שיהיה לו בהצלחה ... עוד עכואי מוצלח

שיהיה בהצלחה

[color=darkblue][b][size=150]סיפורו של איאד מגדוב, מעכו, אלוף המכבייה ב‭400-‬ משוכות, רץ 400 ב‭49.78-‬ שניות [/size]

[img]http://www.nrg.co.il/images/archive/408x322/801/426.jpg[/img]
[size=150]ריצת מכשולים [/size]

אמיר ברברה מתאמן עם בן ג'ונסון, אבל בנתב"ג מפשיטים אותו בבידוק. רימון מזאווי, אלוף מכביה, הפסיק רק השנה להתאמן על כורכר. איאן מגדוב מעכו שוקל לעבור ולייצג את קטאר. שלושה אצנים ערבים חולמים לייצג את המדינה שאדישה כלפיהם. כתבה שניה

זה יכול להיות תסריט קולנועי של האחים ברבש, או רומן ישראלי קלאסי, סטייל עמוס עוז. קנדי-ערבי-נוצרי המתגורר בטורונטו, בן לאב מחיפה ולאם מנצרת, רוצה 'לעלות' לארץ ולייצג את ישראל באתלטיקה העולמית, לנצח, להעלות את דגל ישראל בטקס המדליות ולשמוע את 'התקווה'.
טומי ארשנסקי, אלוף אירופה לקדטים בג'ודו, עובד כסבל לפרנסתו. האצן יבגני מיננקו ממלצר באילת. אחד נתמך בידי עמותה מהצפון, השני קיבל חסות מהמלון בו הוא עובד. איפה הממסד? שאלה טובה
לכתבה המלאה


אמיר ברברה, בן ‭,18‬ שלמד בנצרת עד כיתה ה‭,'‬ נמצא כעת בביקור קרובים, לא לפני שעבר הפשטה ובדיקה בטחונית מדוקדקת בנתב"גנו, אבל שוקל ברצינות לחתום במכבי ת"א ולרוץ בנבחרת בעונה הבאה. החשוב והמעניין הוא שברברה רץ מהר מאוד לגילו, 100 ו‭400-‬ מטר ב‭10.89-‬ ו‭49.06-‬ שניות בהתאמה.

ברברה: "הייתי שמח לרוץ עבור נבחרת ישראל. אני מרגיש קשור לכאן יותר מאשר לקנדה, זהו ביתי האמיתי. נכון, בקנדה הכל יותר נוח, אבל האינטראקציה עם האנשים שונה, אולי בגלל דברים כמו המשפחה והשפה‭."‬ כשברברה אומר שפה, הוא מתכוון לערבית, כי עברית הוא לא זוכר הרבה. השנה הוא היה פצוע, מה שאולי עיכב את זימונו לנבחרת קנדה והיה מקשה על זימון עתידי לנבחרת ישראל, בשל תקנון ההתאחדות העולמית.

בינתיים הוא מתאמן בטורונטו ליד לא אחר מאשר בן ג'ונסון, האגדה השנויה במחלוקת, שגם מייעץ לו ומכוון אותו. ג'ונסון, חלילה, הוא לא מאמנו, כי אסור לו לאמן. למי ששכח, אולימפיאדת סיאול ‭,'88‬ ניצחון בגמר ה‭100-‬ מטר על קרל לואיס, שיא מדהים של ‭9.79‬ שניות ותהילה שהתנפצה בגלל בדיקת סמים. ברברה, שמקבל מסאז'ים ופיזיותרפיה לצד ג'ונסון, מכיר מקרוב את גירסת האחרון לאירועים ההיסטוריים, לפיה לואיס האמריקני 'בישל' את כל העניין, ובשל היותו של ג'ונסון קנדי, הוא נפל קורבן, כי בעצם כולם לקחו את החומרים האלה.

ברברה מתכנן ללמוד פיזיולוגיה בטורונטו, וכמו אתלטים ישראלים רבים הלומדים באמריקה, להגיע לכאן לעונת התחרויות, למרות החוויה המפוקפקת שמצפה לו בכל נחיתה: "לפעמים יש קושי בלהשתייך כאן למיעוט, למשל בשדה התעופה, כשמתנהגים אליך לא יפה ועושים דברים שלא עושים ליהודים, כמו להוריד את הבגדים ולעשות ככה וככה. זה לא נעים, זה גזעני, אם כי אני מבין את בעיות הביטחון של ישראל. בתמונה הכוללת, אני יכול לחיות כאן ולייצג את המדינה".

"למה אין מסלול בסכנין?"‬


ברברה מבלה כאן את זמנו בעיקר עם בן-דודו, רימון מזאווי בן ה‭,20-‬ נוצרי כמוהו, אתלט במכבי חיפה, אלוף ישראל לנוער עד העונה שעברה בשלושה מקצועות שונים, כולל 400 מטר, ריצה בה הוא מחזיק בשיא אישי של ‭49.59‬ שניות. במכביה לפני שנתיים הוא הוכתר כאלוף כשניצח ב‭110-‬ מטר משוכות לנוער. עד העונה התאמן מזאווי שבע שנים על מגרש כורכר בנצרת, עם נעלי ספורט רגילות, ורק השנה עבר להתאמן על מסלול אמיתי עם נעלי ספייקס מקצועיות, כשהתחיל ללמוד בטכניון בחיפה הנדסת תעשייה וניהול.

"אני מרגיש את ההתקדמות. בהתחלה, כשהייתי בא לתחרויות, לא הייתי רגיל לספייקס. למעשה, באף מקום במגזר הערבי
אין מסלול. בנו בסכנין איצטדיון, אז למה לא בנו מסביב מסלול ריצה? אני מתפלא על מאזן גנאים שלא דאג לכך‭."‬

מזאווי ודועא סלימאן, אלופה ישראלית ותיקה, שאפילו מכהנת כבר כדירקטורית במועצת ההימורים וכחברת הנהלת התאחדות האתלטיקה, עוררו סערה במגזר כשניצחו במכביה, אולימפיאדת היהודים. מזאווי: "היתה לי הרגשה מצוינת לנצח במכביה. שמחתי מאוד, מה גם שקבעתי שם שיא אישי, וזה לא משנה לי שזו אולימפיאדת היהודים. שאלו אותי אחר כך מעיתון ערבי, בחריפות: 'איך אתה יכול‭,'?‬ אמרתי שלא אכפת לי ושאני משתתף בזה כמו כל אזרח ישראלי. זה עושה לי כבוד. בספורט אין נוצרי, יהודי, ערבי‭."‬

"המדינה לא נותנת לי כלום"


איאד מגדוב, מוסלמי מעכו, בן ‭,22‬ מתאמן עם מזאווי אצל המאמן דני וולפסברג. מגדוב, אלוף המכביה ב‭400-‬ משוכות, רץ 400 ב‭49.78-‬ שניות ומדליסט קבוע באליפויות ישראל בשנים האחרונות, כבר יכול היה לרוץ באתונה 2004 תחת דגל פלשתין, אך סירב להצעה. היום, כבר לא בטוח שהוא היה מסרב.

אביו של מגדוב נפטר, יש לו שלוש אחיות נשואות ועוד שלוש המתגוררות בביתו. בשנה שעברה הוא עבד כפועל בבית הזיקוק בחיפה, ועד לפני ארבעה חודשים הוא עבד כפועל בניין מ‭6-‬ בבוקר עד 4 אחה"צ, משם הלך לאימון עד 7 בערב. עם תחילת עונת האתלטיקה, עבר לעבוד בלילות בחברת "הוט‭,"‬ בתמיכה טכנית. בעבר הוא למד והתאמן בפנימיית נעורים, שם עסק בהנדסאות רכב, וכיום הוא לומד לתעודת בוחן רכב בחיפה, בשיעורי ערב. הפועל עכו, האגודה בה צמח מגדוב, פשטה את הרגל, הוא נקלט במכבי ת"א, אבל הצורך להתפרנס ולפרנס משפחה מפריעים להתאמן ולהתרכז כמו שצריך. כיום הוא מקבל במכבי ‭1,700‬ שקל לחודש בנוסף לציוד, טיפולים וויטמינים.

השינוי אולי יבוא מהמפרץ הפרסי העשיר. כידוע, נסיכויות הנפט הולכות חזק על קידום האתלטיקה, ועל כן מייבאות אתלטים מאפריקה ומאמנים מאירופה. כמו כן, הם מעודדים אתלטים מארצות ערב השונות, והמכללה בעלת השם, אספייר, מעניקה מילגות. בימים אלו אמור מגדוב לצאת לירדן, שם התאמן לפרקים בשנים האחרונות, כדי להיפגש עם נציגים מקטאר, עימם כבר יצר קשר.

מגדוב: "אין לי מה להפסיד. לפני שאני רוצה לייצג את המדינה שלא נותנת לי כלום, אני רוצה לייצג את עצמי. כל מה שאני רוצה זה להתאמן, לעבור מחנות אימון, ואם צריך בשביל זה להיות אזרח קטארי, אז ארוץ תחת דגל קטאר. לוי פסבקין (יו"ר מכבי ת"א) בחור טוב, הוא גם סידר לי לנסוע לגרמניה, למשפחה שלי, שם התאמנתי, אבל יש לו עוד הרבה אתלטים שהוא צריך לדאוג להם".

"לא מאמין יותר בפוליטיקה"

פסבקין, כידוע, הוא הקולט הבלתי נלאה של אתלטים יהודים מחו"ל, אבל אולי גם זה שיקלוט את אמיר ברברה, הערבי-ישראלי מקנדה, שיצטרף בכך לאלכס אברבוך, פאר מפעל הקליטה של היו"ר. פסבקין: "הלוואי שיבוא. אני בעד לחזק את המגזר הערבי. דיברתי בזמנו עם ריפעת טורק על פרויקט ביפו, לאחר שסעיד אבולעפיה (מהמאפייה המפורסמת) תמך בנאור גרין (שיאן ישראל ב‭400-‬ מטר‭,(‬ אבל זה לא יצא. צריך מישהו משוגע לאתלטיקה שירים גרעין ערבי של אתלטים. אמרתי למגדוב שיילך לדבר עם שר הספורט, מג'אדלה, אבל אני לא מאמין יותר בפוליטיקה‭."‬

מגדוב: "אני רוצה לייצג את המגזר ואת המדינה בכבוד. אני גר פה וזו המדינה שלי כמו שהיא שלך. החלום שלי זה לעמוד עם דגל ישראל על הפודיום. כל פעם שאברבוך מתעטף עם הדגל על הפודיום, יש לי דמעות בעיניים. זה מרגש אותי רצח. זה נוגע בי‭."‬

אז האתלטיקה המקומית טרם הולידה מרים טוקאן משלה והספורט האולימפי גם לא, אבל מי יודע, אולי בכך שמגדוב, מזאווי וברברה מתמחים ב‭400-‬ מטר, עוד תהיה פה יום אחד רביעיית שליחים ל‭400X4-‬ מטר עם רוב ערבי מוצק. ברברה: "אני אוהב את הרעיון. זה החלום שלי. אולי זה גם יתרום משהו ליחסי יהודים-ערבים בארץ‭." ‬[/b][/color]
http://www.nrg.co.il/online/51/ART1/614/770.html