[b]אהוד ידידי
במידה מסויימת אתה צודק ,
אכן יש כאלה שההד התקשורתי מקשיח את עמדתם
ואותם צריך להעמיד במקום , מאידך השתקת הנושא
ויצירת מדיניות של "לטאטא הכל מתחת לשטיח "
או " מדיניות בת יענה " לא רק שלא פותרת את הבעיה ,
היא פשוט מנציחה אותה.
צריך לטפל בבעיה בצורה הכי רצינית בלי הרבה רעש וצלצולים
צריך להיות עניניים ונחושים.
קרה משהו בתקופה האחרונה וזה עובדה , יכול להיות שטוב שזה קרה
כי אחרת האדישות הייתה ממשיכה ולא היינו מגיעים למודעות מתאימה בנושא.
אני מקווה שהבעיה תיפתר לשביעות רצונם של כל התושבים.
[/b]

[size=134][color=darkblue][b]חברים, אני לא יודע אם תסכימו איתי, אבל נראה לי שעם כל הכבוד לסיקור ולהתעניינות שהעניין הזה זוכה ואני מבין את חשיבות הדברים, אנחנו יותר מדי דשים בזה. כמו שיש פעמים בהם מוטב שהתקשורת לא תדחוף את אפה, אנחנו אולי לא יכולים שלא ... (מדובר בעיר שבה אנו חיים), עם זאת אני חושב שמוטב שלא נגזים בכך. בואו לא נשכח שיש כאלה שלהתפרסם ולהקשיח את עמדותיהם זה דווקא מה שדוחף אותם להמשיך / להנציח את כל מה שאירע והמבין יבין.[/b][/color][/size]

[b]מצד אחד משמח אותי שחברי סיעת האיחוד הלאומי בכנסת מסיירים בעכו על מנת לתמוך ולהזדהות עם תושביה ,
מאידך מאד ידאיג אותי עם הם יחליטו לעשות מזה
הון פוליטי על ידי ליבוי יצרים וגרימת מתחים מיותרים בין שני המגזרים.

אנו נמצאים היום בתקופה של ניסיון למצוא פתרונות
מפשרים שיורידו את מפלס הכעס המתח והעצבים שהצטברו
בין שני המגזרים בתקופה האחרונה ,
ובטח לא היינו רוצים שגורמים מחוץ לעיר ילבו את היצרים .
אני מקווה שדברי הובהו בצורה ברורה למי שהיה צריך להבין.
[b][/b][/b]

תודה, אלברט. רק אחרי תגובתך הבנתי, למה הם כתבו ''קבלת פנים עם מ"מ ראש העיר'' ולא עם ראש העיר. ראש העיר היה בעד ההתנתקות (קדימה), ומ''מ- נגד( ישראל ביתנו) . מצב לא פשוט. לא מספיק טוב לערבים ולא מספיק טוב למתנגדי ההתנתקות. לא נורה- הסתדרו למעלה, גם יסתדרו אצלנו.

בס"ד

בשביל לרקוד בשמחת תורה במדינה שלי ובעיר שלי צריך אישור משטרה איפה נשמע כדבר הזה?
הפריעו להם ברמאדן? לא
הם כן עוד באלימות בצלים אבנים וכו'
באה המשטרה ומפנה אותנו במקום את המתפרעים בהקפות השניות
היס"מ טוב בשביל לפנות יהודים ולא לפנות ערבים פראי אדם.
איפה הגענו?
ועוד הערבים משקרים על האירועים שקרו
אי אפשר להסתובב בעיר בלילה בלי שיציקו לך.
גם לי ניסו להציק לאחר שהוצאתי כסף מהבנק
כאן זו מדינה יהודית ועיר יהודית עם היסטוריה יהודית ארוכה. מי שיש לו בעיה עם זה שילך לכפרים. כל מטרתם להשתלט על העיר והכל מכוון מהחמאס. וכך מלמדים את ערביי יש"ע שעכו זה חלק מ"פלסטין".
לא יקום ולא יהיה

[color=darkblue][b]לריסה היקרה שלום רב ,
על פי המידע שקיבלתי , כל הכתומים במדינה שהיו נגד ההתנתקות , קיבלו דואר שרשרת מעכו , אשר מזמין אותם לכנס בעכו בזעקת שבר שיש סכנה ליהודים בעכו
" אתמול גוש קטיף , היום עכו , מחר הבית שלכם " .

אני יכול להבין שמארגני הכנס רוצים לעשות מחאה נגד הקיצוניים הערבים בעכו וזה לגיטימי ,אך מכאן ועד השוואת עכו לפינוי גוש קטיף , זה דבר לא שמובן לי בכלל .

הרוב היהודים בעכו 73% , חיים בגאווה כרוב יהודי בעכו ולא כאילו אנו מיעוט שזועק לעזרה מכל המדינה , עם הקריאה " שומרים על עכו יהודית " .
מה עכו היא לא עיר עם רוב יהודי ?
גם רוב הערבים בעכו רוצים לשמור על רוב יהודי בעכו !

זה בסדר שמפגנים נגד האלימות של אותם צעירים ערבים שהם קיצוניים , הם צריכים טיפול יותר יסודי ע,י הרשויות , ללמד אותם איך צריך לחיות בעכו בשכנות טובה .
אני בעד מחאות ליגיטימיות עם מסרים מציאותיים . יש להזכיר שבמציאות הייתה סולחה בין ח"כ זקור לבין ראש העיר לנקרי וח"כ זקור לא צריך להזעיק את 50,000 המוסלמים מאום אל פחם לכנס בעכו .
הסולחה הייתה יותר מהירה מהתארגנויות למחאה .

הערב בשעה 22:00 עשיתי הליכה במרכז העיר , היו בנות יהודיות שגם הן עשו הליכה כרגיל , החיים מתקיימים כרגיל בעכו ואין כל סכנה בעכו .
אפשר לחיות בעכו עם איכות חיים טובה , זה המסר שצריך לשלוח לכל המדינה ולא אחרת .[/b][/color]
[b]קישור לאיכות החיים ולמה כדאי לגור בעכו [/b]:
[url]http://www.akkonet.co.il/akko-muni/index.htm[/url]

קיבלתי פניה לעיתון שלי, משתפת גם גולשי עכונט

האיחוד הלאומי-מפד"ל

הסיעה בכנסת

בע"ה, ב'
במרחשוון תשס"ז (24.10.06)


ביקור סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל בעכו
יום חמישי, ד' במרחשוון תשס"ז (26.10.06)

שלום וברכה !

במהלך תהלוכת שמחת תורה בעכו, לפני כשבועיים, תקפו ערביי העיר, את החוגגים. לאחר התהלוכה, צרו מאות מערביי המקום על בניין ישיבת ההסדר, ובמקום התחולל עימות, שבנס הסתיים ללא נפגעים.
נציגינו בעכו, הפעילים מזה מספר שנים במוסדות חינוך ורווחה לקידום ופיתוח העיר, מספרים כי קיימת התנכלות ממושכת ושיטתית, של ערבים הבאים להתגורר בעיר, כדי לדחוק את רגלי האוכלוסייה היהודית.

התנכלות זו, באה לידי ביטוי באלימות פיזית ומילולית, תקיפות, הטרדת נשים ונערות, פגיעה ברכוש, מוסיקה מזרחית רעשנית, ציורי גרפיטי אנטי-יהודי וצלבי קרס, ועוד. באופן זה נאלצים, תושבי העיר היהודים לעזוב שכונה אחר שכונה, הנהפכות במקביל לשכונות ערביות טהורות.

תופעה זו מתרחשת, ע"י ערבים כלפי יהודים, גם בחיפה, רמלה, לוד וכרמיאל.
בעקבות ההתנכלות הממושכת, שהגיעה לשיאה בשמחת-תורה האחרון, תערוך סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל סיור בעיר, ביום חמישי הקרוב.
נשמח להשתתפותכם.

10:50- 10:00 (חשוב לדייק) הגעה לעירייה, רחוב ויצמן 35 עכו – קבלת פנים עם רב העיר, מ"מ ראש העיר.
10:50-12:15 סיור בעכו העתיקה, תוך התמקדות בהיסטוריה היהודית.
12:15 -13:00 סיור ברכב בין מוסדות הציונות הדתית: הגרעין התורני, המדרשה לבנות, בתי הספר.
13:00-14:00 הגעה לישיבת ההסדר – מפגש עם נציגי המוסדות הדתיים הלאומיים, חברי מועצת סניף המפד"ל ופעילי האיחוד הלאומי.
14:00 ארוחת צהריים.
התוכנית נתונה לשינויים.
לפרטים: יגאל אמיתי, 052-4767065.

[b]יש טלפון ויש מנהיגים, חברי מועצת עיר, רבנים אישי ציבור ועוד.
והרבה תוכניות והפתעות לציבור הערבי כבר החל תכנון של חרם צרכנים. היציאה לדרך וההתפתחויות עפ"י התנהגות הציבור הערבי.[/b]

המגזר הערבי בחר בקיצוניות ...

קיצוניות זו באה לביטוי בבחירת ח"כ עבאס זכור שמצדד בחמאס ...

אותו חמאס שמסרב להכיר בישראל ... אותו חמאס שתובע את כל ארץ ישראל מהנהר לים ... תוך מחיקת מדינת ישראל ...
האם זה הדו קיום ... ???

תגידו לי מה היה קורה עם חלילה היינו בוחרים ראש עיר מכהנא חי ומצדדים בטרנספר של הערביים ...

אין ספק שערביי עכו צריכים לבדוק את מנהיגותם ... ורצונותיהם ..

אם בדו קיום חפצם .. אז שיתנערו ממנהיגותם הקיצונית ...

חבל היכרתם ערביים רציונלים יותר מזכור ודרכו .. אך דבקו הם ...

חבריי לפורום שוב שלום !!!!

התיתכן סערה כזו בעכו? לאן הגענו? ואיך נוצר מצב כזה בכלל?
איך הדו קיום ששרר כאן במשך השנים והפריח כאן תקווה לחיים שלווים ויפים פתאום עלה על שרטון? המרד שהחליטו להפעיל חברי המועצה הערביים פשוט לא הולם ולא מקובל, ואסור שדבר כזה יקרה בעירנו.
אנחנו צריכים להיות יותר ערניים מעתה והלאה כי קבוצות קיצוניות מעין אלו רוצות לשבש לנו את מהלך החיים השקט ששרר עד כה בעירנו.
אנחנו לא ניתן לזה לקרות !!!!

מזי

[b]חברים יקרים !
הגיע הזמן להרגיע את העניינים ולא לתת להם לגלוש לפסים מאד לא רצויים.
זו עובדה שנגזר על שני המגזרים היהודי והערבי לגור ביחד זה לצד זה
וזה אינו תלוי ברצון של איש זה או אחר .
אין מה לעשות קיימת סוג של עוינות בין שני המגזרים לאורך שנים
ודוקא בעכו השכילו במשך השנים לשמור על דו קיום כאשר כל צד מכבד את הצד השני.
מה שקורה שבשנים האחרונות הקומץ הקיצוני במגזר הערבי
תופס תאוצה ומצליח להשפיע על הרוב המתון שאינו מחרחר ריב ומדון.
אותו קומץ קיצוני משלהב את הצעירים שנשרו ממסגרות לימודים ורובם עבריינים
ואז נוצר מצב של איבוד שליטה ויחסים עכורים.
רבותי צריך לטפל באותו קומץ קיצוני בכל האמצעים החוקיים העומדים
לרשות מוסדות אכיפת החוק , אין "לטאטא את הלכלוך מתחת לשטיח "
ואין לנהוג מדיניות בת יענה.
ידוע שקיצוניות מצד אחד מובילה לקיצוניות מצד שני והדרך לאנרכיה
קצרה מאד.
בטוחני שרוב התושבים בעיר יהודים וערבים מייחלים לסיום הסכסוכים
ולמחיקת הקיצוניים שמשפיעים לרעה על הרוב הדומם.
אני מקווה שהרשויות התעשתו במהרה ,
ואנו התושבים נחזור לימי הזוהר של שקט ושלווה
חיים בדו קיום תוך כיבוד הדדי בין שני המגזרים.[/b]

[b]
[size=150]מה שמתרחש בעכו זו נורת אזהרה[/size]

זה התחיל בכניסה של המוסלמים לשכונות יהודיות והמשיך בהשתלטות על העיר בערבים שבני הנוער בעכו לא יכולים להסתובב בעכו מכיוון מצעדיי מחאה של בני מיעוטים שמוסטים מראשי הדת המוסלמים

המשיך בתקופת המלחמה בלבנון שהוזכרו לא אחת ולא שניים מתושבי העיר כמרגלים לטובת החיזבאללה והכי מעניין שתמיד שירו לעכו קטיושות הכל היה מכוון לשכונות מרובות ביהודים
ועכשיו זה ממשיך בהפרעה לחגיגות שמחת התורה על ידי בני הישיבה שבעזרת השם יצליחו לתת לעכו צביון יהודי שיישאר לנצח נצחים על התנהגות אותם צעירים משולהבים כנגד בחורי הישיבה וכנגד ראש עיריית עכו שמעון לנקרי
בושה וחרפה ואני מכאן מציע לראש עיריית עכו לא ללכת ולכבד אותם בסיום צום הרמדאן
הכתובת בעכו היא על הקיר כבר הרבה זמן ושעון החול הולך ואוזל אני קורא מכאן לממשלת ישראל לתמוך בעיר עכו כי עכו היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ואויי ואווי אם לא יתעוררו בזמן עלול לקרות אסון בעכו שייחרט בהיסטוריה לעולמי עד

אז על ראשי המנהיגות בישראל להתערב ולמצוא את הפשרה ולהחזיר את השקט בחזרה לעיר עכו כי עכו יהודית ותישאר יהודית לנצח נצחים.[/b]

[b][color=darkblue][size=150]מצוות יישוב הארץ אצל אחמד בסלון


פעם זו היתה שכונה יהודית, היום יש בה רוב ערבי. גרעין תורני שנכנס לשכונת וולפסון בעכו מבקש לשמור על הצביון היהודי. עד עכשיו נרשמה התנגשות אחת, בלי פגיע [/size]
[img]http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P201006/f.0.2010.110.1.9.jpg[/img]
[size=75] מעשנים נרגילה בשכונת וולפסון בעכו. על דבר אחד מסכימים תושבי השכונה הערבים: צריך להוציא את תלמידי הישיבה מהשכונה, לפני שיקרה אסון
תצלום: לימור אדרי [/size]


לא יותר מ-50 מטר בקו אווירי מפרידים בין משרדו המרווח של הרב יוסי שטרן בישיבת ההסדר "רוח צפונית" במרכז שכונת וולפסון בעכו, לבין השייח מוחמד מאדי בדירתו הצפופה, 50 מ"ר שטחה, באותה שכונה. שניהם עסקו בענייני אמונה כשביקרנו אצלם השבוע - הרב חיפש בית כנסת להתפלל בו מנחה, השייח אירח מוזמנים לסעודת הפסקת צום הרמדאן. שניהם רואים לנגד עיניהם את השכונה המרופטת והמוזנחת הזאת, לשניהם כואב שהאשפה מתגוללת ברחובותיה, אבל כל אחד מהם נותן לאשפה פרשנות אחרת. בעיני הרב, האשפה וההזנחה הן אמצעים בידי הערבים, הרוצים להוציא מהשכונה את אחרוני היהודים שנשארו בה. בעיני השייח, להזנחה אחראיות הרשויות (היהודיות), שמבטאות כך את הזלזול בתושבים הערבים.

בסוף השבוע שעבר הגיעו הבדלי הפרשנויות האלה לכלל עימות. כצפוי, כל צד מציג גרסה הפוכה על השתלשלות העימות הזה, אבל כולם מסכימים שהוא התחיל בתהלוכה של שמחת תורה שערכו תלמידי ישיבת ההסדר של הרב שטרן ברחוב הראשי של שכונת וולפסון - שהיא היום שכונה ערבית כמעט לחלוטין - והסתיים בירי באוויר של אחד מבחורי הישיבה ובמצור של תושבי השכונה הערבים על הישיבה שבתוכה מצאו מקלט הרב וכמה עשרות מתלמידיו.

בין לבין, לפי גרסת הרב, צעירים ערבים הכו אותו ועוד כמה תלמידי ישיבה באבנים, אגרופים ומקלות. לפי גרסת תושבים ערבים בשכונה, בין לבין היה שם בחור ישיבה שכיוון נשק על צעירים ערבים שעישנו להם נרגילה ואפילו ניסה לירות עליהם, ורק משום שאחד מתושבי השכונה, ערבי, הסיט לו את הנשק, זה לא הסתיים בטבח. "האמת היא קצת מזה וקצת מזה", מסכם סנ"צ משה כהן, מפקד משטרת עכו. "בטוח ששני הצדדים לא היו תמימים".

שכונת וולפסון הוקמה באמצע שנות ה-60 כשכונה למעמד הביניים היהודי של עכו. במשך השנים עזבו היהודים את הדירות הצפופות והקטנות לטובת דירות מרווחות יותר במקומות אחרים, בעכו או מחוצה לה. את מקומם תפסו ערבים שיצאו מהעיר העתיקה העולה על גדותיה. היום יותר מ-90% מתושבי השכונה הם ערבים. בכלל, רק 6,000 מבין 16 אלף ערביי עכו גרים בעיר העתיקה. השאר גרים בשכונות מעורבות או בשכונות שהיו פעם יהודיות.

השייח מאדי ואישי ציבור ערבים אחרים בעכו אומרים שיש פה נדידה טבעית של אוכלוסייה. "מסביב לעכו העתיקה יש ים, ובים אי אפשר לבנות", אומר סמיר בטאח, חבר מועצת העיר. אבל הרב שטרן ואנשיו חושדים שמדובר בתוכנית השתלטות, לא פחות. קודם וולפסון, אחר כך השכונות המזרחיות, ובסוף עכו כולה תהפוך ערבית.

ברוח המתנחלים

ישיבת "רוח צפונית" קשורה לקבוצה של חובשי כיפות שהתחילו להתיישב בעכו לפני כעשר שנים. הגרעין התורני הזה הוא חלק מתופעה שהתפתחה בציונות הדתית בעשרים השנים האחרונות ובמסגרתה התיישבו גרעינים תורניים בעיירות פיתוח, בין היתר, כדי להראות שהציונות הדתית דואגת לא רק להתנחלויות. בשנים האחרונות נוסף לפעילות שלהם יעד חדש: שמירה על צביון יהודי בערים מעורבות. גרעין אחד כזה פועל בלוד, השני בעכו.

בגרעין התורני בעכו יש כ-50 משפחות ובישיבת ההסדר כ-120 תלמידים. רובי לוזון, אחד מיוזמי הגרעין בעכו, הוא יליד העיר משכונת וולפסון. בילדותו היה בשכונה רוב יהודי ברור, אבל היו גם ערבים. מתח לא היה אז והוא שיחק כדורגל עם חברים ערבים. אבל בשלב מסוים, כשראה את היהודים עוזבים את עכו, התחיל לדאוג ויזם את הקמת הגרעין התורני כדי "לשמור על הצביון היהודי" של העיר.

לוזון מספר שרוב הפעילות של אנשי הגרעין התורני וישיבת ההסדר כוללת פעולות חברתיות: חינוך יהודי בבתי הספר הממלכתיים בעיר, הפעלת מועדוניות לנוער במצוקה, חלוקת מנות מזון. אבל קשה לטעות בזיהוי הפוליטי של לוזון. הרינגטון בטלפון הנייד שלו הוא ההמנון של המפונים מגוש קטיף, "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". הוא מחייך: "רצינו להביא לעכו אותה תפישה שמביאה תושבים ליהודה ושומרון. הטבות כלכליות בלבד לא מספיקות. צריך לדבר על מצוות יישוב ארץ ישראל".

עד היום נשאר לוזון בידידות עם חברים ערבים, אבל עכו השתנתה, הוא אומר. הגיעו אליה "אלמנטים מהכפרים" שעושים חתונות ברחוב, יורים באוויר, זורקים נפצים. היחסים הידרדרו ובמרכז השכונה זורקים אבנים על יהודים, טוען לוזון. דוגמה להקצנה, לפי לוזון, היא הרמקול שהציב אחד התושבים הערבים על גג בניין בשכונה, שממנו הושמעה תפילת המואזין במסגד הגדול בעיר העתיקה, הקורא להפסקת הצום.

העירייה ניסתה להסיר את הרמקול, הערבים איימו במהומות ובסופו של דבר הוסכם שהרמקול יופעל שתי דקות ביום. בעיני לוזון זו כניעה. "רמקול חזק נותן צביון של עיר ערבית גם לחלקים אחרים בעיר", הוא אומר. הוא בטוח שיש כאן תוכנית. "יש גופים ערביים שמכניסים שתיים-שלוש משפחות ערביות לבניין, ואז הבניין מתרוקן מיהודים", מסביר לוזון את השיטה.

כבוד לאומי

לוזון מדגיש שעיקר העבודה שהגרעין והישיבה עושים בעכו היא חברתית ואילו העניין הדמוגרפי משחק תפקיד משני. אבל הרב שטרן רוצה להציל את עכו. הוא מצא שם אנשים כבויים ומיואשים והוא מאמין שתלמידי הישיבה "האינטיליגנטים" שלו, יכולים לעזור לה. "לעכו יש תדמית של עיר פועלים. אנחנו רוצים להפוך אותה לעיר של שנות האלפיים וצפונה, להראות שזו לא עיר עתיקה רק במובן של שמורה של אנשים פגאנים", אמר. שטרן עצמו היה מורה בישיבה באלון מורה והוא מדבר במונחים שלקוחים מהשיח המתנחלי. "וולפסון היתה שכונה יהודית מאז ומעולם", הוא מסביר את הסיבות להקמת הישיבה בלב השכונה הערבית כיום, "ערבים באו ועשו צביון אחר, שאין חשק לחיות בו. מוסיקה בקולי-קולות, תרבות של אנשים שלא אכפת להם איך המקום נראה". חלק מתלמידיו שכרו דירות בבניינים שרוב דייריהם ערבים, אבל אין קשר בין תלמידי הישיבה לשכנים הערבים, ולא במקרה. "הבחורים מתודרכים לא להיפגש עם העיניים, לא להיכנס לשיחה עם הערבים", מבהיר שטרן.

לדבריו, בשנתיים האחרונות גברו ההתגרויות מצד התושבים הערבים ואחרי מלחמת לבנון השנייה המצב רק החמיר. השיא היה בערב שמחת תורה, במוצאי שבת שעברה. שטרן, שצעד בראש תהלוכת שמחת תורה, מעיד שצעירים ערבים דחפו והפילו אותו, והתנפלו במוטות על הבחורים שהיו אתו. הוא משוכנע שזה היה מאורגן והירי של בחור היה הישיבה היה מוצדק בעיניו, שכן הוא היה בסכנת חיים.

"הבאתי בחשבון שהתיישבות שלנו כאן עלולה להביא לחיכוך", הוא אומר, "לקחנו על עצמנו לחיות במקום של מסירות נפש". המועקה שלו, הוא אומר, "היא ברמה של הכבוד הלאומי: כשאתה רואה במדינת ישראל שלטים גדולים של הרמדאן, אתה מרגיש מועקה, ייאוש. אתה עלול להרגיש שהשכונה הזו כבר הלכה. אם המדינה תגיד לנו שעכו אבודה מבחינתה, שלא אכפת לה שיהיו פה מסגדים - אז נראה. אבל הממסד מאחורינו, יש לנו הרגשה שאנחנו רצויים, מוערכים. ברור שאם לא נלך להקפות, לא יקרה שום דבר, אבל אנחנו אידיאולוגים ומתנהגים כמו אידיאולוגים. אם כל אחד יחפש את השקט שלו, איך נשמור על הזכויות היהודיות?"

סמיר בטאח, כמו לוזון, בילה שנים רבות בשכונת וולפסון וגם הוא זוכר יחסים טובים עם יהודים, כולל אלה שהתפללו בבית הכנסת במרכז השכונה, שהיום משמש את הישיבה. "לפעמים היו מבקשים ממני אפילו להיות עשירי במניין", מספר בטאח, חבר מועצת העיר ברשימה ערבית עצמאית. "כשבאחת השנים עיד אל-פיטר נפל על יום כיפור, לא עשינו על האש במשך כל החג כדי לכבד את היהודים".

כשאנחנו מגיעים לוולפסון, אנשים עומדים בחוץ מחכים לסיום הצום. בחמש ו-13 דקות נשמע קולו של המואזין מהרמקול המפורסם, בחמש ו-15 דקות הוא משתתק. "פחות משתי דקות", אומר בטאח, "על זה כל העניין". השכנים מצביעים על שלט התלוי ליד הבניין עם הכתובת, "חודש רדמאן המבורך". לדבריהם, נשלחו פקחים מהעירייה כדי להוריד את השלט הזה מעמוד החשמל, לבקשת אנשי הישיבה. "מה הוא הפריע להם?" הם שואלים.

השייח מוחמד מאדי הוא איש התנועה האיסלאמית, הפלג הצפוני. על קיר ביתו תלויה תמונתו של השייח ראאד סאלח. איש חביב, מארח אותנו בביתו לאיפטאר, ארוחת סיום הרמדאן. "יש לנו שעון, אנחנו יודעים מתי לאכול", אומר מאדי, "אבל אנחנו רוצים להרגיש את הרמדאן בשביל הילדים, בשביל השמחה בבית".

מאדי אומר שהכל מתחיל מחינוך, מנכונות לקבל את האחר, לכבד אותו, את המנהגים שלו. בעיר העתיקה, הוא מספר, יש בית כנסת ומאות יהודים באים להתפלל בו, למרות ש-100% מתושבי העיר העתיקה הם ערבים. "זה לא מפריע לאף אחד, הם באים והולכים בשקט", הוא אומר. סנ"צ כהן מאשר: "הכנסתי לבית הכנסת בעיר העתיקה שתי תהלוכות של ילדים, ואף אחד לא צייץ".

לא בשטחים

מאדי, בטאח ותושבים ערבים אחרים בשכונה מספרים שהיחסים עם היהודים "המקוריים" של עכו מצוינים. לדבריהם, "הבעיה התחילה כשהגיעו לפה המתנחלים (כך הם מכנים את אנשי ישיבת רוח צפונית, מ"ר). הם לא מבינים שאנחנו לא בשטחים, בעזה או בחברון. כל אחד חייב לכבד את השני. תכבדו את הדת שלי - נגמר חודש הרמדאן, נגמר הסיפור".

בטאח אומר שחלק מתלמידי הישיבה מסתובבים עם נשק בשכונה (לוזון מאשר, אבל אומר שזה מפני שהם מגיעים מהצבא). אחרי הפיגוע באוטובוס בשפרעם, מסביר בטאח, דברים כאלה מלחיצים את התושבים הערבים. תושבים אחרים מעידים על התנכלויות של תלמידי הישיבה, על קללות בנוסח "ערבי מלוכלך", שמשמיעים התלמידים.

בטאח אומר שאין לו שום רצון שבעכו יהיה רוב ערבי, כי "אז יתייחסו אלינו כמו שמתייחסים לכפרים הערביים. אין לי שום בעיה עם זה שהממשלה תביא אוכלוסייה יהודית חזקה. אבל זה לא אומר שאנחנו חייבים לחיות ולמות בעיר העתיקה. לא נעזוב את עכו בגלל הפחד הדמוגרפי. זו לא בעיה שלי שהיהודים עוזבים לווילות בנהריה". השייח מאדי אומר: "אני לא רואה שעיריית עכו נותנת לי את הזכויות שצריך. אולי אם יהיה ראש עיר ערבי, הוא ייתן לנו את הזכויות. אנחנו במדינה דמוקרטית, זו לא זכות שלי לחשוב על זה?"

בדבר אחד מסכימים מאדי, בטאח וכל התושבים הערבים ששוחחנו אתם: צריך להוציא את תלמידי הישיבה משכונת וולפסון, לפני שיקרה אסון. ברחוב הראשי של השכונה, חבורה של צעירים יושבים ומעשנים נרגילה. אחד מהם, חאלד שעבאן, מעיד שהוא ישב בדיוק שם בשבת. מועדון לערבים אין בשכונה ואין בכל עכו. עישון נרגילה הוא בילוי נפוץ. ישבו ועישנו נרגילה ועברה התהלוכה, הוא מספר. "בא חייל מהישיבה, קפץ על המדרכה לידנו וכיוון עלינו את הנשק. שאלתי אותו, 'למה?' הוא אמר לי שזה התפקיד שלו. הם (בחורי הישיבה, מ"ר) התחילו לדחוף. דחפנו בחזרה. הבחור עם הנשק כיוון את הנשק אלינו. אבא של אחד החבר'ה הזיז לו את היד והוא ירה באוויר".

סנ"צ כהן כועס על תלמידי הישיבה שקיימו את תהלוכת שמחת תורה בלי לבקש אישור מהמשטרה, כמקובל. "הם הרשו לעצמם לא לבקש", אומר כהן, "שתי קבוצות מתפללים ממקומות אחרים בעיר, ביקשו אישור וקיבלו". ובכל זאת, כהן אופטימי. היחסים בין יהודים לערבים בעכו מצוינים, והוא בטוח שהם יחזרו למסלולם. "90% מהתושבים בוולפסון הם ערבים. יש אנשים שיש להם בעיה עם זה", הוא אומר, "אבל אין מה לעשות. זו עיר מעורבת".[/color][/b]
מאת : מירון רפופורט הארץ

[b][color=darkblue][size=200]המנהיגות הערבית בעכו העמידה אולטימאטום בפני ראש העיר לנקרי [/size]

בהודעת תמיכה בראש העיר שהתפרסמה היום בידיעות עכו , מגלים ברבים את אשר קרה השבוע בעכו בערב סיום חג הרמדאן .
בהודעת תמיכה בראש העיר לנקרי על עמוד שלם חתומים אנשי ציבור מוכרים ונכבדים שכתבו :" אנו רואים בחומרה את החלטה המנהיגות הערבית להעמיד בפני ראש העיר אולטימאטום ודרישות בלתי הגיוניות להדברות ועד אז להחרימו ."…

נהוג מאז קום המדינה להזמין את ראש העיר עכו לברך ערב סיום הרמדאן במסגד בעיר העתיקה ., בסעודת סיום הצום של " עיד אלפיטר " .
השנה ברגע האחרון , הודיעו ראשי הקהילה האסלאמית בעכו לראש העיר שלא להגיע לטקס .
זה דבר שמצביע על חומרת היחסים בין היהודים לקהילה האסלאמית הגדולה בעכו .
מעניין לדעת מה קרה להנהגה האסלאמית המתונה שהייתה במשך שנים בעכו ?
האם הקיצוניים האסלאמים תפסו את השלטון במקום ההנהגה המתונה ?

הכל התחיל לפני תחילת הפסטיבל , כאשר התנועה בהנהגת ח"כ זקור , הוסיפה רמקול עם מואזין על בניין בשכונת וולפסון , הגיעה המשטרה למקום ודרשה להוריד את הרמקול , היו מקורות שאמרו שהיה איום לפוצץ את הפסטיבל במידה ויורידו את הרמקול , ח"כ זקור אמר לעכונט שלא היה שום איום .
מפקד המשטרה משה כהן אמר לעכונט בגני הפסטיבל בחול המועד שהיה הסדר פשרה והרמקול יופעל בשעה 17:00 ל 70 שניות בלבד לשבירת הצום בכל יום רמדאן .

הפשרה הכעיסה את הקהילה היהודית והקהילה האסלאמית בעכו .
ביום שמחת תורה , היו הקפות שניות בשכונת וולפסון ואחרי כן היה עימות עליו דיווחנו בעכונט בשידור .( ראה עמדות הצדדים בעימות ) [url]http://www.akkonet.co.il/newsPictures/volfson-conflict.html[/url]

בשמחת תורה , היו קיצוניים ערבים בשכונת וולפסון שקראו לראש העיר בוז וכאשר הוא הגיע לחגיגות שמחת תורה , היו יהודים שקראו לו גם בוז ., ראה שידור משמחת תורה :
[url]http://www.akkonet.co.il/newsPictures/simhat-tora-14-10-06.html[/url]

אותם גורמים יהודים שקראו בוז לראש העיר לנקרי בשמחת תורה , התכנסו השבוע בבית כנסת במזרח עכו ואחרי כן הוציאו הודעה על עמוד שלם בידיעות עכו בו מזהירים את הערבים בעכו על מה שקרה בעיר " :אל תגררו אחרי מנהיגיכם הקיצוניים המנסים לקצור הן פוליטי ....." " -מתקיימים דיונים על צעדי מחאה ופעילות עקב " פרעות שמחת תורה "

לאור העימות שהיה עם הרמקול ובהקפות , העמדות הן יותר קיצוניות ויש דרישה של המנהיגות הערבית " להוציא את הזרים "(בחורי הישיבה ) משכונת וולפסון , תביעה שלא הייתה במשך 5 שנות קיומה של הישיבה ובצד היהודי יש את ההודעה החריפה בידיעות עכו של הקבוצה האנונימית ( חלקם ממפלגת האיחוד הלאומי ).

יש לציין שרוב הציבור היהודי והערבי בעכו , לא מעורב במאבקים של הקיצוניים ומה שחשוב היום הוא שהתושבים המתונים , יהודים והערבים , צריכים להסביר את עקרונות החיים המשותפים בשלום בין השכנים היהודים והערבים בעכו , כי עם קיצוניות העיר מפסידה במאבק וכל התושבים מפסידים .
חשוב להרגיע את הקיצוניים ולהסביר מחדש איך חיים במתינות בין הקהילות השונות בעכו כפי שהיה במשך שנים רבות .[/color][/b]