[color=darkblue][b][size=150]לקראת החגים- זהירות מהדגים [/size]

"לקראת תקופת החגים, חלה עליה במספר המקרים של זיהומים באצבעות או בכפות הידיים כתוצאה מטיפול וניקוי לא מיומן של דגים", אומר פרופ' גרשון וולפין, מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים לגליל המערבי. "מדובר בעיקר באנשים העובדים בחנויות לממכר דגים ובבריכות דגים, או אצל אנשים שקונים דגים בחנויות ובשווקים והחליטו לנקות אותם בעצמם ולא להסתייע באיש מיומן בניקוי דגים.

אין ספק שהדבר מביא אומנם להוזלת עלות הקניה, אולם עלול לגרום לפגיעות קשות ולנזקים חמורים". בבית החולים נהריה מזהירים: דקירה מסנפיר דג, קשקשים או מעצמות דג, עלולה לגרום לחדירת זיהום חיידקי לאצבע ולעיתים להביא להתפתחות מהירה של זיהום בכל כף היד.

פרופ' וולפין מסביר, כי בסנפירי וקשקשי דגים מצויים חיידקים אשר יכולים לגרום להתפתחות של זיהום באצבעות ובכף היד. חיידקים אלה קרויים חיידקי "ויבריו" והשכיח מביניהם הוא ה"ויבריו וולניפיקוס". הזיהום עלול להתפתח במהירות ותוך מספר שעות ניתן להבחין בנפיחות של האצבע הפגועה, עם כאבים ניכרים, אודם מקומי ובצקת. בהמשך, תיתכן התפשטות התהליך הדלקתי לכף היד ולאצבעות נוספות, ובמקרים נדירים אף לאמה עד למרפק או לכתף.

התפשטות הזיהום מלווה בחום גבוה ובהרגשה כללית רעה. במידה ולא מתחילים בטיפול מיידי, הדבר עלול להביא להתפשטות הזיהום בכל הגוף ובמקרים נדירים אף לסכנת מוות. במחלקה האורטופדית בבית החולים נהריה, אושפזו בשנים האחרונות עשרות אנשים שסבלו מדקירה תוך כדי ניקיון הדגים ופיתחו זיהום. לאחר בדיקת מספר מקרים התברר, שהבעיה הרבה יותר מסובכת מפצע דקירה רגיל.

במקרה של זיהום כתוצאה מדקירת דג, נצפתה התפתחות של תגובה דלקתית קשה ברקמות הרכות התת-עוריות וסביב מעטפות הגידים. במקרים כאלה, יש צורך מיידי בטיפול אנטיביוטי תוך ורידי. אצל מרבית החולים היתה נסיגה של הדלקת הזיהומית והחלמה.

יחד עם זאת, ישנם חולים בהם הזיהום הולך ומתקדם, ומתפתח נזק מהיר לשומן התת-עורי ולמעטפות הגידים, למרות הטיפול האנטיביוטי, עם היווצרות כיס מוגלה (אבצס). במקרים אלה חייבים לבצע ניתוח מוקדם ככל האפשר כדי לנקז באופן כירורגי את התהליך הזיהומי.

למרות זאת, עדיין קיימת סכנה להתפשטות נרחבת של הזיהום וישנם חולים בהם יש צורך בביצוע של מספר ניתוחים לניקוז הזיהום. ועדיין, ישנם כאלה שהטיפול המשולב האינטנסיבי של אנטיביוטיקה וניקוזים כירורגיים אינו מצליח, ויש צורך בקטיעה של קטע אצבע או של כל האצבע הפגועה. במקרים מסוימים, במיוחד בחולים הסובלים מתנגודת חיסונית נמוכה, עלול הזיהום להתפשט לגוף כולו ולהוביל לכריתת גפיים ואפילו לקריסת מערכות ולמוות במקרים קיצוניים. הסיבה המדויקת להתפשטות הזיהום כתוצאה מדקירת דג, אינה ידועה.

מדובר בעיקר בדגי בריכות עם מים מתוקים ולא בדגי ים, בעיקר אמנון ("מושט"), אולם גם קרפיונים. הדיווחים הראשונים על זיהום חיידקי לאחר ניקוי דגים הופיעו לראשונה לפני מספר שנים. ככל הנראה, מדובר בשינוי במליחות מי הבריכות או שייתכן והחיידק עבר שינוי מסוים בפרופיל הגנטי שלו וכתוצאה מכך פיתח צורה אלימה שגורמת לזיהומים.

לאור המודעות ההולכת וגוברת לנושא הונהגו על ידי משרד הבריאות תקנות חדשות לפיהן אסורה בהחלט מכירת דגים לא מנוקים לציבור. על בעלי החנויות לדאוג לניקיון הדגים לפני מכירתם. בכל מקרה של דקירת דג יש לפנות מיידית לאבחנה רפואית. פרופ' וולפין מוסיף ומציין, כי דג המושט (אמנון) הוא המסוכן ביותר.

שליש מהאנשים שלקו בזיהום נפגעו מדג זה. כעשרה אחוזים נפגעו מקרפיון או מבורי והיתר מלוקוס, פורל ודגים אחרים. נתונים אלה נאספו במסגרת מחקר גדול שנערך בארץ ובו נבדקו 122 בני אדם שלקו בזיהום בעקבות דקירת דגים בשמונה השנים האחרונות. במחקר נמצא שגברים ממהרים יותר להגיע לחדר המיון בעקבות דקירת דג - יומיים בממוצע לאחר הדקירה, לעומת נשים שממתינות 4 ימים.

עם זאת, משך האשפוז של חולים משני המינים היה זהה ועמד על 5 ימים בממוצע. כשליש מהמאושפזים נזקקו לניתוח להסרת הרקמה הפגועה, כשחלקם אף נזקקו לניתוחים חוזרים. עוד נמצא שחולים מעל גיל 60, נטו יותר לפתח סיבוכים בהם נמקים ודלקת ונזקקו ליותר משככי כאבים, בהשוואה לחולים צעירים יותר. לכן, פרופ' וולפין ממליץ לטפל בדגים עם כפפות ולהיעזר רק באדם שמיומן בניקוי דגים. [/b][/color]