אלברט
מכל מלמדי השכלתי
עשית טוב ואני מודה לך בהחלפת השם לכינוי שם תואר
עזרא

--יוסי , גם לפי תאורך בסופו של דבר לא הותקפת בפועל.

גם תחושת האיום שחשת לא בטוח שהיא קשורה לעובדת היותם ערבים .

מכל מקום טוב שאתה מעלה נושא זה וחשוב בכל זאת לשמוע ולשתף גם את הצבור הערבי שרובו (גם בעכו) שומר חוק וגם מסייע לשמור על החוק.[אני מתנדב בנקודת המשטרה בעתיקה ורוב המתנדבים הם ערבים].

----עזרא, יש משהו בדבריך אם כי לא כל כך טוב לבקר בצורה כל כך קשה עובד עיריה ,בלי לבקש תגובתו.

שבוע טוב לאחר שהייה של סוף שבוע בצימר בגליל במושב גורן שקט ושלווה לחזור למציאות זה מאוד קשה אבל אין ברירה .
ובכן אני רוצה לומר דבר עיקרי לכל הברברת בנושא "הפוטנציאל של עכו" די חלס ומספיק לטמון את הראש בחול כבת יענה ולקרוא לילד בשמו .שהרי אלברט לוי כותב שאין מקצוענים שיקחו לידיהם את המפעל ולהעלות אותו על הפסים למען ינוע קדימה לעבר הקידמה . לילד שאני רוצה לקרוא בשמו קוראים (הפקיד הבכיר בהנדסה . נקודה.
פעולה שצריכה לקחת אישור של תקופה קצרה יחסית נגיד חודש אצלו זה לוקח מעל חצי שנה ולכן הכל תקוע ומעייף ומי שעושה את כל הבירוקטיה זה הוא ומשרדו יש להם את הכי הרבה זמן ולא נדבר על כך שצריך לדבר אם (הפקיד הבכיר בהנדסת העירייה ) זה בכלל משהו ענק כאילו צריך להיתחנן בפניו שידבר או יסכים לענות .לכן אין לנו מקצוענים כי הוא תופס את המקום של מקצוען אמיתי. ראשי הערים מפחדים ממנו ולכן הוא עדיין על קנו יושב במרומים באולימפוס חושב שכל עכו שלו בכיס .איני רואה מישהו אחר שמתרפד את קידומה של עכו כמו (הפקיד הבכיר בהנדסת העירייה ) . ותאמינו לי שאיני בדעת יחיד בנושא ישנם עוד אלפים בעיר הזו שזו דעתם .
לכן משרד שצריך לתת רישיון הוא בדרך כלל מרגיש מעל כולם וכל זה רק בישראל.

אולי אם היו לוקחים איש בעל כריזמה של עשיה ולא עשיה של טירפוד או אז היו יזמים לא ניתקלים באוזניים ערלות וקירות אטומים .
ואולי אולי יזוזו דברים בעכו.
שבוע טוב עזרא

[b]שבוע טוב ניסים !
מאחר ואני זוכר אותך כאדם דתי סביר להניח שלא קראת את הדברים שכתבתי
בנושא סוף עידן הדו קיום בעכו מבחינתי , לאור חוויה מאד לא נעימה שחוויתי הבוקר כאשר נערים ערבים ניסו לתקוף אותי בעת צעידת הבוקר .
ולמה אני כותב זאת כי קודם כל עלינו לדאוג לציבור היהודי ,שכונות חדשות בהם ניתן יהיה להביא אלפי יהודים לעיר.
לערבים שיבנו שכונות נפרדות ורחוק כמה שאפשר.
חייבים להבין שחייבים להציף את העיר ביהודים על מנת לשמור על הציביון היהודי בעיר , ולא הערבים ישתלטו לנו על החיים.
מה שקורה לאחרונה בעיר רחוק מאד מדו קיום , והגיע הזמן לא לטמון יותר את ראשינו בחול.
אני לא מוכן להיות כמו בת יענה שטומנת את ראשה בחול כאשר נערים ערבים עבריינים משתלטים לנו על העיר.
למרות היותנו עיר מעורבת קודם כל צריך לדאוג ליהודים על כל המשתמע מכך.


[/b]

[size=200]
[color=violet] התחקיר של עכונט בנוסף לכתבה של הארץ מאירות עיניים.


נקווה ונשתדל שאכן הרעיונות ייושמו בשיתוף הערבים והיהודים[/c[/size]olor].

[color=darkblue][size=150]איפה ייבנו שכונות העתיד בארץ ובעכו ?[/size][/color]
בישראל נותרו כ-1.5 מיליון דונם עתודות קרקע זמינות לבנייה. היזמים כבר לוטשים עיניים אל הקרקעות באזורים המבוקשים. בדרום ממתינים לתמיכת הממשלה

[color=darkblue][b]בעקבות הכתבה הזאת של הארץ היום (שישי 5/8 ) , עכו_נט בדק עם גורם בכיר בעיר , מה המצב בעכו ומסקנה היא :
" יש פוטנציאל גדול של פיתוח בעכו שלא מנוצל , הן מבחינה מקצועית ברשות וגם לא מנוצל ע"י התושבים , כי היום לקראת אפשרויות הפיתוח העתידיים , היום יותר מתמיד , משתלם לרכוש בעכו , כי המחירים הם נמוכים ביותר "

[size=150]נתונים על המצב בעכו בהמשך אחרי הכתבה של צלי גרינברג , הארץ [/size][/b][/color]

[u][b]להלן הכתבה של הארץ [/b][/u]
כולם רוצים לדעת היכן תהיה הבנייה הבאה: רוכשי הדירות, שרוצים לבחון היכן יתגוררו בעתיד, היזמים והקבלנים, שרוצים להיות הראשונים לתקוע יתד בשטח, והתושבים, שרוצים לדעת מה עתיד לחסום להם את הנוף ולפקוק להם את הכבישים בדרך הביתה.

אזורי הבנייה הם עתודות הקרקע הנמצאות בידי המדינה (94%) ובידי גופים פרטיים (6%), ואשר ממוקמות בתחומי רשויות מקומיות רבות, כאשר רק חלק קטן מאותן קרקעות נחשב לאטרקטיווי. עתודות הקרקע הן למעשה סך כל הקרקעות הלא בנויות הקיימות.

עתודות הקרקע מתחלקות למעשה לשני סוגים: קרקעות זמינות לבנייה, כלומר קרקעות שעליהן מותר להקים מבני מגורים, מסחר וכו', וקרקעות שאינן זמינות לבנייה, כלומר קרקעות שלא ניתן לבנות עליהן.

על פי נתוני מינהל מקרקעי ישראל, 17.5 מיליון דונם הם קרקעות שאינן זמינות לבנייה. מתוכן, 3.5 מיליון דונם הם שמורות טבע וגנים לאומיים הנמצאים ברובם בדרום הארץ; 1.5 מיליון דונם הם קרקעות שעליהן נמצאים יערות הממוקמים בעיקר במרכז ובצפון הארץ; 6.5 מיליון דונם הם קרקעות שעליהן יש שטחי אש הנמצאים בעיקר בדרום הארץ, ו-3 מיליון דונם הם קרקעות שיש עליהן תשתיות הפרושות בעיקר במרכז הארץ ובצפונה.

1.5 מיליון דונם בלבד הם אדמות מדינה המהוות עתודות קרקע זמינות לתכנון ובנייה, כאשר רק כ-1.1 מיליון דונם מהן הם שטחים הנמצאים בתכנון. מנתוני מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון עולה כי על אותם 1.1 מיליון דונם מתוכננות להיבנות כמיליון יחידות דיור. סך כל יחידות הדיור אשר נמצאות בשלבי תכנון ושצפויות להגיע למימוש בעשור הקרוב, הוא כ-386 אלף יחידות דיור.

המקומות "החמים" הם כמובן השטחים המתפנים במרכז הארץ, בתל אביב ובשרון. יזמים רבים כבר ממתינים לפינוי של המחנה הצבאי סירקין, הממוקם במזרח פתח תקווה, ואשר עתיד לעבור ממקומו בעוד 12-10 שנה, ולהותיר אחריו 4,000-3,000 דונם לטובת בניית כ-10,000 יחידות דיור.

עתודת קרקע גדולה ואטרקטיווית ברמת השרון היא מפעל תעש ברמת השרון. מתחם תעש, ששטחו כ-4,600 דונם, עתיד להתפנות ממקומו, ואלפי יחידות דיור ושטחי תעסוקה עתידים להיבנות בו בשלבים.

לא רק ברמת השרון נמצאות עתודות הקרקע הנחשקות של אזור השרון. בהרצליה, לדוגמה, מחכים הקבלנים להתחלת מימושן של כמה תוכניות. דיוויד סוקט, מהנדס עיריית הרצליה, מספר כי "כיום עתודות הקרקע כוללות כ-850 דונם בגליל ים עליהם ייבנו כ-4,500 יחידות דיור, תעש נוף ים יתפנה וישאיר כ-630 דונם לבניית כ-3,300 יחידות דיור, ותעש השרון עתיד להתפנות ולהותיר כ-300 דונם לבניית כ-2,000 יחידות דיור".

המושבים והקיבוצים מהווים אף הם אטרקציה לקבלנים, והפשרת הקרקעות בהם היא בעיקר לטובת בנייה צמודת קרקע. עם זאת, המקומות המוגדרים כ"מעניינים" יותר מבחינת בנייה הם דווקא מודיעין, ראשון לציון ורחובות. בעשור הקרוב עתידות להיבנות בערים אלה עשרות אלפי יחידות דיור בבנייה רוויה וצמודת קרקע, וכן שטחי מסחר רבים.

במודיעין, לדוגמה, מאז שמשרד השיכון לקח על עצמו את השיווק של הקרקעות בעיר, החלו קבלנים רבים לגשת למכרזים על הקרקעות. רבקה אבלסון, מנהלת מחוז מרכז של משרד השיכון, מספרת כי בעוד כחודשייים-שלושה עתיד לצאת מכרז לשיווק קרקעות במתחם בוכמן בעיר. קבלנים מקומיים אומרים כי המתחם נחשב כיום לאטרקטיווי בעיר, הן בשל עליית המחירים ומיקומו, הן בשל הקצאת שטח במתחם לטובת בנייה צמודת קרקע, המהווה רק כ-10% מכלל הדיור בעיר.

מצפון למרכז, עיקר ההתעניינות היא בחדרה ובחיפה. במערב חדרה כבר נבנות כיום כ-2,000 יחידות דיור, ובמתחם מורדות הכרמל בחיפה מתוכננות להיבנות אלפי יחידות דיור. כמו כן, בסיס חיל הים בשכונת בת גלים בחיפה, שעתיד להתפנות ואשר בשטחו עתידות להיבנות כמה אלפי יחידות דיור, מהווה קרקע אטרקטיווית. "בסך הכל", אומר שמוליק גלברט, סגן ראש עיריית חיפה והאחראי על מינהל הנדסה בעיר, "עתודות הבנייה של חיפה מסתכמות ב-46 אלף יחידות דיור".

גם צפונית לחיפה יש חיים נדל"ניים. בקריות נמצא מתחם בגודל של כמה אלפי דונמים הממוקם בין קרית ביאליק לבין קרית אריה, עליו יוקמו כ-10,000 יחידות דיור. התכנון סוכל על ידי פורום ראשי הערים בצפון, שחששו מכך שתושבי הצפון יעדיפו להתגורר במפרץ חיפה, ולא בערים כגון כרמיאל.

[b][color=darkblue][size=150][u]עכו_נט בדק מה המצב בעכו [/u]:[/size][/color][/b]

[color=darkblue][b]הרוב המוחלט של הקרקעות בעכו , הם של המינהל . עתודת הקרקע לבנייה בעכו הם כ 12000 דונם , כאשר יש כיום הסכמה עקרונית עם מטה אשר ,לספח עוד כ 16,000 דונם לעיר עכו .

מטה אשר יחד עם עכו משקיעים מאמץ רב להעביר כ 6,400 דונם לעכו ממזרח לכביש העוקף לבניית כ 12,000 יחידות דיור , זה אומר כחצי דונם לכל יחידה דיור , זה נובע מכך שבתוכנית הבנייה הזאת יש שטחים ירוקים גדולים .

הסיפוח השני החשוב הוא שטח של כ 6,000 דונם של רפא"ל , שטח משותף עם קריה ים , אבל זה יותר חשוב לצורכי גביית ארנונה מאשר בנייה .

לצורכי בנייה איכותית יש הבנה עם מטה אשר לפתח את מישור החוף עד חצרות יסף , במשותף עם מטה אשר , כאשר בוסתן הגליל יהיה ימשיך להיות מושב כפי שהוא .

יש מספר תוכניות בנייה שמתקדמות וחבל שאין מספיק מקצוענים ברשות שיכולים לזרז עוד יותר את התוכניות , שניתן לפתח בעכו .

יש את התוכנית של פיתוח שכונת ספיר , השכונה תהיה הכניסה לגנים הבהאים בדרום לשכונה , בגנים יושקעו מיליוני דולרים , לכן השקעה בשכונה כיום היא המשתלמת ביותר .

שיקום שכונות העיר- קרן ידידות מוכנה להשקיע כ 2 מיליון דולר בשדרוג שכונות העיר - ישוקמו במסגרת פרויקט שיקום שכונות. השכונות שישוקמו הן:

שכ' ירושליים, שכ' ז'בוטינסקי, שכ' בן-גוריון, שכ' האשל, ושכונת בורלא. במסגרת תוכנית זו יחודשו הכניסות לבתים, באמצעות חיפוי אבן, צביעה, ריצוף הכניסות, שיקום חומת האבן ועבודות גינון.

שיפוץ רחוב בן-עמי, השלמת טיילת החוף הצפוני, הקמת מרכז לשימור בשיתוף מכללת הגליל המערבי, החברה לפיתוח עכו העתיקה, משרד התיירות ורשות העתיקות ועוד.

תוכנית נוספת שמתקדמת , היא תוכנית , עיבוי מתחמים – הקבלנים משקיעים בשיפוץ ועיבוי עמודי הבניינים הקיימים בפני רעש אדמה ובתמורה הם מוסיפים עוד קומה בבניין למכירה .

יש עוד הרבה תוכניות גם בעיר העתיקה ויש הרבה מה לעשות ומה לקדם בעיר עכו , השאלה היא האים יש לנו מספיק כוח אדם מקצועי בעיר שיכול לקדם ולזרז את הפרויקטים (כפי שמקדמים בכרמיאל לדוגמא) . ?

[/b][/color][/color][/b]