אדון פיטוסי היקר, הנה אדם שמדבר לעניין!
ראשית אני שמח לקרוא את תגובתך
כמו שאני אוהב לתת ביקורת אני גם אוהב לקבל ביקורת, אך קח בחשבון שזה גובל בביקורת חזרה:)
אכן הדגל יקר מאוד, פרויקט אדיר, היה ברור לכל הלוקחים חלק בפרויקט שהוא יתלה גם ביומהולדת ה60 למדינתנו היקרה ואף קיבל תקציב שמן מאוד מהעירייה כדי שאפילו יהיה לו תאורה, כך שאי אפשר לבוא ולטעון שלא ידעו.
חשבנו על איחסון ולא נטשנו את הדגל, אחת שבועיים בערך הלך מישהו לבדוק לשלומו של הדגל בעירייה ולהזכיר היי! שמרו עליו טוב.
יוסי נכון, הפקקים הם לא היו מה שעניין אותי, ברגע ששמעתי שמיחזרו את הדגל, מצד אחד שמחתי שלפחות הוא מוחזר ולא נזרק ומצד שני כמובן כאבתי אך הבנתי שאת הדגל לא נוכל להחזיר, כך שהמאבק למען הדגל הוא מאבק טיפשי, מיותר וחסר משמעות, הוא היה בעל משמעות אם אשר היה מחביא אותו בביתו ולא מוכן לתת לנו אותו והיינו נאבקים להחזרת הדגל.
מעבר לכאב על הדגל, כאב לי לראות את בני הנוער בוכים, את אלפי התושבים שלקחו חלק בבנייתו ואני בניהם פגועים נורא!
אני מקווה שאתה מבין שהדגל מעבר ליצירת אומנות גאוותית, מעבר להצלחת פרויקט שרבים בזמן עשייתו זילזלו, צחקו ואמרו שבחיים לא נצליח הוא מסמל גם גאווה עכואית, גאווה לאומית, כבוד לחטופים והנעדרים, איכות הסביבה, דו קיום, העצמת בני הנוער ועוד דברים רבים.
המכתב יצא 5 ימים לאחר זריקת הדגל, לא רצתי לתקשורת חלילה, נתתי הזדמנות לכל הצדדים, אך ברגע שהיה ברור בודאות מי נתן את ההוראה לזרוק וברגע ששמעתי כי אותו בן אדם שלם עם ההחלטה הזו ואמר לבני הנוער "זה היה פרויקט חד פעמי, קדימה לפרויקט הבא!" הכאב הפך לתסכול וזעם.
הזכרתי זאת לא פעם ולא פעמיים, זה אנושי לטעות, איני שופט את אשר על הטעות כי אם על ההתנצלות, אני בטוח שכולכם מסכימים כי התנצלות על זה אפילו שההוראה נתנה בלי כוונה לפגוע פשוט כי הוא לא ידע מה קורה עם הדגל עדיין הייתה נדרשת. כמו שעזרא אמר, התנצלות זו גדולה! וזה כל מה שרציתי, לא יודע למה כולם הכניסו לראש מניעים אישיים, אני רציתי התנצלות, לא רק אלי, אלא לאנשים פגועים. שנפגעו בגלל טעות ומגיעה להם הסליחה, ואם על זה אתה לא מסכים איתי אז זה עצוב.
לא השתלחתי באשר סתם ככה כי קמתי בבוקר ואמרתי הופה היום אני משתלח באשר! אינני פועל מפזיזות וחשבתי על כך הרבה. אם הייתי פועל מפזיזות כבר ביום המקרה המכתב היה יוצא. אך ידעתי כי רק רעש חברתי גדול יביא את ההתנצלות, יכול להיות שטעיתי, לא אומר שאני לא עושה טעויות, יכול להיות שהיו עוד דרכים, אך זו הדרך בה בחרתי ואת הגלגל אי אפשר להחזיר, אם היה תאמין לי שדבר ראשון הייתי מחזיר את הדגל ואז גם מוותר על המכתב.
ידענו בדיוק מה קרה, כמו ששמת לב בתחילת הדיון פה באתר, הוזכר זריקת הדגל אך בגלל שידענו רק ב99% שאשר הוא זה שנתן את ההוראה לא אמרנו אפילו את שמו כדי חלילה לא ללכלך שם בדברים שלא קשורים לו, עשיתי הרבה טלפונים וביקשתי מהרבה אנשים שיודעים מי נתן את ההוראה בנתיים לא לפרסם את השם ואילן עד לכך.
נכון, התקשורת פרושה לפוליטיקה, את המכתב כתבתי בהתחלה בלי נמענים של תקשורת, אך עם נמענים בחברה למתנ"סים הארצית, ואז החלטתי להוריד את הנמענים בחברה למתנ"סים הארצית (הם עדיין רשומים כמכותבים אך לא קיבלו ממני שום מכתב, רק חצי ממי שרשום קיבל כדי לא ליצור יותר מידי רעש) ובמקום פניתי לתושבי עכו, עכו-נט הוא גוף תקשורתי, אך הוא יותר מכך הפה והאוזן של תושבי עכו, ומגיע לתושבי עכו לדעת.
ולנימה האישית (דבר שבאמת, השתדלתי בכל כוחי להשאיר את הנימה האישית מחוץ למאבק כל זמן המאבק) יוסי, אני שמח ששמעת עלי דברים טובים, אני מכיר את פועלך ומעריך אותך מאוד, וזו הסיבה שאני עונה באמת מכל הלב ומתייחס לכל שורה ושורה שכתבת. תאמין לי שגם לי צר שעזבנו את עכו, אני לא רציתי בכך, לא בחרתי בכך אך לא הייתה לי ברירה, למרות כל זה המשכתי את פעילותי בעכו, המשכתי ללמוד בעכו (וזה לא היה קל לנסוע יום יום בשעות מוקדמות מאוד לעכו) סניף הבנק שלי, קופת החולים, רופא השיניים, הספר (שאומנם לא הייתי אצל ספר הרבה זמן...) והכל עדיין בעכו אפילו עכשיו כשאני במעונות הסטודנטים בעפולה אני עדיין נוסע לעכו לסידורי הבנק שלי, הכל ישאר בעכו ואני עוד אחזור לגור בעכו אז אני חוסך את הטירחה לעבור עכשיו את כל הבירוקרטיה ואחר כך כשאחזור שוב בירוקרטיה - וכולנו יודעים מהי בירוקרטיה.
עכו יקרה לי מאוד, אני רואה בה חלק מחיי, מרשה לעצמי להתערב בה (מה גם שאל לנו לשכוח שגם אשר איננו עכואי עוד).
יכול להיות מאוד שיש 1000 דרכים הגונות יותר, אולי אפילו 1000000 דרכים, יכול מאוד להיות שטעיתי לא פוסל דברים אלה.
אולי מעט הלבנתי את פניו כמו שאתה טוען אך בסופו של דבר זה הביא להתנצלות.
ריח נקמנות חריף נודף ממכתבי? לצערי הרבה אנשים לא הבינו נכון את המכתב, יכול להיות שאני לא כותב מספיק ברור אבל זה מה שאני ומי שאני. הדגשתי במכתב שאין פה שום דבר אישי, אני מאוד מעריך את אשר ואת פועלו.
"אני לדוגמה הייתי שואל את אילן מה דעתו לעשות עם הדגל המתפורר" כתבתי את זה במכתב, זאת לא בושה לשאול אנשים אחרים מה לעשות, אם אשר לא ידע מה גורלו של הדגל להמשך הוא יכל לשאול וזה מה שכאב לי, כי אף אחד מהאנשים שהיו קשורים לדגל בחיים לא היה מאשר את זריקתו והיה מגן עליו בגופו.
אז יוסי היקר, באמת יקר
אתנצל גם בפניך, אוריד כובעי בפני פועלך ואאחל לך המשך חיים נהדרים בלי צרות בחיים ורק טוב לך ולכל משפחתך.
בברכה,
רועי ווידלר
אדון פיטוסי היקר, הנה אדם שמדבר לעניין!
ראשית אני שמח לקרוא את תגובתך
כמו שאני אוהב לתת ביקורת אני גם אוהב לקבל ביקורת, אך קח בחשבון שזה גובל בביקורת חזרה:)
אכן הדגל יקר מאוד, פרויקט אדיר, היה ברור לכל הלוקחים חלק בפרויקט שהוא יתלה גם ביומהולדת ה60 למדינתנו היקרה ואף קיבל תקציב שמן מאוד מהעירייה כדי שאפילו יהיה לו תאורה, כך שאי אפשר לבוא ולטעון שלא ידעו.
חשבנו על איחסון ולא נטשנו את הדגל, אחת שבועיים בערך הלך מישהו לבדוק לשלומו של הדגל בעירייה ולהזכיר היי! שמרו עליו טוב.
יוסי נכון, הפקקים הם לא היו מה שעניין אותי, ברגע ששמעתי שמיחזרו את הדגל, מצד אחד שמחתי שלפחות הוא מוחזר ולא נזרק ומצד שני כמובן כאבתי אך הבנתי שאת הדגל לא נוכל להחזיר, כך שהמאבק למען הדגל הוא מאבק טיפשי, מיותר וחסר משמעות, הוא היה בעל משמעות אם אשר היה מחביא אותו בביתו ולא מוכן לתת לנו אותו והיינו נאבקים להחזרת הדגל.
מעבר לכאב על הדגל, כאב לי לראות את בני הנוער בוכים, את אלפי התושבים שלקחו חלק בבנייתו ואני בניהם פגועים נורא!
אני מקווה שאתה מבין שהדגל מעבר ליצירת אומנות גאוותית, מעבר להצלחת פרויקט שרבים בזמן עשייתו זילזלו, צחקו ואמרו שבחיים לא נצליח הוא מסמל גם גאווה עכואית, גאווה לאומית, כבוד לחטופים והנעדרים, איכות הסביבה, דו קיום, העצמת בני הנוער ועוד דברים רבים.
המכתב יצא 5 ימים לאחר זריקת הדגל, לא רצתי לתקשורת חלילה, נתתי הזדמנות לכל הצדדים, אך ברגע שהיה ברור בודאות מי נתן את ההוראה לזרוק וברגע ששמעתי כי אותו בן אדם שלם עם ההחלטה הזו ואמר לבני הנוער "זה היה פרויקט חד פעמי, קדימה לפרויקט הבא!" הכאב הפך לתסכול וזעם.
הזכרתי זאת לא פעם ולא פעמיים, זה אנושי לטעות, איני שופט את אשר על הטעות כי אם על ההתנצלות, אני בטוח שכולכם מסכימים כי התנצלות על זה אפילו שההוראה נתנה בלי כוונה לפגוע פשוט כי הוא לא ידע מה קורה עם הדגל עדיין הייתה נדרשת. כמו שעזרא אמר, התנצלות זו גדולה! וזה כל מה שרציתי, לא יודע למה כולם הכניסו לראש מניעים אישיים, אני רציתי התנצלות, לא רק אלי, אלא לאנשים פגועים. שנפגעו בגלל טעות ומגיעה להם הסליחה, ואם על זה אתה לא מסכים איתי אז זה עצוב.
לא השתלחתי באשר סתם ככה כי קמתי בבוקר ואמרתי הופה היום אני משתלח באשר! אינני פועל מפזיזות וחשבתי על כך הרבה. אם הייתי פועל מפזיזות כבר ביום המקרה המכתב היה יוצא. אך ידעתי כי רק רעש חברתי גדול יביא את ההתנצלות, יכול להיות שטעיתי, לא אומר שאני לא עושה טעויות, יכול להיות שהיו עוד דרכים, אך זו הדרך בה בחרתי ואת הגלגל אי אפשר להחזיר, אם היה תאמין לי שדבר ראשון הייתי מחזיר את הדגל ואז גם מוותר על המכתב.
ידענו בדיוק מה קרה, כמו ששמת לב בתחילת הדיון פה באתר, הוזכר זריקת הדגל אך בגלל שידענו רק ב99% שאשר הוא זה שנתן את ההוראה לא אמרנו אפילו את שמו כדי חלילה לא ללכלך שם בדברים שלא קשורים לו, עשיתי הרבה טלפונים וביקשתי מהרבה אנשים שיודעים מי נתן את ההוראה בנתיים לא לפרסם את השם ואילן עד לכך.
נכון, התקשורת פרושה לפוליטיקה, את המכתב כתבתי בהתחלה בלי נמענים של תקשורת, אך עם נמענים בחברה למתנ"סים הארצית, ואז החלטתי להוריד את הנמענים בחברה למתנ"סים הארצית (הם עדיין רשומים כמכותבים אך לא קיבלו ממני שום מכתב, רק חצי ממי שרשום קיבל כדי לא ליצור יותר מידי רעש) ובמקום פניתי לתושבי עכו, עכו-נט הוא גוף תקשורתי, אך הוא יותר מכך הפה והאוזן של תושבי עכו, ומגיע לתושבי עכו לדעת.
ולנימה האישית (דבר שבאמת, השתדלתי בכל כוחי להשאיר את הנימה האישית מחוץ למאבק כל זמן המאבק) יוסי, אני שמח ששמעת עלי דברים טובים, אני מכיר את פועלך ומעריך אותך מאוד, וזו הסיבה שאני עונה באמת מכל הלב ומתייחס לכל שורה ושורה שכתבת. תאמין לי שגם לי צר שעזבנו את עכו, אני לא רציתי בכך, לא בחרתי בכך אך לא הייתה לי ברירה, למרות כל זה המשכתי את פעילותי בעכו, המשכתי ללמוד בעכו (וזה לא היה קל לנסוע יום יום בשעות מוקדמות מאוד לעכו) סניף הבנק שלי, קופת החולים, רופא השיניים, הספר (שאומנם לא הייתי אצל ספר הרבה זמן...) והכל עדיין בעכו אפילו עכשיו כשאני במעונות הסטודנטים בעפולה אני עדיין נוסע לעכו לסידורי הבנק שלי, הכל ישאר בעכו ואני עוד אחזור לגור בעכו אז אני חוסך את הטירחה לעבור עכשיו את כל הבירוקרטיה ואחר כך כשאחזור שוב בירוקרטיה - וכולנו יודעים מהי בירוקרטיה.
עכו יקרה לי מאוד, אני רואה בה חלק מחיי, מרשה לעצמי להתערב בה (מה גם שאל לנו לשכוח שגם אשר איננו עכואי עוד).
יכול להיות מאוד שיש 1000 דרכים הגונות יותר, אולי אפילו 1000000 דרכים, יכול מאוד להיות שטעיתי לא פוסל דברים אלה.
אולי מעט הלבנתי את פניו כמו שאתה טוען אך בסופו של דבר זה הביא להתנצלות.
ריח נקמנות חריף נודף ממכתבי? לצערי הרבה אנשים לא הבינו נכון את המכתב, יכול להיות שאני לא כותב מספיק ברור אבל זה מה שאני ומי שאני. הדגשתי במכתב שאין פה שום דבר אישי, אני מאוד מעריך את אשר ואת פועלו.
"אני לדוגמה הייתי שואל את אילן מה דעתו לעשות עם הדגל המתפורר" כתבתי את זה במכתב, זאת לא בושה לשאול אנשים אחרים מה לעשות, אם אשר לא ידע מה גורלו של הדגל להמשך הוא יכל לשאול וזה מה שכאב לי, כי אף אחד מהאנשים שהיו קשורים לדגל בחיים לא היה מאשר את זריקתו והיה מגן עליו בגופו.
אז יוסי היקר, באמת יקר
אתנצל גם בפניך, אוריד כובעי בפני פועלך ואאחל לך המשך חיים נהדרים בלי צרות בחיים ורק טוב לך ולכל משפחתך.
בברכה,
רועי ווידלר
|