים את אותם פנינים בקרקעית הים.
לדברי סרנגה "בספר יש שעת חשבון נפש בו הדמויות מרגישות אשמה במותה של הצעירה, האנשים בוחנים את חייהם ותוהים לאן יצעדו האם לכוון חיים משותפים או לכוון הרעלה של החיים". הספר מספר על ילדה בת 10 המחביאה בין החומות 10 מכתבים ודרכם פורסת המחברת את החיים בעיר העתיקה.
כרמלה מספרת שברגע שתסיים את הכתיבה של הספר המתאר לפרטים את העיר ואנשיה היא מתכוונת להוציא סיורים מודרכים בעיר העתיקה מסביב לעלילות הסיפור.
בתמונה: כרמלה על רקע הבית שבו התגוררה בילדותה עם משפחתה בעכו העתיקה
[b]מלח בחומות : דו קיום בין חומות עכו העתיקה
מאת: בני כלפון
כרמלה סרנגה דר' לספרות מרכזת מגמת הספרות במכללה האקדמית אשקלון שוקדת במהלך השלוש השנים האחרונות על כתיבת הספר "מלח בחומות" המתאר את החיים בעכו של שנות ה-50 בינות לסמטאות עכו העתיקה.
במרכז עלילת הספר עומדת פרשייה שהסעירה את העיר בשנות ה-50 ובה צעירה יהודייה מתאהבת בדייג ערבי ומתאסלמת. לצורך כתיבת הספר שכרה סרנגה חדר אצל משפחה ערבית בעכו העתיקה שם היא מראיינת את זקני העיר ומתחקה אחר סיפור הפרשה.
דר' כרמלה סרנגה נולדה בשנת 1949 בחיפה ובגיל שנה הגיע יחד עם משפחתה להתגורר בעכו העתיקה, אביה היה מסוחרי העתיקות העשירים של העיר. בתקופת התיכון למדה בבית הספר החקלאי ´נהלל´, ולקראת סיום התיכון פגשה סרנגה את ניסים, קדט שלמד בבית הספר לקציני ים בעכו.
לאחר תקופת קצרה נישא הזוג הצעיר וכמו כל משפחות הימאים של אותה תקופה, הם עברו לגור באזור הכרמל בחיפה. לאחר מספר שנים התקבל ניסים לתעשייה האווירית באשדוד ושוב נדרש הזוג הצעיר להעתיק את מקום מגוריו. בלחצה של כרמלה, בחרו הזוג לגור באשקלון הסמוכה ולא באשדוד. "אשדוד כבר אז נראתה לי כמו איזה מטרופולין ענק, חיפשתי משהו יותר פרובינציאלי וקרוב לים. משהו שיזכיר לי את עכו", מסבירה כרמלה. שנות ילדותה ובגרותה בעיר עכו הותירה את רישומם על האישה המרתקת ששמשה בשנים האחרונות כראש המחלקה לספרות במכללה האקדמית אשקלון וכיו"ר מועצת הנשים של העיר.
במהלך שלוש השנים האחרונות עוסקת כרמלה בכתיבת ספר המבוסס על פרקים ביוגראפיים מילדותה בעכו וכתוב בצורת רשומון המתעד את סיפורי העיר עכו מנקודת מבט שונות של אנשי העיר. הספר שנקרא "מלח החומות" מבוסס על פרשה שהסעירה את עכו בשנות ה-50, סיפור התאהבות של צעירה יהודיה שעלתה ארצה מרומניה אחרי תקופת השואה.
בעכו היא התאהבה בדייג ערבי והתאסלמה, כשהמיתוס מספר על כך שהזוג נעלם. סיפור ההתאהבות הבלתי אפשרית עורר סערה רבה בעיר ואף כיכב בעיתונות של אותם הימים. כרמלה מספרת: "בילדותי, הייתה לאבי חנות עתיקות מפורסמת מאוד ונמנינו עם אצולת העיר. רבים מלקוחותיו ועמיתיו של אבי היו מערביי המקום, וכך בילדותי ספגתי גם ניחוחות יהודיים וגם ניחוחות ערביים. היינו מוזמנים לאירועים אצל ערביי העיר או הכפרים מסביב, ולכל אירוע הגענו ללא חשש. היה לנו בית מפואר מהתקופה הביזנטית, שנמצא למרגלות החומה.
בילדותי נהגתי לשבת על חומת העיר, כמעין מקום מחבוא שמצאתי שם, וכך במשך שעות הייתי מוצאת את עצמי יושבת על החומה וצופה על ביתי, העיר והים, מבלי שאיש ידע על כך. חוץ מזה, זו הייתה ילדות מיוחדת. הייתי רצה ברחובות העיר העתיקה, יחפה, לחנותו של אבי כשבדרך עוצרת אותי אחת מזקנות העיר ומכבדת אותי במעמול ובסיפור טוב. היום זה כבר לא קיים כמעט". וממשיכה לספר על החיים המשותפים של היהודים והערבים בעיר "אני אספר לך מזה דו-קיום אמיתי. כשאחי הצעיר היה בן שלוש התכוננו כל המשפחה לצאת לחתונה שהייתה באחד מן הכפרים הערביים בסביבה. זמן קצר לפני שעמדנו לעזוב את הבית, אחי הקטן, שהיה אז בן שלוש, נעלם. במשך לילה שלם איש מבני הבית לא עצם עין ויצאנו לחפש אותו, כשהרע מכל כבר בליבנו.
בשעות הבוקר המוקדמות מגיע אחד מערביי העיר המוכרים, ובידיו אחי הקטן. אבי, שמאוד כעס, רץ אליו לברר את פשר הדבר. הערבי אמר לאבי: ´אתמול, בשעות הערב, הגיע הילד הקטן הזה ליד הבית בוכה. אמרתי לאישה שתכין לו אוכל ותרחץ אותו ומחר בבוקר נלך לחפש את הבית שלו, והיום אנחנו כאן. אתה מבין, זו הייתה עכו של אותם ימים".
את התחקיר לסיפור התחילה לפני כ-3 שנים במהלכם שכרה חדר אצל משפחה ערבית בעכו העתיקה וחברה למדריך תיירים מקומי בשם עבדו מתא, המשלב בהדרכתו סיפורים פולקלוריסטיים מחיי העיר ודרכו אף הגיע להכרות עם עשרות מוותיקי העיר שהכירו את הסיפור, לצורך יצירת הסיפור לאוטנטי ראיינה אותם והתחקתה אחר מסעם.
בספר שקורם עור וגידים בימים אלה, אפשר למצוא סיפורים מרתקים על "סלע השח" הממוקם ליד המגדלור המספר את סיפור אם הדייג, שהופכת לנציב מלח בזמן ההמתנה לבנה הדייג שיחזור מן הים. על מגדת העתידות הקוראת בקפה לנערה היהודייה ומזהירה אותה מפני האנשים שרוצים לחסל אותה בגלל הסיפור.
על רב העיר המנסה לשכנע אותה שהרמב"ם קבע שהעיר נמצאת בתחומי אדמת הקודש ולכן היא לא יכולה לעשות כמעשה הזה. ועוד סיפורים ודמויות מעניינות המלוות את הזוג המאוהב. במהלך התחקיר גילתה כרמלה שהמקצוע הכי פופולארי באותם ימים בעיר העתיקה היה נשים מרעילות שהתמחו בהרעלת אנשים שמישהו חפץ להעלים אותם מהעולם. כרמלה חקרה את העניין לעומק וגילתה שושלת של מרעילות מהמאה ה-12בתקופת אל ג'אזר ועד המאה ה-20 כשאחרונה בשושלת היא המרעילה של גיבורת הרומן.
הספר פותח בסיפור על אישה שעולה מן הים (גיבורת הסיפור) ברגע שהיא מוחרמת החברים היחידים שנותרו לה הם החולה מבית החולים לחולי הנפש, וילדה קטנה. כשהגיבורה מתה על מדרגות המסגד בעיר לוקח החולה שהוא ממש הצל שלה את הפנינים שהתפזרו מהמחרוזת שהיתה על צאוורה וזורק אותם לים. הנערים הקופצים היום אל הים מחומות העיר העתיקה מחפשים את אותם פנינים בקרקעית הים.
לדברי סרנגה "בספר יש שעת חשבון נפש בו הדמויות מרגישות אשמה במותה של הצעירה, האנשים בוחנים את חייהם ותוהים לאן יצעדו האם לכוון חיים משותפים או לכוון הרעלה של החיים". הספר מספר על ילדה בת 10 המחביאה בין החומות 10 מכתבים ודרכם פורסת המחברת את החיים בעיר העתיקה.
כרמלה מספרת שברגע שתסיים את הכתיבה של הספר המתאר לפרטים את העיר ואנשיה היא מתכוונת להוציא סיורים מודרכים בעיר העתיקה מסביב לעלילות הסיפור.
בתמונה: כרמלה על רקע הבית שבו התגוררה בילדותה עם משפחתה בעכו העתיקה[/b]
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
