חדשותספורטכלכלהחינוךתרבותחברהוידאופורום
מי אנחנומי אנחנו???כתבו לנוהודעותהודעותניחומיםניחומיםהלוחהלוחדע-עירךדע-עירךמ.ט.י.מ.ט.י.לוח שנהלוח שנה  searchחיפוש


עכשיו 28 אפריל 2026, 06:37




פרסם תגובה
סמל ההודעה:
אין
שם משתמש:
נושא:
גוף ההודעה:
הזן את ההודעה שלך כאן, היא אינה יכולה לכלול יותר מ 60000 תווים. 

סמיילים
:D :) :( :o :shock: :? 8) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :wink: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen:
גודל גופן:
צבע גופן
אפשרויות:
BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים
כבה BBCode
כבה סמיילים
אל תהפוך קישורים ללחיצים
קוד אישור
כדי למנוע הודעות הנשלחות באופן אוטומטי המערכת דורשת ממך להזין קוד אישור. הקוד מוצג בתמונה אשר אתה אמור לראות להלן. אם אינך מצליח לקרוא את הקוד מכל סיבה שהיא צור קשר עם המנהל הראשי.
קוד אישור
קוד אישור:
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות, הספרה אפס לא מופיעה.
   

תקציר הנושא - 2 שמות משפחה ואומה אחת גדולה - מאת ישראל בן עזרא
מחבר הודעה
  נושא ההודעה:  2 שמות משפחה ואומה אחת גדולה - מאת ישראל בן עזרא  הגב עם ציטוט
2
ציטוט:
שמות משפחה ואומה אחת גדולה
*****

תמונה

מחשבות שעברו בראשי בבית הקברות הצבאי בראש פינה:

אימי, כשהייתה לקראת לידה של אחי הרביעי (שנולד בספינה) 2 אחי ואנוכי הזעטוטים, הוברחנו בספינת עץ לעלייה בלתי לגלית לארץ המובטחת.

אבי נשאר, כדי להבריח בסתר מכונות, כדי להקים מפעל בארץ שרק הוכרז על עצמאותה. הם ויתרו על כל העושר – תחושת הציונות דחפה אותם לעלות.

הגדיל לעשות אחיה של אימי.

בשנת 1942, נדד מרוסיה, אלפי קילומטרים, ללא פלאפון ומכונית, ללא גי.פי.אס. ואינטרנט, פשוט הלך והלך, כדי להגשים את החלום הציוני.

הוא נדד, בודד וגלמוד, עבר דרך ארצות ערב וסופו שהגיע לכאן.

הוא שינה את שם משפחתו והזדהה בשם אחר, מחשש שיבולע להוריו שהיו עשירים ונרדפו ע"י הבולשביקים. לימים, זה סיבך את זיהויו ע"י הצבא.

לאחר השתתפות בקרבות, לאורך 6 שנים, בהיותו בן 27, נפל בקרב על משמר הירדן. הוא נקבר בשם משפחה בדוי. על קברו, לא נרשמו פרטים, כי כאן לא ידעו על משפחתו והמשפחה לא ידעה על נפילתו.

גם קרובנו ממרכז הארץ שלחמו במסגרת הלח"י, לא ידעו על נפילתו.

בשנים הראשונות, היו לא מעט מצבות עם שמות ותאריך נפילה, בלי פרטים של הנופלים, כי הם הגיעו לארץ כבודדים ונפלו כאלמונים.

זה היה מראה צובט לב, לראות מצבות ללא פרטים, עם תאריך נפילה ללא תאריך לידה וכו'.

על מצבת דודי ז"ל, יש 2 שמות משפחה. שם המשפחה האמיתי והשם שאימץ לעצמו בבריחה מרוסיה.

לאורך השנים, בזכות העבודה הקדושה של צה"ל, בנושא איתור וזיהוי, מוצאים ומוסיפים פרטים - ויש פחות מצבות של אלמונים.

עדיין, המצבה הצמודה לקבר דודי, חלקה וריקה מפרטים.

עוברת בי המחשבה: מה קורה לנו שהתחלנו עם נוער שכזה, כה ערכי ואיכותי שמתוך בחירה עוזב הכל ומקריב את עצמו והיום, יש כה רבים שאינם מתביישים להשתמט ולשרת במילואים – זה להיות פרייר.

בערב יום הזיכרון, התקשרו בתי ונכדי, לשאול באיזה שעה נוסעים לבית הקברות בראש פינה. יוזמתם ואכפתיותם, גרמה לי להרגשה טובה.

בבוקר, כשהגענו לבית הקברות, ילדי תנועות הנוער חילקו – לכל המשפחות השכולות – בקבוקי מים וזרי פרחים, כדי להניח על כל הקברים.

הודלקו גם נרות זיכרון בכל קבר, כדי לוודא שגם קברים שלא זוכים לביקור, יזכו להדלקת נר וזר פרחים.

בהסתכלי על נערי תנועות הנוער, על נכדי, על מאמצי הזיהוי של הצבא והעזרה למשפחות השכולות, חשבתי ש: אחרי הכל – אין עם כזה בעולם!


תמונה
הודעה פורסם: 13 אפריל 2013, 23:02


cron
Powered by phpBB © 2000, 2002, 2005, 2007 phpBB Group. Color scheme by ColorizeIt.
מבוסס על phpBB.co.il - פורומים בעברית. כל הזכויות שמורות © 2008 - phpBB.co.il.