[b]כאחד שהיה מאושפז במחלקת העיניים בבית החולים בנהריה במשך כחודשיים וחצי לסירוגין אני יכול להעיד שהרמה במחלקה זו מהמובילות בארץ .
אגב ד"ר ולרי ניתח אותי פעמיים מתוך שש הניתוחים שהיו לי בעיניים ולא מעט בזכותו חזרו לי הראייות בעיניים.

עזרא[/b]

[img]http://img99.imageshack.us/img99/3466/bethhq5.jpg[/img]

[b]שיא בתרומת קרניות בבית החולים גליל מערבי

עלייה במספר ניתוחי השתלות קרנית המבוצעות בבית החולים לגליל המערבי. בחודש האחרון בלבד בוצעו בבית החולים 10 ניתוחי השתלות קרנית.
מחצית מהמושתלים היו ילדים. בבית החולים, מייחסים זאת לעלייה במודעות הציבור לתרומת איברים ובמינויה של איוה שטיינר לתפקיד מתאמת השתלות. מדובר בעלייה של 15 אחוז במספר הניתוחים בחצי השנה האחרונה של 2007, לעומת מספר הניתוחים שבוצעו בחצי השנה הראשונה.

המנתח, רופא העיניים ד"ר ולרי ברסודסקי, מציין כי סיבה נוספת היא שיטה חדשנית ניתוח של השתלת קרנית, המתבצע כיום בשיטה ששומרת על התאים הבריאים של העין, מקצרת את תהליך ההחלמה שלאחר הניתוח ומקטינה משמעותית את הסיכון לדחיית השתל. השיטה החדשה מבוססת על שמירת השכבה הפנימית של קרנית העין של המנותח, שמכילה תאים בריאים. בשיטה זו, מפרידים את השכבה העמוקה של הקרנית באמצעות הזרקת אוויר לשכבות הקרנית.
האוויר המוזרק גורם להיווצרות בועה בעובי הקרנית, ואז ניתן להפריד את השכבה העמוקה המכילה תאים בריאים ושהיא מאוד שבירה ודקה. ד"ר ברסודסקי מבהיר עוד, כי השיטה מתאימה בעיקר לסובלים מ"קרטוקונוס" (מחלה ניוונית הגורמת לעיוות בקרנית) שזו הסיבה השכיחה ביותר להשתלות קרנית.

אחד המנותחים הוא משה חן (48) מנתניה, שלפני 5 שנים איבד את ראייתו עקב צלקת קשה בקרנית העין והתפתחות קטרקט. והוא מספר: "הגעתי לבית החולים גליל מערבי בעקבות המלצות.
כל אותן שנים הייתי אצל מיטב המומחים והפרופסורים בארץ וכולם אמרו שאין מה לעשות ושעליי להשלים עם המצב שלא אראה יותר.
התשובות שלהם הכניסו אותי לדיכאון, אבל כל הזמן התפללתי שאולי יקרה הנס ויימצא פתרון לבעיה ואוכל שוב לחזור לראות". מאז התעוור משה, הוא עבר להתגורר עם אחיו ציון, כשבכל אותה תקופה, ליווה אותו באופן צמוד. ציון מתאר: "משה לא היה מסוגל לעשות שום דבר לבד.

הוא כל הזמן גישש את דרכו באפלה. הייתי המשרת שלו". משה, מלווה באחיו ציון, הגיע למחלקת העיניים של בית החולים גליל מערבי ועבר ניתוח משולב של השתלת קרנית וקטרקט. למחרת, כשהוסרה התחבושת מעינו, השתנו חייו. "קפצתי על הרופא, חיבקתי ונישקתי אותו.
בשמיים שמעו את התפילות שלי ושלחו לי את המלאך הזה – ד"ר ולרי. אחרי כל הבדיקות, הטיפולים ומה שאמרו לי הרופאים האחרים, לא האמנתי שאחזור אי פעם לראות.
הניתוח שינה לי את החיים. אין לי אפילו מילים כדי לתאר את גודל התודה שאני מוקיר לרופא הזה. טופלתי אצל טובי הפרופסורים ובתי החולים המובילים בארץ, אבל כולם הרימו ידיים. רק בבית החולים גליל מערבי נתנו לי תקווה ואני מודה להם על כך". [/b]