|
דני שלום רב
לא ידוע לי כמה זמן זה ימשך , אבל חשבתי לכתוב לראשונה כאן על :
שנאת חינם
הנושא של שנאת חינם מעניין אותי , ראיתי בחיים שלי ששנאה חינם הורסת כל חלקה טובה , על שנאת חינם חרב בית המקדש השני וזה יכול להרוס כל דבר מקטן ועד גדול .
חשוב להיות רגישים לזולת , להתחשב באחרים , לא לפגוע , לא להשמיץ , לא לעשות עיתונות עוינת על חשבון האחר ורק למען הכסף .
החברים בעכונט , פיתחו שפה שלא פוגעת גם אם מותחים ביקורת , ביקורת בונה ולא הורסת , עושים מפגש לגולשי עכונט , אז כולם מוזמנים בלי יוצא מהכלל !
הנה סיפור מהמקורות על שנאת חינם שהרסה את בית המקדש השני .
מה זה יכול להיות ?
דורות רבים מספרים את הסיפור שהיה בתקופת בית שני , הסיפור על "קמצא ובר קמצא " ששמעתי אותו מאבא שלי ז"ל , סיפור שממחיש מה זה שנאת חינם ומדוע ?
למי שלא מכיר, מסופר על עשיר גדול, בתקופת בית שני, שעשה סעודה גדולה לכל עשירי וחכמי ירושלים.
הוא ביקש מאחד המשרתים שלו, שיזמין לאותה סעודה את ידידו הטוב, קמצא.
המשרת התבלבל, והזמין לאותה סעודה את שונאו של אותו עשיר, בר קמצא.
בר קמצא חשב שאותו עשיר רוצה לסיים את הסכסוך בינהם, ולכן הגיע לאותה סעודה.
במהלך אותה סעודה, העשיר רואה את בר קמצא, ומבקש ממנו לעזוב את המקום. בר קמצא לא רוצה להתפדח, מול כל עשירי וחכמי ירושלים, ומבקש מהעשיר שלא יגרש אותו, והוא יהיה מוכן לשלם לו את עלות המנה שלו. העשיר סירב.
בר קמצא הציע לשלם חצי מעלות הסעודה, רק שאותו עשיר לא ילבין את פניו. אותו עשיר סירב.
בר קמצא היה מוכן לשלם את כל עלות הסעודה, רק שלא להיות מגורש ממנה. העשיר סירב, תפס את בר קמצא וגירש אותו בבושת פנים מהאולם.
בר קמצא החליט לנקום, ופנה אל הקיסר, והסוף ידוע.
אפשר לחשוב שהעשיר מהמקורות שהוא ( ללא שם ) , אשם ברוע ואפשר לחשוב שבר קמצא הגזים וגם הוא אשם .
שניהם לא חשובים להרס הגדול !
במקורות היהדות , מי שהואשם בשנאת החינם ובחורבן הבית הם חכמי ירושלים עצמם ! וצריך לזכור, מדובר פה בגדולי ישראל באותה תקופה, ראשוני התנאים.
אז מה זה בדיוק אותה שינאת חינם? לאותם תנאים לא היה משהו אחר לעסוק בו חוץ משנאה? בתור ראשי בני ישראל, היתה בהם שנאה לאחרים?
מצד שני, אפשר אפילו להבין אותם: מותר לשער ששני העשירים היו תורמים מכובדים לישיבות ולמוסדות של אותם חכמים. אז למה להיכנס לריב שבין אותם שני העשירים? זה יכול לפגוע באותם מוסדות ..
כנראה שזו בדיוק היתה הבעיה. בעיה שהיתה חלק חשוב בריקבון החברתי באותה תקופה. ומי שלא עשה מספיק - הם אותם חכמים, שחוץ מללמד תורה, תפקידם זה לשמור על האחידות שלו.
שנאת חינם פירושה שלא מתייחסים בעומק הנכון, לדברים שעלולים לגרום לשנאה.
שנאת חינם פירושה שמתייחסים לאותו ריב בין שני אנשים, כריב שלא שייך אלינו. כשלא מבינים שכולנו זה עם אחד. גוף אחד - הבית לא יבנה, אלא יחרב.
אם לאלו שהיו אמורים לאחד ולחבר בין כל חלקי העם, נח שאותם שני האנשים האלה רבים, ולא משנה מה הסיבה - זו שנאת החינם.
מהשנאה הזאת חרב הבית.
הפירוש של שנאה , זה רגש של דחיה, התנגדות, שלילה, אויבות או אנטיפתיות אינטנסיבית כנגד אדם, השנאה עלולה לנבוע מפחד, אם מוצדק או לא מוצדק שנאה יכולה להיות קשורה בדיעות קדומות, קנאות והוקעה כלפי אדם או קבוצת אנשים, כמו בתופעת הגזענות. פשעי שנאה הם פשעים הנובעים משנאה, במובן זה.
ואני אומר שהשנאה וההרס באים מטיפשות , הטיפש נבדל מהחכם, בכך שהחכם מתנהג על פי השכל ולא על פי הרגש. הרגש הוא אחד ממקורותיה הגדולים של הטיפשות.
ההשוואה לבעלי חיים , בעלי-חיים הם מאושרים כל עוד הם בריאים ומזונם מצוי להם. בני-אדם היו צריכים, לכאורה, להיות מאושרים, אולם למעשה אין הדבר כן
אומללותם של בני-אדם בסיבות שברובן הן ייחודיות לאדם, כמו תחרות, שעמום, הרגשת חטא, ופחד מפני דעת הציבור.
לסיום , אני מציע מתכון שיכול לאחד ולא להפריד והוא ההתלהבות לעשייה למען הקהילה , התלהבות לא משאירה זמן לשעמום ולשנאה , התלהבות זאת בריאות ושמחת חיים שכולם נהנים ממנה , גם הנותן וגם המקבל שמחים .
[b]דני שלום רב
לא ידוע לי כמה זמן זה ימשך , אבל חשבתי לכתוב לראשונה כאן על :
שנאת חינם
הנושא של שנאת חינם מעניין אותי , ראיתי בחיים שלי ששנאה חינם הורסת כל חלקה טובה , על שנאת חינם חרב בית המקדש השני וזה יכול להרוס כל דבר מקטן ועד גדול .
חשוב להיות רגישים לזולת , להתחשב באחרים , לא לפגוע , לא להשמיץ , לא לעשות עיתונות עוינת על חשבון האחר ורק למען הכסף .
החברים בעכונט , פיתחו שפה שלא פוגעת גם אם מותחים ביקורת , ביקורת בונה ולא הורסת , עושים מפגש לגולשי עכונט , אז כולם מוזמנים בלי יוצא מהכלל !
הנה סיפור מהמקורות על שנאת חינם שהרסה את בית המקדש השני .
מה זה יכול להיות ?
דורות רבים מספרים את הסיפור שהיה בתקופת בית שני , הסיפור על "קמצא ובר קמצא " ששמעתי אותו מאבא שלי ז"ל , סיפור שממחיש מה זה שנאת חינם ומדוע ?
[size=150]למי שלא מכיר,[/size] מסופר על עשיר גדול, בתקופת בית שני, שעשה סעודה גדולה לכל עשירי וחכמי ירושלים.
הוא ביקש מאחד המשרתים שלו, שיזמין לאותה סעודה את ידידו הטוב, קמצא.
המשרת התבלבל, והזמין לאותה סעודה את שונאו של אותו עשיר, בר קמצא.
בר קמצא חשב שאותו עשיר רוצה לסיים את הסכסוך בינהם, ולכן הגיע לאותה סעודה.
במהלך אותה סעודה, העשיר רואה את בר קמצא, ומבקש ממנו לעזוב את המקום. בר קמצא לא רוצה להתפדח, מול כל עשירי וחכמי ירושלים, ומבקש מהעשיר שלא יגרש אותו, והוא יהיה מוכן לשלם לו את עלות המנה שלו. העשיר סירב.
בר קמצא הציע לשלם חצי מעלות הסעודה, רק שאותו עשיר לא ילבין את פניו. אותו עשיר סירב.
בר קמצא היה מוכן לשלם את כל עלות הסעודה, רק שלא להיות מגורש ממנה. העשיר סירב, תפס את בר קמצא וגירש אותו בבושת פנים מהאולם.
בר קמצא החליט לנקום, ופנה אל הקיסר, והסוף ידוע.
אפשר לחשוב שהעשיר מהמקורות שהוא ( ללא שם ) , אשם ברוע ואפשר לחשוב שבר קמצא הגזים וגם הוא אשם .
שניהם לא חשובים להרס הגדול !
במקורות היהדות , מי שהואשם בשנאת החינם ובחורבן הבית הם חכמי ירושלים עצמם ! וצריך לזכור, מדובר פה בגדולי ישראל באותה תקופה, ראשוני התנאים.
אז מה זה בדיוק אותה שינאת חינם? לאותם תנאים לא היה משהו אחר לעסוק בו חוץ משנאה? בתור ראשי בני ישראל, היתה בהם שנאה לאחרים?
מצד שני, אפשר אפילו להבין אותם: מותר לשער ששני העשירים היו תורמים מכובדים לישיבות ולמוסדות של אותם חכמים. אז למה להיכנס לריב שבין אותם שני העשירים? זה יכול לפגוע באותם מוסדות ..
כנראה שזו בדיוק היתה הבעיה. בעיה שהיתה חלק חשוב בריקבון החברתי באותה תקופה. ומי שלא עשה מספיק - הם אותם חכמים, שחוץ מללמד תורה, תפקידם זה לשמור על האחידות שלו.
שנאת חינם פירושה שלא מתייחסים בעומק הנכון, לדברים שעלולים לגרום לשנאה.
שנאת חינם פירושה שמתייחסים לאותו ריב בין שני אנשים, כריב שלא שייך אלינו. כשלא מבינים שכולנו זה עם אחד. גוף אחד - הבית לא יבנה, אלא יחרב.
אם לאלו שהיו אמורים לאחד ולחבר בין כל חלקי העם, נח שאותם שני האנשים האלה רבים, ולא משנה מה הסיבה - זו שנאת החינם.
מהשנאה הזאת חרב הבית.
[size=134]הפירוש של שנאה , זה רגש של דחיה[/size], התנגדות, שלילה, אויבות או אנטיפתיות אינטנסיבית כנגד אדם, השנאה עלולה לנבוע מפחד, אם מוצדק או לא מוצדק שנאה יכולה להיות קשורה בדיעות קדומות, קנאות והוקעה כלפי אדם או קבוצת אנשים, כמו בתופעת הגזענות. פשעי שנאה הם פשעים הנובעים משנאה, במובן זה.
[size=150]ואני אומר שהשנאה וההרס באים מטיפשות , הטיפש נבדל מהחכם, בכך שהחכם מתנהג על פי השכל ולא על פי הרגש. הרגש הוא אחד ממקורותיה הגדולים של הטיפשות.
ההשוואה לבעלי חיים , בעלי-חיים הם מאושרים כל עוד הם בריאים ומזונם מצוי להם. בני-אדם היו צריכים, לכאורה, להיות מאושרים, אולם למעשה אין הדבר כן
אומללותם של בני-אדם בסיבות שברובן הן ייחודיות לאדם, כמו תחרות, שעמום, הרגשת חטא, ופחד מפני דעת הציבור.
לסיום , אני מציע מתכון שיכול לאחד ולא להפריד והוא ההתלהבות לעשייה למען הקהילה , התלהבות לא משאירה זמן לשעמום ולשנאה , התלהבות זאת בריאות ושמחת חיים שכולם נהנים ממנה , גם הנותן וגם המקבל שמחים .[/size] [/b]
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
