[color=darkblue][b] [size=150]שיחזור הקרב בבינת ג'בייל , הקרב בו נפל שלנו הסמ"פ אלכס שוורצמן מעכו ז"ל ,

היום לפני שנה ,שיחזרו את הקרב , שלושה מלוחמי גדוד 51 של גולני: סרן אלון חכימה, מ"פ רובאית ג' וסג"מ מעוז שבתאי, מ"מ בפלוגה - שניהם מאושפזים בבית החולים [/size]

ב-12 ביולי כשנחטפו שני החיילים ושמונה נהרגו בגבול לבנון היו חיילי גדוד 51 של גולני בעזה חלק ממבצע "גשמי קיץ", שהוכרז לאחר שנחטף החייל גלעד שליט. הם הופתעו כעשרה ימים לאחר מכן כשהוקפצו לצפון. ביום ראשון, 23 ביולי, התקבלה הפקודה - כוחות גולני ייכנסו לתוך בנת-ג'בייל בלילה. חיילי הגדוד לא הכירו את נאום "קורי העכביש" שנשא מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה מהעיירה, הם גם לא שמעו על התואר שקיבלה - "בירת הטרור של החיזבאללה".


היציאה לוותה בידיעה שתהיה היתקלות - החיילים קיבלו מידע שבמקום נמצאים אנשי חיזבאללה רבים, אם כי לא קיבלו כל מידע על מספרם או על האזורים המדוייקים בהם שהו. על פי הפקודה היו אמורים החיילים להיכנס ל-48 שעות עם אפשרות להארכה.

סביב השעה תשע בערב יצאו מאזור אביבים לכיוון בנת-ג'בייל. כאשר התקרבו לפאתי העיירה, התפצלו הכוחות, פלוגת רובאית ג' בפיקודו של חכימה המשיכה ישר, אל תוך העיירה. הכניסה של הכוחות לוותה בארטילריה כבדה מצד חיל האויר, וסמוך לדמדומי בוקר ראשונים התמקמו חייליו של חכימה בשני בתים שתפסו בפאתיה הדרומיים של העיירה.

יושבים וממתינים

"הקפדנו לתפוס בתים שהוסתרו היטב על ידי בתים אחרים", מספר חכימה. היום הבא היה שקט. "בצהרי היום השני בבינת ג'בייל, יום שלישי, זיהה עומר, אחד הקלעים, איש חיזבאללה הולך לכיווננו. ממרחק של כשמונים מטר הוא הצליח לפגוע בו ולהרוג אותו", סיפר סג"מ שבתאי.

ביום רביעי לפנות בוקר "קיבלתי שלושה בתים להשתלטות, כ-300 מטר מאיפה שהיינו, לכיוון עומק העיירה, מהם היה ניתן לתפוס שליטה טובה יותר לכיוון מרכז העיר", מספר חכימה. "את הבית הצפוני - הקרוב ביותר למרכז ועל כן המסוכן ביותר מבחינתנו, לקחתי על עצמי ביחד עם מחלקת הפטרול ואליי הצטרף כץ. בבית האמצעי שמתי את מחלקת החבלה ובבית הדרומי שמתי את המ"מ עמיחי מרחביה ביחד עם מחלקת החוד. אליו הצטרפו הסמ"פ אלכס שוורצמן והסמג"ד רועי קליין", תיאר חכימה.

בעוד חכימה והכוח שלו הצליחו בקלות להיכנס אל הבית שנחשב מסוכן, נתקלו שתי המחלקות האחרות בקושי לפתוח את דלתות הברזל של הבתים. "שערי הברזל היו מאוד מסיוויים, לא ידענו שיש במקום שערים כאלה. שמענו את המחלקה של מרחביה יורה שני מטולים לעבר השערים בניסיון לפתוח אותם", שיחזר כץ. "הבנו שבשימוש במטולים אנחנו מושכים את החיזבאללה, שחייבים להיכנס מהר למבנים, ואז החלה ההתקלות", תיאר חכימה.

ההיתקלות

חייליו של מרחביה זיהו שלוש דמויות לבושות מדי צה"ל אך בלא קסדות. החיילים הבינו שמדובר באנשי חיזבאללה, והמקלען, אביתר כהן ירה לעברם. במקביל יצאו לעבר הדמויות. רגעים אחר כך נשמע מרחביה צועק בקשר "נתקלנו, יורים עלינו".

מרחביה ואנשיו רצו לעבר חומה, מאחוריה חיכו להם אנשי חיזבאללה. תוך רגעים זרקו אלה רימונים לעבר מרחביה ושלושת חייליו. כתוצאה מכך נהרגו במקום מרחביה, אוהד קלאוזנר, ושמעון דהן. אביתר כהן נפצע קשה.

חכימה והקבוצה המצומצמת שאיתו עדיין חתרו להגיע למרחביה ולהגיש סיוע. "איגפנו ממזרח, ושמענו שאצל מרחביה יש פצועים", תיאר שבתאי. עד שהכוח של שבתאי וחכימה הצליח להגיע למבנה של מרחביה, יצא בינתיים לסייע למרחביה כוח שכלל את הסמג"ד קליין והסמ"פ שוורצמן, שהיו עד אז צמודים למבנה שלא הצליחו לפרוץ. גם הם כנראה לא ידעו על החומה הסתתרו אנשי חיזבאללה, וכשהגיעו ביחד עם כוח מעובה של חיילים לתוך המטע, נזרקו לעברם רימונים רבים ונורתה אש כבדה מכיוונם של אנשי החיזבאללה, שעיבו גם הם בינתיים את כוחותיהם מעבר לחומה. מהרימונים והירי נהרגו רועי קליין, אלכס שוורצמן, אסף נמר ושמעון אדגה. עידן כהן נפצע קשה מאוד. כץ הספיק לשמוע את קליין ממלמל "שמע ישראל".

כץ וחכימה המשיכו, בעזרתם של עוד מספר מצומצם של חיילים להשיב אש, בעוד שהשאר התפנו לחילוץ הפצועים וההרוגים. האש היתה כבדה, והכוח קיבל החלטה לסגת חזרה אל הבית, ומשם להוציא שוב חוליות קטנות שיגררו אחורה את החברים הפגועים. "במקביל עליתי בקשר מול המג"ד, סא"ל יניב עשור, וניסיתי לתת נקודות ציון מדויקות מאיפה יורים עלינו", אמר חכימה, שהסביר כי בשל חשש מירי דו צדדי התקשה כוח הרובאית שהיה ממזרח לאירוע, לפתוח באש גם הוא.

פצועים בחילוץ

חמש או שש פעמים נכנס חכימה אל המטע, גרר ויצא, עד שרימון וכדורי רובה פגעו גם בו."אני זוכר שעפתי על הפנים ודיווחתי פציעה. הייתי בטוח שנקטעו לי הרגליים. זה מאוד כאב והרגשתי שאני מתערפל. אמרתי 'שמע ישראל', ודיברתי עם אלוהים. אמרתי לו תודה על הכל, על כל רגע שעברתי בחיי. אבל כשעברו הדקות ועוד הייתי בהכרה הבנתי שאולי לא אמות", תיאר חכימה.

בינתיים המשיך שבתאי לגרור פצועים מהמטע. הוא עסק בחבישת פצוע "כשפתאום הרגשתי 'בנג' ארוך ולא נגמר בראש. העיניים נסגרו לי, ראיתי מטושטש, איבדתי את שיווי המשקל ונפלתי. כשפתחתי את הקסדה הרגשתי שמשפריץ לי דם רב. צעקתי שחטפתי כדור. הכאב היה בלתי נסבל. אני זוכר שמישהו סימן לי לזחול לעברו. מאוחר יותר אני זוכר שחשבתי שאני לא רוצה למות, שאני כולה בן 21", תיאר בקור רוח ממיטתו בבית החולים.

מאחר וקליין, שוורצמן ומרחביה נהרגו וחכימה ושבתאי נפצעו קשה - נטל על עצמו כץ את הפיקוד. בימים אלה המתין לפתיחת קורס מ"פים, אבל כששמע שעולים ללבנון ביקש להצטרף לחברו חכימה. "לא הכרתי את החיילים בפלוגה, אני זוכר שתוך כדי הלחימה הייתי צריך לשאול את החיילים לשמם כדי לחלק תפקידים", אמר. כוח קטן של חיילים הועלה לקומה השנייה בבית, ונתן משם חיפוי מאסיווי שהקל על גרירת הפצועים וההרוגים - "הם הרגו לפחות שבעה מחבלים", אמר כץ "ואנחנו בינתיים כל הזמן יורים, רצים מושכים הרוג. יורים, רצים מושכים פצוע".

בזמן הטיפול בפצועים בתוך המבנה הצליחו בינתיים במזרח חיילי רובאית א' להתקרב ולסייע באש לכיוון החומה, המסגד והמבנים שבהם נמצאים אנשי החיזבאללה. בשל הקרבה של המבנה בו שהו החיילים, למסגד שבאזורו שהו אנשי החזבאללה, היה חשש מירי דו צדדי וזו הסיבה גם שמסוקי הקרב התערבו בשלב כה מאוחר של הקרב. למעשה, רק כשעתיים אחרי שהחל הקרב, הצליח קמב"ץ הגדוד לחבור אל הכוח של כץ ומשם לכוון לבסוף את המסוקים.

יצאו כשידם על העליונה

בערך בין תשע בבוקר לעשר של יום רביעי, החלו הכוחות להשיג שליטה על הנעשה. מסוקי הקרב ירו מהאוויר, כוח רובאית א' נתן אש ממזרח, ומתוך הבית עצמו בו היו הפצועים המשיכו החיילים לירות אש מחפה עבור חבריהם שהמשיכו לנסות ולגרור את גופות חבריהם מהמטע אל הבית. שמונה חיילים נהרגו בהיתקלות, 25 נפצעו, רבים מהם קשה.

סביב השעה 11:00 הגיע כוח פלחה"ן גולני אל הבית והחל בפינוי הפצועים, במסע אלונקות שנמשך כשניים וחצי קילומטרים משם, עד לאזור בו יכלו המסוקים לנחות. הפינוי התנהל תחת אש והסתיים בערך בשעה אחת.

"את הפלוגה הזאת אף אחד לא ניצח, יצאנו כשידינו על העליונה. אמרתי לחיילים האלה שאני מעריץ אותם, שהם הלוחמים הכי אמיצים. זה לא ברור מאליו לחלץ חברים תחת אש גם במחיר פגיעה אישי. הרבה צל"שים ייצאו מהקרב הזה", סיכם כץ. לאחר הקרב עלתה ההערכה כי חיילי גולני הצליחו להרוג כמה עשרות אנשי חזבאללה. "אני רוצה למסור תנחומים למשפחות השכולות ורוצה לאחל החלמה מהירה לכל הגיבורים - אני אוהב אותם ומודה להם על הכוחות שהם נותנים לי. אני רוצה להגיד להוריהם שיש להם ילדים גיבורים", אמר ממיטת אשפוזו המ"פ חכימה. בגולני אומרים שהכוח פעל בצורה מקצועית והחיילים ניהלו קרב גבורה. [/b][/color]

אני לא מסכים להחלפת שמו של רחוב בן שושן אברהם.
זה רחוב שכבר שונה שמו מרחוב דבורה הנביאה לשם של עסקן הסתדרות ז"ל.

[b][color=green]דני אתה ממש חמוד וצודק גם אני לא ראיתי שום פרסום בנושא קריאת רחוב על שמם של חמשת ההרוגים הי"ד.
אך בכל אופן אני נשאר בעמדתי שיש לך תמימות עדינה וחמודה

יום טוב עזרא [/color][/b]

[b]עזרא שלום רב,
ראשית,תודה לך על תגובתך להודעתי.למדתי רבות ממנה...תודה לך גם על זה שכתבת שאתה נהנה לקרוא את מה שאני כותב.זה עושה לי טוב הלב.מקווה שכך גם יהיה בעתיד!!!
שנית,בקשר לשאלה שלי בעלת גוון תמים בעניין הרח' דרך החמישה-אני עובר במקום ליד הגלעד לעיתים קרובות וכמעט אף פעם לא שמתי לב לשלט עם שם הרחוב.רק אתמול שמתי לב במקרה.הגעתי מהר מאוד למסקנה ששם הרח' קשור בוודאי לחמשת נרצחי הקטיושה הי"ד של שנה שעברה גם בגלל שם הרח'(דרך החמישה)וגם בגלל שזה נמצא באזור שהאסון הנורא קרה וליד הגלעד,אך לא הבנתי בדיוק ממתי בדיוק יש את הרח'(אולי זה היה בזמן האחרון בסמיכות לשנה לאירוע או אולי לפני כן...)בכל אופן אני אישית לא ידעתי על כך-לא היה רשום על כך לא בידיעות עכו(שאותו אני כל שבוע לוקח)ובו יש את רוב הידיעות על העיר שלנו(וידיעה כזו חשובה הייתה צריכה להופיע שם)ועד כמה שאני זוכר לא היה על כך בעכונט(תקן אותי אם אני טועה...)לכן נראה לי מאוד מוזר שפתאום יש את הרח' דרך החמישה ליד מקום האסון,והופתעתי מכך מאוד.ניסיתי לבדוק במפת עכו,שהיא חדשה יחסית,וגם שם,כאמור,לא היה את הרחוב,ואז החלטתי לכתוב על כך כאן בפורום.(מקווה שלא עשיתי טעות...)אני אף הצעתי כאן בפורום לפני כן(בהודעה הזו)להנציח את זיכרם של ההרוגים במלחמה שנה שעברה על ידי קריאת רח' על שמם,והנה ראיתי את הרח' דרך החמישה וכאמור,מאוד הופתעתי מכך שיש כבר רח' לזיכרם ועל פי מה שאני יודע הדבר כנראה לא פורסם(אולי אני טועה בקביעתי זו שהדבר לא פורסם...)

[b][quote="עזרא"][b][color=red]הייתי רוצה לדעת קצת יותר עליך .
שאלתי האם אתה עכואי מלידה? או עולה חדש לעכו .בוא נשאל שאלה קלה יותר כמה שנים אתה גר בעכו?[/color][/b][/quote][/b]

[color=darkred]בקשר לשאלתך זו שלעיל:
אני לא עכואי מלידה.נולדתי ברוסיה.עליתי ארצה בגיל 5 בסוף שנת 1990,ומאז,קרוב ל-17 שנים אנו גרים בעכו.אם ברצונך לדעת עוד משהו עלי,שאל אותי כאן או במסר אישי ואענה לך עד כמה שאני אוכל...[/color]

[size=150][color=blue]שיהיה לך ולכל גולשי עכונט שבוע טוב!!! [/b][/color][/size]

[b][color=red]דני
לפעמים יש לך שאלות בעלות גוון תמים להחריד ממש .
תגיד אתה באמת כזה תמים?
הרי הכי ברור בעולם כשיש שלט שמדבר על חמישה ולידו יש אנדרטה לזכר החמישה והמקום והאיזור "שייך לחמשת הההרוגים הי"ד והכל כל כך טרי וכבר אתה רוצה למצוא את זה במפה?
וואלה אני קורא את כתבותיך ונהנה ופתאום יש שאלה שמפוצצת אותי ומוציאה אותי מסבלנותי.
עצור שאל את עצמך ואם לא תמצא תשובה תשאל בטוחני שלפעמים גם תמצא את התשובות בעצמך.

שבת שלום עזרא[/color]
[color=blue]אגב לא בכל מצב צריך לקרות משהו שהוא ממש צמוד וקרוב אליך.

הייתי רוצה לדעת קצת יותר עליך .
שאלתי האם אתה עכואי מלידה? או עולה חדש לעכו .בוא נשאל שאלה קלה יותר כמה שנים אתה גר בעכו?[/color][/b]

[b]כשעברתי היום ליד הגלעד לזיכרם של ההרוגים שנה שעברה ברח' בן שושן ראיתי שבדרך שמובילה לביה"ס גורדון,ממש ליד הגלעד,יש שלט שעליו רשום רח' דרך החמישה.האם הרח' הזה הוא לזיכרם של חמשת הרוגי הקטיושות שנה שעברה?לא ראיתי גם את השם של הרח' במפת עכו...[/b]

למי אפשר לפנות בעיריה בנידון?
נראה לי שזה צריך להיעשות גם בהסכמת המשפחות...

[b][size=200]שנה אחרי המלחמה - שידורים חוזרים לזכר החיילים העכואים :
רב סמל גדי מוסייב וסגן אלכס שוורצמן ז"ל[/size]

[u][size=150]] שידורTV : מהלוויתו של גדי מוסייב מעכו[/size][/u]
היום (שישי 13/07/06 ב-14:45) ,הובא למנוחות רב סמל גדי מוסייב (20) בבית העלמין הצבאי בנהריה . המונים השתתפו בהלוויתו של גדי שהיה מפקד הטנק שעלה על המטען .
היו , כבוד הרב יוסף ישר , ח"כ דוד אזולא , ראש העיר לנקרי ומ"מ זאב נוימן , קציני צה"ל . כמו כן הגיעו עשרות חברים, שכנים וקרובי משפחה של אליעזר ורוזה, הוריו של גדי,
http://www.akkonet.co.il/newsPictures/gadi-zal.html




[size=150] [u]שידור TV , סגן אלכס שוורצמן ז"ל הובא למנוחות[/u]
[/size]
http://www.akkonet.co.il/newsPictures/alexander-zal.html
הערב (חמישי ) 28/07/06 בשעה 22:00 , סגן אלכס שוורצמן ז"ל מעכו ,הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהרייה . המונים השתתפו בהלוויתו -
היו , ח"כ דוד אזולא , ראש העיר לנקרי ומ"מ זאב נוימן , קציני צה"ל וחיילים רבים מגולני . כמו כן הגיעו עשרות חברים, שכנים וקרובי משפחה של אלכס .[/b]

דני אני מסכים איתך שצריכים לעשות משהו בנדון

והעניין הזה צריך לקבל טיפול ברשות העירונית שלנו שזוהי עיריית עכו

כתושב העיר שכואב את אובדנם של חמשת תושבי עכו היקרים שנהרגו מפגיעת הקטיושה ברח' בן שושן ושל שני החיילים הגיבורים מעכו שנהרגו בקרבות בדרום לבנון במהלך המלחמה,חשבתי לנכון להעלות הצעה להנצחת זיכרם.
ברח' בן שושן מוצבת אנדרטה לזיכרם של האזרחים שנהרגו שזה דבר קדוש בעיני וחשוב ביותר,אך נראה שכדאי להנציח את זיכרם בדרך נוספת,דוג'-קריאת רחוב בעכו לזיכרם.אם הדבר אפשרי הייתי אולי משנה את שמו של רח' בן שושן(אולי לא את כולו,אלא בחלק שבו נפלה הקטיושה הקטלנית)לרח' חמשת הקדושים לזיכרם של חמשת האזרחים היקרים.
להנצחת זיכרם של 2 החיילים הגיבורים מעכו שנפלו במלחמה-הייתי משנה את שמו של רח' בורלא(או חלק ממנו),הרחוב שבו שניהם גרו,לרח' הבנים הגיבורים לזיכרם.
אם לא ניתן לשנות שמות של רחובות קיימים,אז במידה ואם יוקמו שכונות חדשות בעכו,אז הייתי קורא ל-2 רחובות מרכזיים באותה שכונה לזיכרם,או שרחוב אחד לזיכרם של כל ההרוגים במלחמה מעכו.
מה דעתכם,גולשי עכונט בעניין?