[b]עזרא ידידי !
לא למדת בגילך המופלג שרוב דברי הפוליטיקאים הם :
" קאלם פאדי " , שניה לאחר סיום הביקור שכחו מה הבטיחו.
הסיבה לבואם בתקופת המלחמה היא מאד פשוטה
זה בשביל "אליבי " לועדת החקירה שיוכלו להגיד שהם תפקדו היטב
ועוד מהשטח.
למרות הכל לא צריך להרפות ויש להפעיל לחץ מאסיבי לקבת התקציבים כפי שהובטחו ,
ראיתי את שמעון לנקרי אתמול בחדשות הערוץ הראשון
והוא בדיוק התייחס לנושא.[/b]

[b][color=red]פעם כבר כתבתי פשוט לא מוצא את זה אבל כתוב באחד השירשורים בהקשר לביקורים של כל חברי הכנסת בעכו ולא חשוב פה עם זה ח"כ או שר מגיעים לעכו פותחים להם שולחן הם מסמנים V וממשיכים לדרכם .
בתקופת המלחמה היתה תנועה של יותר אחמי"ם מימים רגילים יעני באים להזדהות עם תושבי הצפון אך כבר למדנו שאסור לסמוך עליהם.
דבר אחד כן יכול לעזור וזה להחתים את מי שמבטיח שיעזור לעכו. לרוב העזרה מגיע בצורת צ'ק .לכן יש לבקש במקום את הצ'ק המובטח וכך נדע ונתבע בגינו .

על זה נאמר חול חול ואין מה לאכול.

היה כנס עם ראש הממשלה לפני מספר חודשים בחצר המצודה שליד אולמות האבירים . והגיעו ראשי ערים ומועצות ובכנס זה הבטיח אולמרט שהגליל "יוצף" במשאבים אבל בשטח נדה יוק כלום אפס.
שהרי כידוע אם פוליטקאי לא שקרן אז הוא פוליטיקאי?

בואו נעשה כמה שיותר בכוחות עצמינו מבלי לסמוך על שקרנים.

יום טוב עזרא[/color][/b]

[color=darkblue][b[size=150]]תגובת ראש העיר שמעון לנקרי לדו"ח [/size]

[b]ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, ציין כי לא זו בלבד שכספים שהממשלה הבטיחה לא הועברו עדיין, אלא שהקיצוצים בתחומים שונים נמשכים. "אחרי המלחמה היו דיבורים רבים על חיזוק הצפון, אבל אני חושש שהמצב רק הולך ומחמיר", אמר לנקרי. "חדשות לבקרים אנחנו מתבשרים על קיצוצים שונים. קשה לי להבין על איזה חיזוק מדובר פה". לדבריו, יוצא מן הכלל היה משרד הפנים, שהעביר לעיר במשך המלחמה ואחריה 15 מיליון שקל לצרכים מיידיים[/b]. [/b][/color]

[b]אבקש לחלק את דעתי על דוח מבקר המדינה לשתיים בקשר לעירנו עכו.
בהתחלה אני מציע לקרוא את הדוח בעיון ולנסות לקבל את הביקורת
כביקורת בונה גם אם החברים בעיריה בטוחים שפעלו בצורה המיטבית ,
מאחר ואף אחד לא מושלם ותמיד טוב להפיק לקחים מכל ארוע כי רק כך נוכל
להשתפר בעתיד (כך אני נוהג כמנהל במקום עבודתי ).
בקטע השני צריך לבדוק את מידת שביעות הרצון של התושבים מתפקוד העיריה והעומד בראשה.
אני יכול להעיד ממקור ראשון כמי ששהה בעיר ברוב ימי הלחימה
מלבד שני סופי שבוע , שעיריית עכו והעומד בראשה עמדו במשימה בכבוד רב.
ראש העיר שמעון לנקרי כמו מצביא צבאי הקים חמ"ל מבצעים וכל הפעולות
תוכננו ובוצעו כמו מבצע צבאי מתוקתק עד לפרט האחרון.
עובדי העיריה והצוות הבכיר שלה כולל ראש העיר היו ראשונים לכל ארוע והשתדלו לתת מענה לכל בעיה שצצה בשטח.
אני כאזרח בעיר הזו "מסיר את הכובע " בפני עובדי העיריה והעומד בראשה.
ללא שום קשר יש לתקן את הטעון שיפור על מנת לתפקד עוד יותר טוב
במידה ונקלע לעימות נוסף.

[/b]

[size=150]הודעת ערן שכטר , כאן , למניעת הודעה כפולה [/size]

העיר עכו (העירייה) הוזכרה בחלק המיוחס לפעילות הרשויות המקומיות בזמן המלחמה בשני הסעיפים הבאים :

1-
עובדי הרשות המקומית: על אף המחסור בכוח אדם שהיה ברשויות מקומיות רבות[5], לא פנו כמה מהן כלל לגורמים המוסמכים בבקשה להוציא צווי קריאה לעובדיהן, ואחרות פנו רק לקראת סוף המלחמה. רק חלק מהעובדים שהוצאו להם צווי קריאה לעבודה באו לעבודה. לדוגמה בעיריית נהרייה, שלכ-300 מעובדיה הוצאו צווי קריאה, עבדו במלחמה כ-100 עובדים, מקצתם בהיקף מלא ואחרים בהיקף חלקי וכ-200 עובדים לא באו לעבודה.
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת לפעול בתיאום עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, מרכז השלטון המקומי והרשויות המקומיות לייעול וקיצור של תהליכי גיוס כוח האדם ברשות המקומית בעתות חירום; להדריך ולהנחות את הרשויות המקומיות בדבר תפקידן בעת מצב מיוחד בעורף ויכולתן לאכוף על עובדי הרשויות להתייצב בעבודתם בעת חירום.
2-
בחינת אופן פעולתן של כמה רשויות מקומיות[8] בעת המלחמה בתחום העברת המידע לציבור העלתה כי בחלק מהרשויות המקומיות לא הועבר המידע דרך קבע ולא כלל נתונים על אספקת שירותים קיומיים (וחיוניים) באמצעות הרשות המקומית ורשויות ממלכתיות אחרות.
רשויות מקומיות פרסמו מידע בשפה העברית בלבד, אף שמקצת תושביהן הם דוברי ערבית, רוסית ואמהרית.

אפשר לציין כי בקריאה של הערות אילו בהחלט עיריית עכו יצאה ללא ביקורת קשה יחסית, וכי בהחלט ניתן לתקן את הלקויים שהיו בעיר.
יש לציין כי הסעיף ה-2 מציין הסברה לא מספקת (לקויה) ומאז המלחמה נפתח לאחרונה אתר האינטרנט של העירייה שמשפר את תחום זה.

[b][color=blue]מבקר המדינה צריך לבוא לשאול אותי איך העיריה פעלה ולא פקידונים קטנים מלקקי פנכה שבכלל מה להם ולעכו.
אמרתי בעבר ואני חוזר ואומר עירית עכו פעלה כמו מכונה משומנת להפליא כמעט בכל הפרמטרים .
והכמעט אני משייך אותו לחלוקת המצרכים ההיסטרית שאחזה ברבים מבין התושבים והמחלקים וכמו כן בפינויים שהקרובים והמקורבים שידעו לדחוף בשרירים הם אשר יצאו בתחילה.

עד עצם היום הזה איני מבין ולא נתפס במוחי איך יכול להיות שאך זה עתה התחילה המלחמה וכבר יש לנו רעבים וצמאים, שהרי עדיין היינו בבתים והמקררים של כולם היו כמעט מלאים במצרכי מזון ומזון "קשה" במזווה שטרם ניגמר והנה הרעב התחיל ואם לזה לא נקרא גועל נפש אז למה נקרא כך.
מעבר לכל זה עירית עכו פיקס.

ועדיין אני אומר יישר כוח לשמעון לנקרי וצוותו.

עזרא[/color][/b]

[color=darkblue][b][size=200]מבקר המדינה מותח ביקורת גם עיריית עכו -
תגובת העירייה :יש מספר ליקויים אך רובם ככולם ליקויים פורמאליים בלבד.[/size]

[size=150]בדו"ח מבקר המדינה שפורסם במלואו באתר מבקר המדינה , ניתן להבחין שמבקר המדינה מתח ביקורת על הממשלה , על פיקוד העורף ועל הראשויות כולל עיריית עכו, תקציר מהדו"ח הארוך . [/size]

34 ימי מלחמת לבנון השנייה (מ-12.7.06 עד 14.8.06) חשפו למעלה ממיליון תושבים בעשרות יישובים לירי מתמשך של רקטות. במלחמה זו גברה הלכה למעשה חשיבותם של אמצעי המיגון בכלל ושל המקלטים בפרט.

"תפקידה של רשות מקומית, בעתות חירום כבעת רגיעה, לספק לתושבים את כלל השירותים גם במגבלות ובתנאים מיוחדים.

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים ספטמבר 2006-מרס 2007 את ההיערכות עיריית עכו .
משרד מבקר המדינה העיר גם לעיריית עכו , כי כדי לעמוד במחויבותן ובשל המחסור בכוח אדם היה עליהן לפעול עוד בימי המלחמה הראשונים לגיוס כוח האדם מתוך עובדיהן, בעיקר בשל המחסור בכוח האדם שהן נדרשו להתמודד אתו .

בימי המלחמה הפיצה עיריית עכו מידע באמצעות מקומונים שבועיים ודפי מידע שחולקו בעיר. עוד הועבר מידע באמצעות תחנות רדיו ארציות ואזוריות דרך אתר אינטרנט מיוחד. נמצא כי המידע שהועבר לתושבים באמצעים אלה היה כללי, כגון מספרי טלפון של מוקדי חירום, שעות פעילותם והודעות בנושא התגוננות.[


עיריית הרצליה, ביזמתה אירחה גם קבוצות נוער מעכו הקייטנות העירוניות קלטו את הילדים שפונו וכן התקיימו פעילויות במרכזים קהילתיים ובקניונים.
העירייה הסבה מבנה ששימש בעבר בית ספר לאכסניה לאירוח 100 מתושבי עכו, ציידה את המבנה במקלחות שדה, בשולחנות אוכל, בטלוויזיות ובמיטות.
על פי הערכת העירייה הסתכמו הוצאות האירוח בכ-345,000 ש"ח (לא כולל עלות ציוד ומצרכים).

משרד מבקר המדינה העיר לרשויות המקומיות מרום הגליל, נהרייה, עכו, צפת וקריית שמונה כי הן לא מיצו את תפקידן בתחום הפצת המידע לתושביהן בימי המלחמה. הרשויות המקומיות האלה לא השתמשו שימוש שוטף במרב האמצעים, לרבות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים להפצת המידע. מדובר בין היתר בהפצת מידע באמצעות ערוצי רדיו וטלוויזיה, אתרי אינטרנט, מסרונים והודעות טלפון מוקלטות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום שהרשויות המקומיות ייערכו מבעוד מועד להפצת מידע בעתות חירום גם באמצעות כלים אלה.
עוד העיר משרד מבקר המדינה כי פעולתן של הרשויות המקומיות האלה בהפצת המידע לא היה על בסיס יומי. בדרך כלל, המידע שהופץ גם לא כלל מידע עדכני מפורט על אספקת השירותים החיוניים בתחומים שונים. ראוי שכל תושב יקבל בעתות חירום מידע יומי על השירותים שהוא נזקק להם. יודגש כי חובה על הרשויות המקומיות להפיץ את המידע בכמה שפות, בהתאם להרכב האוכלוסייה.



[size=150]ההיערכות לפינוי המרכז הרפואי לבריאות הנפש "מזרע" וביצועו בעת המלחמה[/size]

בביה"ח מזרע 385 מיטות: 300 מיטות לחולים הסובלים ממחלות חמורות וממושכות, 60 מיטות לשיקום ו-25 מיטות לאשפוז יום. המבנים בביה"ח מזרע פזורים על שטח של כ-150 דונם, כולם בני קומה אחת, וחוץ מאשר מקלט אחד המיועד לכ-30 בני אדם בלבד אין בבית החולים מיגון .
כבר בימים הראשונים למלחמה (17.7.06-19.7.06) - פינוי כ-3,000 חוסים וקשישים מיישובי הצפון (בהם מעכו, מהקריות ומחיפה), בעיקר כאלה השוהים במוסדות שונים, למרכז הארץ. לא רק חסרי מיגון סביר פונו, אלא גם אחרים, וזאת בשל עצם שייכותם לאוכלוסיות חלשות.

[size=200]
תגובת עיריית עכו [/size]

דו"ח מבקר המדינה על הערכות הרשויות לחרום אומנם מציין מספר ליקויים אך רובם ככולם ליקויים פורמאליים בלבד.
עיריית עכו נערכה בצורה יוצאת דופן לשעת חרום ולראייה מוכנותם של המקלטים הציבוריים אשר היו באחריותה הישירה של הרשות.
בנוסף עיריית עכו כידוע לכל, שיפצה והשמישה תוך כדי ימי המלחמה כ- 500 מקלטים פרטים הנמצאים באחריותם הבלעדית של התושבים, בעלות של כ- 3 מליון ₪ והייתה למעשה הרשות היחידה שעשתה זאת מכלל הרשויות בצפון.
זאת ועוד עיריית עכו ניהלה באופן מעורר כבוד את כל מבצעי חלוקת המזון והציוד הרב שנתרם ע"י גורמים שונים במהלך המלחמה.
החל מהיום הראשון לפרוץ המלחמה צוותי העירייה התגייסו באופן מלא והעירייה לא נדרשה להוציא ולו צו ריתוק אחד למי מעובדיה.
לצערנו הרב דו"ח המבקר בחן את הדברים דרך משקפי הבירוקרטיה והפרוצדורות היבשות ולא ניתן שום משקל לתפקוד בשטח ולשביעות רצון התושבים אשר הם ורק הם יכולים להעריך הלכה למעשה את תפקוד הרשות.
לעומת דו"ח המבקר, סקר מקיף שבוצע ע"י מכון המחקר "מאגר מוחות" בראשותם של הפרופסורים ברוך מבורך ויצחק כץ, ביצע בדיקה מקיפה על תפקודם של ראשי הערים ושל הרשויות במלחמה והתוצאות הראו באופן מובהק כי, ראש העירייה מר שמעון לנקרי והעירייה זכו ברוב הפרמטרים במקום הראשון ושביעות הרצון של תושבי העיר מתפקודו ומתפקוד העירייה הייתה גבוה מאוד.
הלכה למעשה עיריית עכו משמשת עד עצם היום הזה כמודל לחיקוי עבור רשויות רבות באזור, על הדרך של ההערכות לשעת חרום ועל דרך התפקוד בשעת חרום.[/b][/color]